פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
ברכת רצ"ה/קטז
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==ג== (ג) '''{{עוגן1|כתב}}''' כ"ת על מה שהביא מ"ז רשכ"י ז"ל ראי' כלפי דעת הב"ח ז"ל דפסק חמץ שעבר עליו הפסח אסור באכילה מש"ס דחולין דף ד' בהך דחמצן של עוברי עבירה מותר מיד מפני שהן מחליפין דקאמר התם סברוהו הא מני ר' יהודה הוא דחמץ שעבר עליו הפסח אסור מה"ת וסייעתא א"כ לרבא דמומר אוכל נבילות לתיאבון בודק סכין ונותנו לו דלא שביק התירא וכו' ורצה לדחות דדילמא ר"ש הוא דל"ה רק ספק דרבנן. והתוס' שם בשם ר"ת ז"ל פירשו דבבצק מיירי דאפי' באכילה מותר עיי"ש ומוכח א"כ דאף לענין אכילה מקילין בספק עכת"ד. די"ל לפי ההו"א דבאמת הך דמותר מיד היינו רק לענין הנאה אולם כאשר יעיין היטב בדברי מ"ז הגאון ז"ל דנשמר מזה וכ' דלישנא דמותר משמע להו לרבותינו בעלי התוס' ז"ל דמותר אף באכילה עיין בדבריו ז"ל ועיין שם לעיל סי' תמ"ח שהאריך בזה וכ' דר"ת ס"ל דבביטלו ועבר עליו הפסח שאינו אסור אלא באכילה וכמבואר ג"כ בפסקי תוס' במס' ביצה וא"כ לענין היתר הנאה אין צריכין לטעמא דמחליפים ורק דמסתמא בטלו דזה לא איכפת לי' עיי"ש דבריו הנחמדים. אולם אחר העיון אמינא דמ"מ אין מכאן ראי' ועזר כנגד דעת הב"ח ז"ל דע"כ גם לפי מה דמוקי כר"ש ושאני אומר החליפו צריכין אנו לומר דהטעם הוא משום חזקה דלא שביק התירא דאל"ה אין זה דשמא החליף נכנס בגדר ספק דמה"ת נאמר שהחליף דמה"ט באמת היכי שעובר עבירה גם שלא לתיאבון גם לדידן דקיי"ל כר"ש אסור וכמבואר בש"ס ופוסקים וע"כ דמטעם זה דלא שביק התירא קאתינן עלה ואמרינן שהחליף ורק דהש"ס ר"ל דדילמא ר"ש הוא ואין ראי' א"כ דמהני הך דלא שביק התירא גם לענין איסור תורה דיש לומר דרק בדרבנן סמכינן ע"ז דאף א"נ דבשאר ספק ע"ע הפסח אסור באכילה מ"מ י"ל דהך סברא ואומדנא דלא שביק התירא מכריע הספק בדרבנן מיהא ורק דלא הוי כודאי גמור דנסמוך על זה בדאורייתא אבל לר"ש דלא הי' רק חשש דרבנן שפיר סמכינן ע"ז ומותר אף באכילה וז"פ וברור: '''{{עוגן1|ומעתה}}''' אמינא להביא מזה אדרבה ראי' לדעת הב"ח ז"ל דהנה אנכי הקשיתי לעיל לפמ"ש התוס' בנדה דף י"ח דגם גבי ט' חניות מוכרים בשר שחיטה ואחת בשר נבילה איכא חזקה לאיסור דבהמה בחיי' בחזקת איסור עומדת ומוכח איפוא מדבריהם דאף דידעינן בודאי כמה בהמות נשחטו כראוי וכמה נתנבלו וידעינן א"כ כמה יצאו מחזקת איסורן וכמה נשארו בחזקתן מ"מ כשאנו דנין על חתיכה אחת אם היא מהשחיטות או מהנבילות אמרי' דכיון דהיו כולם בחזקת איסור מוקמינן לה לאותו דבר שאנו דנין עליו אחזקתו דבכ"מ אין אנו דנין לענין חזקה רק על דבר זה שאנו מסופקים ואף א"כ היכי דבין כך ובין כך יצא בהמה אחת מחזקתה ואם זה הוא החתיכה הנבילה הנה האחרת יצאה מחזקתה לא איכפת לן בזה כיון {{עוגן|קנה־ב}}שאין אנו דנין עליה כעת ולפ"ז עכצ"ל דגם לפי מה דמוקמינן לה להך דחמצן של עוברי עבירה כר"ש הך דמותר מיד היינו אחר שיעור שיעשה אחר הפסח וכדאמרי' הכי לפי מה דמוקי לה כר"י דס"ל דגם חמץ של עכו"ם שעבר עליו הפסח אסור וכמו שכתבו התוס' ז"ל דאל"כ ורק דנימא דלר"ש דס"ל דחמץ של עכו"ם שעבר עליו הפסח מותר באמת הך דמותר מיד היינו תיכף בעבור הפסח ומשום דתלינן שהחליף עם עכו"ם דאף שעשה בפסח מותר יקשה דכיון דעתה ס"ל דהך דלא שביק היתירא כו' אינו ודאי ורק דבדרבנן תלינן לומר כן ואי הוי איסור תורה באמת לא היינו סומכים על חזקה ואומדנא זו א"כ גם בדרבנן איך תלינן הא יש כאן חזקת איסור דבפסח גם של העכו"ם אסור וא"כ כשאנו דנין על חתיכה זו אם של עכו"ם הוא והותרה אחר הפסח או של ישראל ואסור שפיר יש לאוקמי אחזקה חזקת איסור שהי' בודאי על חתיכה זו בפסח וכנ"ל בהך דחניות וכמובן אלא ע"כ דמותר מיד היינו שכבר יוכל להעשות אחר הפסח ותלינן שהחליף עם עכו"ם שעשה ולש אחר הפסח ובזה לא שייך לאוקמא אחזקת איסור דאם נעשה אחר הפסח לא הי' על החמץ הזה שם חזקת איסור מעולם ומעתה יוקשה דאמאי הוצרך כלל לפ"ז להך דמחליפין ולמה לא נימא בפשיטות דכיון דיש שהות לחמץ וחמץ שע"ע הפסח אינו רק מדרבנן ספיקא דרבנן לקולא ותלינן שאחר הפסח נעשה ונילוש וזה דבר שראוי לעורר עליו אולם אי נימא כדעת הב"ח ז"ל א"ש דשפיר י"ל דהך דמותר מיד מיירי בשיעור עשייה אחר הפסח ומטעם דלא שביק התירא תלינן שהחליף עם עכו"ם ולא שייך א"כ חזקת איסור די"ל דאחר הפסח נעשה ואין כאן חזקת איסור כלל ומ"מ ע"כ צריך לסברת מחליפין דאל"כ אף שיוכל להיות ג"כ שהוא בעצמו לש אחר הפסח מ"מ לא הוי רק ספק השקול ואסור עכ"פ באכילה וכדעת הב"ח ז"ל ודוק היטב: ['''{{עוגן1|ולכאורה}}''' עלה על לבי דעיקר טעמו של הב"ח ז"ל לאסור בספק אם הוא חמץ של ישראל שעבר עליו הפסח באכילה ולהתירו בהנאה אף ששניהם המה מדרבנן הוא משום דנודע דעת בעל העיטור ז"ל דחמץ של נכרי שעבר עליו הפסח אסור באכילה ורק דאנן לא פסקינן כותי' וא"כ י"ל דדעת הב"ח ז"ל דהא דפסקינן להלכה דחמץ של נכרי שע"ע הפסח מותר אף באכילה הוא משום דאף לדעת הבעה"ע ז"ל אינו אסור באכילה רק מדרבנן ובדרבנן הולכים אחר המיקל וא"כ כשיש ספק אם הוא של עכו"ם או של ישראל יש כעין שני צדדים לאסור באכילה דשמא היא של ישראל ושמא הלכה כהעיטור ואף אם הוא של נכרי אסור עכ"פ באכילה אבל בשאר ספק באמת מותר אף באכילה דספיקא דרבנן לקולא וא"כ בהך דמחליפין א"ת דמותר היינו אף באכילה עכצ"ל שלא כדעת העיטור וא"כ שפיר אזלינן בספיקו להקל גם באכילה אמנם אחרי בינותי דברי הב"ח בעצמו ראיתי דזה ליתא דהא מדברי הש"ס בהך דחנות של עכו"ם כו' קאתי עלה לחלק בין אכילה להנאה ולא משום ספיקא דידן דחיישינן לדעת העיטור ז"ל עיין בדבריו ז"ל ולקמן נדבר עוד בזה] ולפמ"ש הר"ש ז"ל בפ"ו דמקוואות הובא דבריו ז"ל בספרו של מ"ז רשכ"י זצ"ל בכמה מקומות דהיכי דמעיקרא הוי טמא טומאה חמורה מדאוריית' ועכשיו יש ספק שבא במים שאובין דאינו רק טמא מדרבנן לא שייך לאוקמי אחזקה כיון דבין כך ובין כך יצא מחזקתו שהי' טמא מה"ת אין מכאן ראי' דשפיר י"ל דהך דמותר מיד היינו תיכף בעבור הפסח ומשום דתלינן שהחליף עם נכרי דאף דע"כ עבר עליו הפסח מ"מ אין כאן חזקה לאיסור כיון דבפסח הי' אסור מה"ת ועתה אף אם של ישראל הוא אין עליו לר"ש רק איסור דרבנן ודוק בזה: [ויש לי בזה {{עוגן|קנה:}}{{עוגן|קנה־ג}}הרהורי דברים עפ"י שנסתפקו במק"א לדעת ולשיטת הר"ש ז"ל היכי שהי' טמא טומאה קלה ואח"כ נטמא בטומאה חמורה דטומאה חמורה שפיר חלה על טומאה קלה וכמבואר ואח"כ נולד ספק מים שאובים אי נוכל לאוקמי בזה אחזקת הקודמת שהי' טמא ג"כ רק טומאה קלה ומשום דאף דאח"כ נטמא טומאה חמורה מ"מ הרי טומאה קלה לא אזלה לה ורק שנטמא ג"כ טומאה חמורה וא"כ אף שיצא מ"מ מט"ח מ"מ עדיין י"ל דנעמידנו בחזקתו שמקודם שהי' טמא טומאה קלה דבשביל שיצא בדבר אחד מחזקתו היינו מהטומאה חמורה לא איתרע עדיין החזקה מטומאה קלה והנה אם כה נאמר יש לדון היכי שאנו מסופקים בחמץ שעבר עליו הפסח אי הוי של נכרי או של ישראל לאוקמי' אחזקה ומשום דקודם הפסח בשעות דרבנן לא הוו על החמץ הזה רק איסור דרבנן וא"כ אם הוא של ישראל שפיר נאסר אז לגמרי אף כשיעבור הפסח כיון שעבר על איסור דרבנן שלא בעתו בשעות דרבנן דגם היכי דלא עבר רק על איסור דרבנן קנסינן לי' לאסרו אף אחר הפסח וכמבואר בפוסקים לדעתם יוכל האיסור דרבנן הזה לחול כיון שכולל אף אחר הפסח וא"כ אף דבפסח עצמו נסתלק האיסור דרבנן שמקודם וכמובן מ"מ עדיין נשאר באיסור דרבנן מטעם קנס חכמים שנאסר לגמרי ושפיר יש לאוקמי א"כ אחזקה משא"כ היכי דהספק הוא אם עשאו עכו"ם או ישראל בפסח עצמו ועיי' בפוסקי' שדעת קצתם דבעבר על איסור דרבנן בביעור החמץ אינו אסור אחר הפסח רק באכילה ויש חילוק א"כ לדעתם ז"ל בספק אם הוא חמץ של נכרי או של ישראל מקודם הפסח בין אכילה להנאה וכמובן. אולם יען לא בחנתי עוד הדברים כמשפט אשים רסן לעטי בזה]: '''{{עוגן1|והנה}}''' כבר הבאתי דעת העיטור ז"ל דגם חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח אסור באכיל' ולדעתו ז"ל עכצ"ל בהך דחמצן של עוברי עבירה דמותר מיד היינו ביש שהות אחר הפסח ומחליף עם עכו"ם שלש אחר הפסח דאל"כ אסור באכיל' עכ"פ וא"כ יקשה כנ"ל דאמאי הוצרך כלל להך דמחליפין הא בלא"ה לא הוי רק ספק דשמא הוא בעצמו לש אחר הפסח ואני מוסיף לומר בזה עוד דאין לדחוק ולומר דמיירי שיודע בודאי שהעוברי עבירה לא לשו אחר הפסח וא"כ ע"כ צריכין אנו להיתר דמחליפים א"כ יקשה כנ"ל דכיון דהא דחמץ של עכו"ם שע"ע הפסח אסור באכילה להעיטור ז"ל הוא רק חומרא דרבנן א"כ מהכ"ת נימא שחפש אחרי עכו"ם שיודע בו שלש אחר הפסח הרי אף בספק מותר לדידיה דספיקא דרבנן לקולא וא"כ לדידן שפיר יש לאסור דהו"ל ס"ס לאיסור דשמא לא החליף כלל ואף את"ל שהחליף מ"מ שמא העכו"ם עשאו בפסח ואסור ג"כ באכילה עכ"פ והיכא דהו"ל ס"ס לאיסור גם בדרבנן אזלינן לחומרא וכמבואר בפוסקים עיין עליהם [ואף לפמש"ל דהך דמחליפין גם לפי הס"ד דר"ש הוא אינו ספק השקול ורק כעין חזקה דלא שביק התירא כו' מ"מ כיון לפי הס"ד לא הוי דבר ברור דמה"ט לא סמכי' ע"ז בדאורייתא הוי בכה"ג כעין ס"ס לאיסור עכ"פ] א"ו כדעת הב"ח ז"ל דבספק חמץ של ישראל שע"ע הפסח אסרינן באכיל' מספיקא ועכצ"ל דמחליפין בשל נכרי ואין לומר דמ"מ הוי ס"ס לאיסור וכנ"ל דשמא לא החליף ושמא העכו"ם לש בפסח ואסור באכיל' מדרבנן לדעת העיטור דגם אם ת"ל שלא החליף עדיין יש צד היתר שהוא בעצמו לש אחר הפסח דאף דמצד הספק הזה לבד א"י להתירו באכיל' מ"מ אחרי שאנו באים לסברת שמחליפים אין לאסור מטעם ס"ס (או כענין ס"ס) לאיסור דכמו כן לעומת זה יש שני צדדים להיתר ודוק בזה [כתבתי להתיר משום דהוי שני צדדים להתיר ולא כתבתי בפשיטות דכיון דלדעת הב"ח ז"ל לענין אכילה אין מתירין בספק אף שהוא רק מדרבנן א"כ {{עוגן|קנה־ד}}כיון דלא שביק היתרא ואכיל איסורא דודאי דהחליף עם עכו"ם שידע בודאי שלש אחר הפסח דבא"י אסור לפ"ז עכ"פ באכיל' לדעת העיטור דלענין היתר אכילה אין מתירים בספק משום דלדעתי בחמץ של נכרי דאסור באכיל' לדעת העיטור כיון דלא הוי רק חומרא דרבנן בעלמא אזלינן בספיקא להקל דזה קיל יותר מחמץ של ישראל שע"ע הפסח דמחמירינן לענין אכילה בספק. ואמינא ראי' לזה מהך דחנות ומלאי של עכו"ם דמותר באכיל' וא"צ לומר בהנא' דעכצ"ל לדעת העיטור דמיירי שיש ג"כ ספק שהוא של אחר הפסח דאל"כ אף שהוא של עכו"ם אסור עכ"פ באכיל' ורק דכיון של"ה רק ספק מותר דבזה אזלינן בספיקא לקולא אף לענין היתר אכילה וכמ"ש ולפ"ז צ"ל לדעת העיטור דבחמץ של ישראל שיש ספק אי עבר עליו הפסח אסרינן אף בהנא' דהרי אמרי' התם דבחנות ומלאי של ישראל אסור בהנא' ואצ"ל באכיל' ובחי' הארכתי בזה הרבה ואכמ"ל] ועפ"י הדברים האלה אמינא דעכצ"ל כמ"ש הקדמונים ז"ל דלפי מה דסברוה דהא מני ר"י הוא ס"ל דחמץ של נכרי שע"ע הפסח מותר דאי נימא כתירוצן של רבותינו בעלי התוס' דמיירי ביש שהות ומחליף בבצק של עכו"ם שלש אחר הפסח יקשה עדיין דמאי ראי' וסייעתא מזה לרבא דאוכל נבלות לתיאבון בודק סכין ונותן לו דעדיין יש לחלק דבהך דחמצן של ע"ע ליכא לפ"ז חזקת איסור דאם הוא בצק שנילש אחר הפסח לא נאסר מעולם משא"כ בהך דשחיט' דיש חזקת איסור דבהמ' בחיי' בחזקת איסור עומדת ואפשר א"כ לומר דהך דלא שביק היתרא ל"מ להוציא מחזקת איסור א"ו דלפי הך דסברוה דר"י הוא חמץ של נכרי שע"ע הפסח מותר ומיירי בליכא שהות וא"כ גם בהך דחמץ יש חזקת איסור וכנ"ל בשם התוס' בהך דט' חנויות דבפסח גם של עכו"ם אסור ושפיר מוקמינן בחזקת איסור לומר דעדיין באיסורו עומד שהוא של ישראל דלר"י חמץ של ישראל שע"ע הפסח אסור מה"ת ושפיר חשוב א"כ חזקת איסור וכנ"ל. אמנם אחר העיון עדיין קשה דהרי הך מ"ד דגם לר"י חמץ של עכו"ם שעבר עליו הפסח מותר הוא ראב"י דיליף שאור דאכיל' משאור דראי' ולדידי' חמץ של נכרי מותר גם בפסח עצמו עיי' בש"ס דפסחים דף כ"ט וא"כ גם בכה"ג ליכא חזקת איסור דאם של עכו"ם הוא לא נאסר מעולם ומה ראי' א"כ לשחיט' דאיכא חזקת איסור וכנ"ל וצ"ע כעת: <noinclude> ----- {{מרכז|'''[[ברכת רצ"ה#מלחמות אריה|מלחמות אריה]]'''}} ----- {{ביאורים}} {{שולי הגליון}} {{דיקטה}} {{ניווט כללי תחתון}} [[קטגוריה:מלחמות אריה]] [[קטגוריה:רבי מנחם נחום גינצבורג: תשובות אליו]] [[קטגוריה:תשובות מתאריך י"א שבט ה'תרכ"ד]]</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)