פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
ישועות יעקב/אורח חיים/רסא
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==ג== (ג) אין מעשרין את הוודאי כבר כתבתי דשיטות רש"י דלדידן דקיימא לן דלא גזרו על שבות בין השמשות מעשרין אם הודאי ולפ"ז יש לי מקום עיון בהא דקאמר הש"ס במס' שבת דף מ"ג טבל מיכן הוא אצל שבת שאם עבר ותיקנו מתוקן והקשו התו' שם דאף אם יתקנו ע"מ קודם שתיקנו הי' מוקצה ולפי זה אין מקום לקושייתם דהרי לכאורה למה חשוב מוקצה בה"ש (דהרי עיקר מוקצה הוא בין השמשות כידוע) ובין השמשות יכול להפריש תרומות ומעשרות לדידן דהלכה כרבי דלא גזרו על שבות בה"ש אמנם כל זמן שלא תיקנו מידי דלא חזי ליה חש"ב מוקצה אבל אחר שתקנו רק דנימ' מגו דאתקצאי לבה"ש הא באמת בה"ש מותר לתקנו דלא גזרו על שבו' בה"ש וזה ברור מאד: ואמנם אמרתי דעדיין קושית התוס' במקומו עומד דהרי התו' הקשו שם בהא דקאמר שאם עבר ותיקנו מתוקן דהא קיי"ל דמעשר בשבת ביחיד לא יאכל ותירצו דכאן איירי בלית ליה פירי אחריני והנה התו' במס' שבת שם הקשו למ"ד יש מוקצה לחצי שבת מהא דמניחין של לפני האפרוחים דהא איתקצאי למקצת שבת ותירצו לחלק דלאכילה דווקא אמרינן דיש מוקצה לחצי שבת אבל לטילטול לא מהני מוקצה לחצי שבת ומעתה קשה בטבל נהי דבה"ש הי' בידו לתקנו מ"מ הא יש מוקצה לח"ש שבעת שעבר זמן בה"ש והי' אסור לתקנו בעת ההוא נעשה מוקצה דאזור לתקנו ואי דלטלטל שרי אף דאיתקצאי לבה"ש כיון דאסור באכילה ואין היתר בו ביום א "כ מעיילא אף לטלטל אסור דאף אם עבר ותיקנו אינו מתוקן כמו מעשר בשבת דלא התירו רק לצורך שבת ומשום דלית ליה פירי אחריני וכאן בלא"ה אסטור באכילה משום מוקצה דחצי שבת ולא שייך היתר זה דלית ליה ירי ארחיני והוי צורך שבת דכיון דאסור באכילה אין כאן צורך שבת וממילא אף בטילטול אסו' וכמו שנראה מדברי הצתוס' דא"כ לא הי' מקשי' מהך דאם עבר ותיקנו דכאן איירי לענין היתר טילטול (ובאמת צריך לחלק בין זה דחזינן דהחמירו במוקצה לח"ש לענין אכילה ומתירין טילטול ול"א כיון דאסור באכילה ממילא אסור בטילטול ובין הך דאסרינן משום דעבר ותיקן דאמרינן דאם אסור באכילה ממילא אסור וצ"ל כיון דמקילין בזה ולא חשבינן ליה מוקצה לענין טילטול אף מהמת איסור אכילה אין לאסור הטילטול אבל היכי דאסור באכילה מצד דעביד איסורא אסור בטילטול ג"כ והבן זה) והנראה לי בזה דבאמת האחרונים כתבו דאף דאסור באכילה מ"מ מותר בטילטול ודעת הרבה פוסקים דכיון דאינו אסור באכילה רק מטעם קנס מותר בטילטול ואמנם עדיין יש מקום לקושית התוס' דנדרים דף נ"ו דבעי' הוא בתורם משלו על של חברו אי צריך דעת בעלים ולא איפשט והרמב"ם סק דתורם משלו על של חברו א"צ דעת בעלים ואמרתי דיצא לו לרבינו דברישא דהך מתני' תני' נשברה לו חביות של טבל בראש גגו וכו' ואח"ז קתני חביות של טבל שנשבר מביא כלים ומניח תחתיו והיינו דברישא משמע דאיירי שהבעלים כאן דקתני נשברה לו חביות ובזה פשיטא דטבל מוכן הוא שאם עבר ותיקנו דהרי בידו להפריש אבל בסיפא דנשבר חביות של טבל ואין הבעלים כאן ומ"מ אם עבר ותיקנו היינו האחר יפרוש משלו על של חברו אף בלי דעת בעלים ועיין בחיבורי לרמב"ם באריכות והנה הטעם בזה דא"צ דעת בעלים משום דזכות הוא לו והיינו דהפירות יהיו מתוקנים אבל אי נימא דמעשר בשבת לא יאכל ולדעת הרבה מן הפסוקים אם הפריש במזיד אסור לו לעולם וא"כ אין בזה זכות לבעלים כיון דאסורים לאכול וא"כ ממילא מה שהפריש אין בו ממש ואסו' בטילטול כמו טבל כנלענ"ד לפרש לשון התו' ובזה ישבתי לנכטון קושית התו' ד"ה נשברה לו חביות של טבל דאמאי לא הקשה מהברייתא זו ובזה אתי שפיר דעיקר קושית הש"ס דהוי סובר כיון דיש מוקצה לחצי שבת אף אם עבר ותיקנו מ"מ קודם שתיקנו הוי מוקצה ואף דבין השמשות לח"ש לענין טילטול כיון דלענין אכילה חשוב מוקצה אין כאן צורך שבת וא"כ אם עבר ותיקנו אינו מתוקן כמו במעשר בשבת בלי צורך שבת דאם עבר ותיקנו אינו מתוקן ואי דמ"מ אינו אסור בטילטול כיון דאינו מתוקן א"כ ליכא זכות ואיך יוכל האחר להפרי' והדר הוי טבל ואסו' בטילטול כיון דאינו מתוקן א"כ ליכא זכות ואיך יוכל האחר להפרי' והדר הוי טבל ואסו' בטילטול אבל מהך דנשברה לו חביות של טבל דהבעלים כאן פשיטא דמהני הפרשה להתיר איסו רטבל ומותר בטילטול ודו"ק היטב:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)