פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
דבר אברהם/א/מ
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==ג== [ג] '''וכשהרציתי''' את הדברים לפני מו"ח הגאון "הגדול" זצ"ל כתב אלי בין יתר דבריו בזה"ל, מ"ש ליישב קו' רע"א זצ"ל בב"מ הדברים הוטבו בעיני, אמנם אף שהדברים נכונים עכ"ז מסתפקנא מאד לדינא אם כל זמן שלא לקחם לביתו מבית הבעלים והבעלים לא נסתלקו עדיין מהחפץ אם נתחייב עדיין בהשמירה דלהוי הדין כש"ש שמסר לשו"ח. ויען כי הנני עוסק בעיונים אחרים א"א לי לעיין בזה. וקצת היה נראה ראיה מהא [גופא] שכתבו הראשונים דל"ש נשרפו חטיך בעליה דכיון דהגוף שלו טרח ומציל לפמ"ש המחנה אפרים הל' שומרים (סי' ל"ח) דש"ש שלקח פקדון ממי שהוא שו"ח אצלו דלא הוי שמירה בבעלים דשו"ח מכבר שאין עליו עתה לעשות שום דבר לא הוי עמי במלאכתו יעו"ש, א"כ קשיא דאף דהגוף שלו לא יטרח דהא השוכר יתחייב גם על הגוף דהוי ש"ש שמסר לש"ח ובבעלים לא הוי כנ"ל וא"כ לא טרח ומציל. ואף דאפ"ל בדוחק דמ"מ יציל משום דיצטריך לטרוח להביא עדים להוציא מיד השוכר מ"מ הוא דוחק גדול. ע"כ נראה יותר כנ"ל. עכ"ל מו"ח הגאון "הגדול" זצ"ל: '''אמנם''' גם אנכי בכתבי הרהרתי שיש להסתפק בזה אם נתחייב השוכר בשמירה כל זמן שלא נסתלקו הבעלים משמירתן אלא שלא נגעתי בזה. וקצת משמע דנתחייב בשמירה מדאשכחן בשו"ע חו"מ {{ממ|[[שולחן ערוך/חושן משפט/עב#ג|סי' ע"ב סעי' ג']]}} דהמלוה על המשכון וחזר המלוה והפקידו ללוה ונגנב או נאבד חייב המלוה אע"פ שביד הלוה אבד, והוא ממרדכי ב"מ פ' האומנין, אלמא דאפילו כשהוא תח"י הבעלים ושמירתו עליהן עכשיו מ"מ לא נפקע מעל השומר חיוב שמירתו בשביל זה, וה"נ נראה גם בתחלת שמירתו דאפשר לחיוב השמירה שיחול מיד ולא מעכב מה שלא נסתלקה עדיין שמירת הבעלים, דהרי חזינן דשמירת הבעלים לא מגרעא מחיוב שמירת הש"ש. אמנם סייעתא גמורה בודאי לא הויא דיש לדחות כמ"ש דתחלת שמירה שאני דכל זמן שלא נסתלקה שמירת הבעלים לא ירדה עדיין תורת שמירה על השומר אבל מכיון שחלה פ"א תו לא פקעה בזה, אך מ"מ קרוב יותר לומר כנ"ל. ובחפשי עתה בספרי האחרונים מצאתי בס' באר יצחק חחו"מ {{ממ|[[באר יצחק/חושן משפט/ו#|סי' ו']]}} שנסתפק בזה באומן שנתחייב בקגא"ס לעשות אומנתו אם נעשה מיד שומר על החפץ או לא משום שלא נסתלקו הבעלים, ותנא דמסייע לי מצאתי במקנה קידושין {{ממ|[[ספר המקנה/קידושין/כז/א#|דף כ"ז ע"א]]}} שכ' בטעם החולקין דס"ל דשכירות מטלטלין נמי אינה נקנית בכסף משום דבזה שייך נמי נשרפו חטיך בעלייה משום דקיי"ל שוכר כש"ש א"כ אם יקנה השכירות בכסף נעשה השוכר עליו מיד ש"ש משעה שנתן הכסף אף שלא משך והוא בביתו של משכיר ה"ל כחזר והפקידו אצלו והמשכיר אינו אלא ש"ח, א"כ אף אם ישרף יצטרך השוכר לשלם ולא יטרח המשכיר להציל דלא מיירי בדליקת אונם עכ"ד, הרי דתפס כמ"ש דמיד נעשה ש"ש. אמנם מב"ח חו"ט (סי' ש"ו) נראה לכאורה שאינו כן, שכתב דהא דכל האומנין ש"ש הן היינו דוקא כשעושים המלאכה בבתיהם אבל בעושים בבית בעה"ב אפילו ש"ח נמי לא הוי דהא לא נסתלקו הבעלים משמירתן. [איברא דיש לדחות קצת. דנחלקו הראשונים ז"ל מאיזה שעה נתחייבו על השומרים בדיני שמירה, דלהרא"ש נתחייבו מיד שסילק בעל הבהמה שמירתו אפילו קודם משיכה ולהרמב"ם בעי קנין, מובא בטור (סי' רצ"א). ונראה דהטור תפס שם כדעת אביו הרא"ש ז"ל, וכ"נ מדבריו בסי' ש"ז גבי שוכר שלא הביא אלא דעת הרא"ש ולא הזכיר משיטת הרמב"ם. וא"כ האומנים נמי לדעת הטור נעשים שומרין אפילו בלא קנין אלא בסילוק שמירת הבעלים בלבד, ואפ"ל דהב"ח דקאי אליביה רק בכה"ג דלא עשו קנין הוא דקאמר לה. והתם ודאי לא נעשו שומרין כשלא נסתלקו הבעלים משמירתן דכל עיקר התחייבותם הוא רק ע"י מה שסילקו הבעלים א"ע והכא ליכא סילוק, אבל אם נתחייבו בקנין שריר איכא למימר דנעשין שומרין מיד אע"פ שעדיין לא נסתלקו הבעלים. אבל דוחק הוא בדבריו דא"כ צ"ל דמיירי קודם שהתחילו במלאכתן דהתחלת מלאכה הוי כקנין לכו"ע כמ"ש בנתה"מ {{ממ|[[נתיבות המשפט/חושן משפט/רצא#א|סק"א]]}}, [ועוד מטעמי אחריני], ותו דנראה דהב"ח תפס כן גם להלכה ולא רק לפרושי אליבא דהטור קאתי, ולדידן דחיישינן לדעת הרמב"ם וסייעתו לא נעשו כל האומנין שומרין אלא בקנין א"כ בעושים בבית בעה"ב בע"כ נמי מיירי ע"י קנין דאל"ה פשיטא שאינן שומרין ואפי"ה הוצרך לסילוק הבעלים, ועיי' בפרישה בטעם הדבר ואין להאריך בזה]. והש"ך שם כתב דאפילו כשעושים בבית בעה"ב הוי ש"ש, ומ"מ אין להסתייע מזה להיפוך די"ל דהיינו כשסילק בעה"ב את שמירתו ודו"ק: '''עוד''' נראה להוכיח קצת. דהנה הרא"ש ב"מ {{ממ|[[רא"ש/בבא מציעא/ח/טו|פ"ח סי' ט"ו]]}} ס"ל דכל השומרין אפילו שואל ושוכר מתחייבי באונסין מיד שסילק בעה"ב שמירתו מעליה אפילו בלא קנין, ומתוס' ב"מ {{ממ|[[תוספות/בבא מציעא/צט/א#כך|דף צ"ט ע"א]] ד"ה כך}} מבואר דסבירא להו כהרא"ש בש"ח וש"ש ופליגי עליה בשואל ושוכר דהני בעו קנין דוקא, וכ"כ הגר"א ז"ל בהגהות לרא"ש ובחו"מ (סי' ש"מ ס"ק ט"ז) שכן דעת התוס' יעו"ש. [ותמיה על הב"י (רסי' ש"ז) שכ' שהתוס' ס"ל כהרא"ש, ועיי' בהגר"א שם]. והמח"א הלכות שומרים (סי' מ"א) הביא לדברי הב"ח הנ"ל דאומן בבית בעלים אינו שומר דעדיין לא נסתלקו הבעלים וכתב עלה דהכי איתא במכילתא, ובודאי כוונתו למאי דאיתא התם מעם רעהו מגיד שאינו חייב עד שיוציאנו חוץ מרשותו ע"כ, ומפרש לה המח"א דהיינו שיסלקו הבעלים שמירתן מעליה. והנה האי קרא דמעם רעהו בשואל כתיב וא"כ לשיטת התוס' דשואל אינו מתחייב באונסין אלא בקנין אפילו מדאורייתא [כמבואר בדבריהם] בע"כ מוכח מהמכילתא דאפילו אחר קנין אינו חייב בשמירה. אלא עד שיסתלקו הבעלים משמירתן. מיהו איכא למידחי דאין פי' המכילתא כהמח"א אלא פירושו הוא דצריך שיוציאנה מרשותו משום קנין משיכה. ואדרבא אפ"נ דמהכא הוא דפשיטא להו להתוס' דמדאורייתא נמי אין שואל מתחייב אלא במשיכה וש"ח וש"ש סני להי בלא קנין, והיינו דקאמר המכילתא וכי ישאל איש מעם רעהו נתקו הכתוב השואל מכלל השומר ואמרו ענין בפני עצמו מעם רעהו מגיד שאינו חייב עד שיוציאנו חוץ לרשותו, ומוכח ושומר חנם ושומר שכר לא בעו קנין ושואל בעי קנין. והא דבשוכר נמי אמרו דבעי קנין הוא משום דדמי לשואל דטעמא דמילתא דשאני שואל משומר חנם ושומר שכר נ"ל משום דש"ח ושומר שכר עיקר מלאכתם הוא לצורך המפקיד שהתחייבו לשמור פקדונו והלכך מכיון שקיבלו עליהם וסילק בעל הפקדון שמירתו מיד נתחייבו, משא"כ בשואל שאין עיקר עניינו התחייבות שמירה לצורך המשאיל אלא אדרבא לצורך דידיה הוא שואל אלא דממילא חייב בשמירה משו"ה לא נתחייב בסילוק שמירת הבעלים לחוד כיון שעדיין לא קנו בתורת שאלה להשתמש בו אלא צריך קנין דוקא, וא"כ שוכר נמי דמי בהא לשואל שאין עיקר עניינו לצורך המשכיר לשמור את חפצו אלא לצורך השוכר הוא כנ"ל וממילא בעי קנין כשואל. וכ"ת דאי משום קנין נגעו בה א"כ מאי איריא הוצאה מרשותו דוקא והרי אפשר לקנות גם ברשותו על ידי הגבהה שקונה בכ"מ, י"ל דזו נמי הוצאה מרשותו מקרי דהגבהה משויא כאלו הוציא מרשותו ומה"ט מהניא ברשות מוכר, עיי' מ"ש בזה בארוכה לעיל ב[[דבר אברהם/א/כא|סי' כ"א]]. [ולפי"ז יהא מוכח מכאן כשיטת התוס' ב"מ {{ממ|[[תוספות/בבא מציעא/יא/ב#מקומו|דף י"א ע"ב]] ד"ה מקומו}} דשאלה ושכירות אינה נקנית בחליפין, דאל"ה הרי אפשר לקנין בלאו הוצאה מרשותו. לענין מה שיכול להקנות באגב הנה שימת התוס' בב"ק {{ממ|[[תוספות/בבא קמא/יב/א#|דף י"ב ע"א]]}} שהוא רק מדרבנן ול"ק אמכילתא דקאי אקרא. א"נ י"ל דכשם שאין שאלה ושכירות נקנה בחליפין להתוס' ה"נ אינן נקנין נם באנ"ק, דהתוס' בערכין {{ממ|[[בבלי/ערכין/ל/א#ולא|דף ל' ע"א]] ד"ה ולא}} כתבו דמשו"ה אינן נקנין בחליפין משום דהוי כמו טובת הנאה דאמרינן התם בב"מ דאינה ממון לקנות בחליפין, וא"כ מה"ט לא יהו נקנין גם באגב דה"נ אמרינן התם דטוה"נ אינה ממון לקנות ע"ג קרקע. ודבר חדש הוא שלא ראיתי להפוסקים שיזכירוהו אע"פ שלענין חליפין הובאה דעת התוס' בשו"ע חו"מ {{ממ|[[שולחן ערוך/חושן משפט/קצה#ט|סי' קצ"ה סע' ט']]}}, ובחפשי מצאתי שכבר העיר כן ש"ב הגאון מהריד"ב זצ"ל בספרו בית הלוי ח"ג {{ממ|[[בית הלוי/ג/מז|סי' מ"ז]]}}. אך יש להעיר ממ"ש הנתה"מ שם בסי' קצ"ה דדוקא בשאלת קרקע שאינה נפתחת כתבו התוס' כן אבל שאלת מטלטלין שמפחית גוף החפץ בתשמיש נקנה בחליפין [וה"ה אנ"ק]. אך י"ל דכוונת המכילתא היא רק נקנין בעלמא איזה שיהיה ולקנין קרי ליה הוצאה מרשות]: '''עוד''' יש לעיין דשמא שוכר שאני משאר שומרין דשכירות ליומיה מכר היא ומשום הכי אפשר לומר גבה יותר דאין חיוב שכירות תלוי בסילוק שמירת הבעלים, ועיי' בב"מ {{ממ|[[בבלי/בבא מציעא/לה/ב|דף ל"ה ע"ב]]}} מכדי שוכר במאי קני להאי פרה בשבועה כו' ודו"ק: '''אך''' אפילו אם נחליט שאין השומרין מתחייבין כל זמן שלא נסתלקו הבעלים ואף בשוכר הדין כן מ"מ אפשר לקיים את דברינו ביישוב קושיית רעק"א ז"ל, די"ל דדוקא בשמירת גוף החפץ אינו מחויב עדיין דזו הויא שמירה עבור הבעלים אבל זכות שכירותו מיהא והקנין שיש לו בה צריך השוכר לשמור ולא המשכיר דאיהו הוא דהוי כבעלים ע"ז לזמן שכירותו, ואם לא שמר יפסיד כמש"ל:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית