פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
אלשיך/משלי/כד
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== לד == '''ועתה''' בני שא קל וחומר אם אני שחכמתי יותר לקחתי מוסר עם היות שגם שאתעצל אדע יותר מכל השאר מה תעשה אתה כי יבא מתהלך רישך שקל מהרה יבא דלות ידיעתך אשר תאבד ממך כמהלך הזה הנחפז לדרכו ולהגדיל הדבר לא אמר כמהלך בכיף רק מתהלך בלא כ"ף הדמיון ומחסורך אשר תחסר יהיה כאיש מגן שנרגש חסרונו מאשר נפרד ממנו כן יהיה מה שיחסר ממך בעצלותך כאלו נהלך ממך איש מגן אשר היה מגן לך: (ל) '''או''' יהיה הרמז כי הנה במשרתי ה' יש ב' סוגים יש בעלי תורה שישדד אדמת חומרו בעסק התורה דזרע בעצמו מקרא משנה גמרא ולימוד מעשה מצותיו ויש גם בעלי מעשה שמשעבדים תמיד כל רמ"ח אבריו ברמ"ת מצות והנה הסוג הראשון ידמה לשדה נעבד וזרוע חטה ושעורה וכל פרי תבואה וכאשר השדה ההוא אם יתעצל איש מלזרוע שנה שנה יפסד ויאבד שמלבד שלא יצמיח גם יגדלו בו קוצים וחוחים כן האיש ההוא אם יתעצל מלחזור שנה שנה או חדש בחדש סדרי משנתו ותלמודו אין צריך לומר שישכח כי אם גם ימלא שיבושים ויתחלף לו בין טמא לטהור ומפטור לחיוב ומאסור למותר וטוב ממנו הנפל והסוג השני ידמה לכרם שגפניו עושים פירות תמיד מבלי יזרעו שנה שנה כן רמ"ח אברי האיש ההוא הם כגפנים שלא ימישו מהוציא ענבים ותירוש כן לא ימישו אבריו אחר השתקעם במעשה אך עדיין צריך יניף ידו לזמר גפניו ממותרים והנאות אשר לא כתורת ה' פן ימנע פריו המשמח אלהים ואנשים ועדירת קרקע חומרו מהטפל בתאוותיו וכנגד שניהם דבר שלמה ברעת המתעצל מדרכו הטובה אשר החזיק בה ועל האחד אמר על שדה איש עצל עברתי המתעצל מלחזור למודו בל ישכח ועל כרם אדם חסר לב הוא השני אשר לא יעבוד כרמו ולא יזמור גפניו מהנאותם ותאוותם כמדובר: (לא) '''והנה''' הראשון עלה כלו קמשונים שזולת רעת השכחה גם רעתו רבה מזוכי עלה למודו קמשונים קושיות כקוצים וחילופים בין דם לדם בין דין לדין יאמר על טמא טהור ועל אסור מותר ועל הב' אמר כסו פניו חרולים והוא כי פני הצדיק אשר יתעצל מצדקתו ויושרש בהתרשלו בחטאים יוכר בפניו לחסידי עליון כמז"ל בס' הזוהר מההוא ינוקא שאמר לאמו שלא היה רוצה לנשק ידי החכמים אשר באי לביתו על שהכיר בפניהם שלא קראו ק"ש היום ההוא וההיקש בכל עון אשר חטא אשר יעשה האדם שיתכסו פניו מטומאות המתייחסות לחטאים ההם וזהו כסו פניו חרולים שפניו ממש של צלם אלהים נתכסו בחרולים וגם גדר אבניו מגדרים וסייגים משמרת על משמרתו יתברך נהרסה כי בם יתחיל ליכנס אח"כ לעבור גם על עיקרי המצות עצמן: (לב) '''ואמר''' שלמה בחכמתו גם שכל איש זולתי לא יוכל להבחין בצלם אלהים שעל פני בעל הכרם הנזכר אם משחת מאיש מראהו על אשר לא טוב עשה כי מי זה האיש ידע להכיר דבר זה והוא פלאי. '''לזה''' אמר ואחזה אנכי כלומר אם לפני שאר אנשים אינו גלוי הלא לפני גלוי וזהו ואחזה אנכי אשר כח בי לחזות ולכן אשית לבי וזה היה דרך חזיון בפרצוף ע"ד מז"ל בס' הזוהר על פסוק ואתה תחזה מכל העם שיחזה משה ברוח קדשו בפרצוף פניהם מי הם אנשי חיל יראי אלהים ועל החלוקה הראשונה בפתחו בה אמר ראיתי כלומר בלי חזיון רק ראיה חושיית ראיתי אני בעל וראש הקבלה שבדור שעלה כלו קמשומם וטעיות לקחתי מוסר: (לג) '''הלא''' הוא מעט שנות וכו' להיות חוזר למודי תמיד: (לד) '''ובמוסר''' הזה ובא מתהלך רישך אשר נתרוששת בעצלות עסק התורה ישוב יבא לך אך מתהלך כמטייל לאט כי עתה הוא כטינא בר טינא וגם אשר חסרת אתה הבעל מצות שהוא חסרון מכר על פניך ע"י מוסר זה מעט שנות כו' יבא לך מחסורך להשתלם קל מהרה נחוץ כאיש מגן הממהר להגן על אדומו כן יבא לך להגן בעדך לכן אל תתעצל באמור כי קשה להשיב ועל דברו על קחתם מוסרו נעתק לדבר בם לנוכח מה שלא עשה כן עד כה בדברו על עצלותם כי ללצים הוא יליץ: (ל) עוד אפשר כי הנה יש שני מיני עושי מצות יש שעוסק במצות שאין מהן אכילת פירות בעה"ז ויש עוסק במצות שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעוה"ב והראשון ידמה לבעל שדה שזורע וקוצר ונותן באוצר לאכול אחר ימים כן כל מצות שאדם עושה הוא כזורע בשדה העליון אשר לו במקום המתייחס לרשמתו ויאצרו אליו מסוגלים לאכול אחר מותו ומצות שאין להם פירות בעה"ז יאצרו שם הכל ואשר יעסוק בתורה וגמילות חסדים ידמה לכרם שבצרו ענביו והגפנים קיימים כן יאכל פירותיהם בעה"ז והקרן נטוע לו למעלה והמתעצל מהסוג הראשון יקרא עצל ואשר יתעצל ממצותיו והם מהסוג השני למה שגדלו מעשיו ויתרשל מהם העצל ההוא יקרא חסר לב: (לב) '''ואמר''' שראה והכיר העצל מהסוג הראשון ואמר ששדהו אשר היה זורע למעלה תחת חטה יצא חוח ועלה כלו קמשונים שבהתבטלו מהמצות יטפל בעבירות שהם הקמשונים באמת אך בעל הכרם לא הפסיד כל כך שיהיה כלו קמשונים כי עצמו מאד המצות ההן אך כסו פני הכרם חרולים בהתעצלו ולא הספיק העצלות לקצץ הגפנים הן המצות ההן העצומות כי טרם יעזוב החמורות יטפל לאט לו לעזוב האחרות וקו לקו ישמט ידו גם מהעצומות כי לא יערב אל לבו להשמט ידו לגמרי מן החמורות מיד בהתעצלו כי אם יחל מהקלות לאט נמצא כי הקלות הן לאלו החמורות כמשמרת וגדר ע"ד אמרם ז"ל ושמרתם את משמרתי עשו משמרת למשמרתי כי תחלה יעברו מצות דרבנן משל תורה ולכן יתיחסו למשמרת כן בדבר הזה יהיו הקלות גדר אבנים בפני הגדולות שאדם אוכל פירותיהן בעה"ז ואמר כי בהתעצלו גם שלא יעזוב מיד החמורות לא יבצר מהיות גדר אבניו נהרסת שישמט ידו מהקלות ואמר ואחזה אנכי וכו' מעט שנות כו' ובא וכו' ע"ד הכתוב בדרך הראשון: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים