פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
מעשי למלך/כלי המקדש/ג
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ב == <small>א')</small> ''' שנאמר ''' ''' שירות בשם ד' זו שירה.''' <small> כן הוא בערכין וקשה דבסוכה דף נ"ו יליף מזה דכל ישראל נכנסין דהיינו בחג אז כל משמרות שוות וכן בב"ק דף ק"י דריש מזה דכהן יכול להקריב קרבן שלו כשירצה וכן פסק בפ"ד מה"א וא"כ איך יליף מכאן דבלוים אייריא לענין שירה אך י"ל דמסיפא דקרא דסמוך ושרת בשם ד' ככל אחיו הלוים מזה מוכח דשירות הלוים ג"כ בשם ד' דהיינו שירה:</small><br><small> ב') </small> ''' עבודה ''' ''' שלהן הוא שיהי' שומרין את המקדש ויהי' מהן שוערין ויהי' מהן משוררין וכו'.''' <small> ותימא אמאי לא כתב ויהי' מהן שומרים משמע לכאורה דכולם כשרים להיות שומרים ועל כולם מוטל המצוה אלא דמהן צריכין שיהי' מיוחדים למשוערין ולמשוררין וקשה על זה מהא דאיתא בערכין אמר אביי נקטינן משורר ששוער בשל חבירו חייב מיתה שנאמר והחונים לפני המשכן קדמה וכו' והזר הקרב יומת מאי זר אילימא זר ממש הכתיב חדא זימנא אלא לאו זר דאותה עבודה והרי מהאי קרא יליף אביי גופי' בריש תמיד שמירת המקדש וכן הביא רבינו דרשא זו בפ"ח מבהב"ח א"כ נשמע דס"ל לאביי דה"ה משורר ששומר במיתה אף דנקט משורר ששיער חדא מינייהו נקט וא"כ קשה דמדברי רבינו נשמע דכולם חייבין בשמירה ויכולין לשמור וראיתי בספר משכנות לאביר יעקב שעמד ע"ז וכ' לישב דיש להקשות עוד דרבינו בהל' י"א כ' לוים שעבדו עבודת הכהנים או שסייע לוי במלאכה שאינו מלאכתו חייבין מיתה שנאמר ולא ימותו ולא הביא דרשת אביי מקרא דוהחונים עליו וכבר הקשה כן האוה"ח ה"ק ולכן העלה דתליא זה בפלוגתא דב"מ דף צ"ג אי שמירה מיקרי מעשה דאביי ס"ל דמיקרי מעשה וה"ה דמיקרי עבודה ע"כ גם משורר ששומר חייב מיתה אבל להלכה דקיימ"ל שמירה לאו מעשה היא וה"נ לאו עבודה היא ע"כ לא נשמע מהאי קרא דוהחונים עליו שזהו הי' רק במשכן וצריך קרא דבמקדש ג"כ חייבין אבל רק במשורר ששוער אבל לא במשורר ששומר כיון דלאו מעשה ולאו עבודה היא ולכן נמי זר ששומר אינו עובר ודמיא להדלקת הנירות דס"ל לרבינו בפ"ט מבאמ"ק דרשאי זר להדליק הנירות דלאו עבודה הוא יעו"ש:</small><br><small> ג') </small> ''' וכן ''' ''' הנסכים הבאים בפ"ע אין אומרים עליהם שירה.''' <small> וכ"כ בפ"ו בתומ"ס והכ"מ כתב דהיא בעיא דלא איפשטא בערכין ופסקה לקולא ונ"ל לישב דאיפשטא מדוכתא אחרינא {{ממ|דכהא"ג מצינו טובא וכמש"כ הר"ן פ"ד דנדרים}} והוא במנחות דף מ"ד פליגי רבנן בבאין בפ"ע לרבנן ג"כ מנחה קודם ליין כמו בבאה עם זבח ולרבי יין קודם דמתאמרה שירה עליו והוק' תוס' הא איבעיא דלא איפשטא בערכין וכ' יען דחזי לזבח לאמור שירה ורבינו לא ניחא לי' לדחוק כדבריהם ולכן מפרש דפליגי באמת בהא לרבי אומרים שירה בבאה בפ"ע ולרבנן אין אומרים שירה וא"כ בפ"ו מתומ"ס משמע דפסק רבינו כרבנן גם בבאה בפ"ע מנחה קודם א"כ ע"כ דל"א שירה בבאה בפ"ע עוד יש לומר דבתמורה דף י"ד אמרינן מנחתם ונסכיהם בלילה ולמחר ויקשה כיון דבלילה אין טעון שירה א"כ הי' לנו להמתין עד למחר לאמר שירה למחר ביום אך י"ל דממנ"פ אי קידשה בכלי כשהביא הקרבן א"כ נפסל בלינה ואין יכול להמתין ואי לא קידשה בכלי כשהביא הזבח א"כ הוה נסכים הבאה בפ"ע דאין טעון שירה ומוכח כשיטת רבינו אך קשיא לי דבפ"ב ממעה"ק פסק רבינו דמביא נסכו אחר י' ימים אחד קרבן יחיד ואחד קרבן ציבור והכ"מ לא הביאו מהיכן למד רבינו כן ובמשל"מ הביא דברי תוס' ר"ה דף ל"ג דהוכיח דק"צ דטעון שירה אין מאחרין ולי תימא יותר דבשלמא אי כשמביא בפ"ע אומר שירה א"כ יכול שפיר לאחר דלא יבטל השירה אף דלא נאמר על התמיד עכ"פ יאמרו אח"כ אבל בבא בפ"ע אין אומרים שירה איך יכול לאחרו לבטל מצות שירה לגמרי וא"ל דמהא גופי' מוכח דמאחרין גם בק"צ אך אי מבטל השירה דהרי כיון דבעי אי אומר שירה בפ"ע ופירש"י דהיינו הך דהביא נסכו אחר י' ימים א"כ מוכח דמאחרין וכן מהך דמנחות דרבי קאמר דמתאמרי שירה בפ"ע מוכח דמאחרין ואף רבנן לא פליגי רק דמביא מנחה ואח"כ יין אבל לכ"ע מאחרין הנסכים אף י' ימים ג"כ בק"צ דאל"כ איך משכחת בא בפ"ע ז"א דמשכחת בלא הי' בשעת שחיטת תמיד ואח"כ הי' לו דמביא עד י' ימים ושפיר פליגי אי מקריב מנחה ואח"כ היין או איפכא וכן אי אומרים עליו שירה אך יש לישב דלכאורה מסתברא דאייריא בהי' בשעת שחיטת והקריב תמיד דאי בלא הי' לו פשיטא דאין אומר שירה ומאי מיבעיא לי' אע"כ דהי' לו רק אחרו ומוכח דמאחרין אף בק"צ אך עדיין יש לדחות דמשכחת בעבר ואיחרו אבל רבינו שכ' דמאחר ומביא ומשמע דאין קפידא לאחר כמו בשל יחיד ובזה מנ"ל כיון דמתבטל מצות שירה לגמרי וכן משמע בתוס' ר"ה דאי אין אומר שירה בבאה בפ"ע כש"כ שאין לאחרה אך יש לישב דיצא לרבינו דגם בק"צ מאחרו ממש"כ תוס' במנחות שם דלנזיר שהוא קרבן יחיד יש קרא אחר כדדרשינן בזבחים דף ח' א"כ קרא דמנחתם ונסכיהם לק"צ אתיא והבן:</small><br>''' ולכאורה ''' יש להביא ראי' דק"צ אין יכול לאחרה דבמנחות דף ט"ו קאמרי דיכול לשנותו ול"ה פיגול ולר"מ הוה פיגול דהוקבעו בשחיטה והקשה בצ"ק וטה"ק הא כיון דנתפגל א"כ הוה לא הוצרכו ואז לב ב"ד מתנה שיקריבו נסכים עם קרבן אחר ויכול לשנותן א"כ אמאי פיגול בזבח פיגול בנסכין וא"ל דאייריא בקרבן יחיד דמסתמא אייריא גם מק"צ ואולם אי נאמר ק"צ גם לרבנן א"י לשנותו א"כ רק פליגי בקרבן יחיד ובק"י ל"א לב ב"ד כמש"כ תוס' לשם אך יש לדחות חדא דמשכחת באין זבח זבוח ועוד דכהא"ג שמפגל הזבח לא מתנה ב"ד להכשיר הנסכים וכ"כ בטה"ק ועוד דלפמש"כ בפי"ב מפהמ"ק לפרש הסוגי' עפ"י דברי רבינו שם אתיא הסוגיא דלב בי"ד מתנה כרבנן לא כר"מ א"כ אפשר לר"מ ל"א כלל הך דלב ב"ד מתנה דלדידי' אי יסבור כלי אין מקדש נסכים א"צ לאסוקי להא דלב ב"ד מתנה ועתוס' יש' יומא דף ל"ג כתבו רק משום חביבה מצוה בשעתה אין לאחר הק"צ הנסכין ולזה אפשר מודה גם רבינו ועיין בפי' המשנה פ"ז דמנחות שכ' ג"כ אחד קרבן יחיד ואחד ק"צ והנה מלשון זה שכ' בפ"ב ממעה"ק אחד יחיד תחילה משמע דקרבן יחיד פשיטא לי' טפי כידוע ועתוס' דף פ"ה ובזבחים דף צ"ב כתובות דף כ' שכתבו דלא בכ"מ מזכיר הפשוט תחילה וע' פ"ג מט"מ אחד חדשות מזכיר שאין פשוט קודם:<br><small> ד') </small> ''' והנה ''' <small> בערכין דף י"א פליגי ר"מ ורבנן אי שיר מעכב הקרבן דלר"מ מעכב ורבינו לא ביאר דין זה לא כאן ולא בה' תומ"ס ואולם בס' כפות תמרים ר"ה דף ל"א כתב מדכ' רבינו דנסכים בפ"ע אין טעון שירה מוכח דשיר אין מעכב הקרבן ותמהני דהרי תוס' בר"ה כתבו דגם לר"מ דוקא בנסכים שקרבין בשעת שחיטת הזבח דאין קרב אלא ביום אותן טעונין שירה וא"כ אין ראי' מדכ' דאין ט"ש דפסק דלא כר"מ ונראה להוכיח דאין מעכב באופן זה דהנה כיון דאמרינן דמביא נסכו לאחר י' אפי' לכתחילה בשל ציבור ואם יבואו אחר י' ימים ע"כ לא יאמרו שירה ואי ס"ד דשיר מעכב את הקרבן דהיינו הנסכים כמש"כ תוס' בערכין אפי' מקריבו עם הזבח אז שפיר יכול לאחרו אף דאח"כ לא יהא טעון שירה מה בכך גם עתה אין שירה מעכב הנסכין אבל אם מעכב שמקריבן עתה למה יאחרו אחר י' ועי"ז יבטל השיר וא"כ מדכ' רבינו דאין טעון שירה בבא בפ"ע אפ"ה סובר בפ"ב ממעה"ק דיכול לאחרו לכתחילה אפי' בק"צ אף שעי"ז לא יהא טעון שירה אע"כ דגם במביאו עם זבח אין מעכב הנסכין ומוכח דפסק דלא כר"מ {{ממ|דלא כמהר"ם אלשיך שהביא בכפ"ת ופנ"י}} והנה תוס' בר"ה היקשו למה נתקלקלו בשיר הא יכול להביא נסכין לאחר כמה ימים ותי' דלכתחילה יש להביא נסכים עם הזבח דאם יביא אח"כ לא יהא טעון שירה אף לר"מ וכונתם דלא יביאו כלל נסכין בכלי ולא יקדשם הזבח וע"ז כתבו דא"כ אין טעון שיר והנה לכאורה קשה הא אכתי יכול להביא נסכין עם הזבח רק לא יקדשם בכ"ש ואזי לא נפסל בלינה ויכול להקריבו ג"כ אחר כמה ימים כמש"כ רבינו בפ"ב ממעה"ק ובפ"ד אלא דמקריבו ביום וזהו טעון שירה אחר כמה ימים ג"כ כמש"כ רבינו בפ"ד ממעה"ק דזה מיקרי בא עם הזבח ואין קרב אלא ביום א"כ מסתמא טעון שירה ורק בבא בפ"ע אין טעון שירה ונראה שכונת תוס' דאזלי בשיטה דאין כלי מקדש רק שחיטת הזבח מקדש ובבא עם הזבח שקידשו בשחיטה אזי אין יכול לאחר עד למחר {{ממ|עפי"ב מפה"מ דבזה פליגי רבוותא רש"י תוס' ורבינו}} ולכן רק הק' שלא יביאן כלל עם זבח ולא יקדשם בשחיטה וע"ז כתבו א"כ אין טעון שירה ובזה ניחא מה שכ' דלר"מ מעכב היינו בבאין עם הזבח שקרבו בשעת שחיטת קרבן דאין קרבין אלא ביום משמע רק בשעת שחיטת קרבן אבל אין יכול לאחר עד כמה ימים {{ממ|אך לשון שקרבו אין מדוקדק עדיין אם קרבו כבר בשחיטה מה שייך לומר אין קרב אלא ביום ע"כ כונה שקרבו היינו שהזמינו אלא דעדיין נוכל לפרש דתוס' סברי דאין יכול לאחר כמה ימים רק מקריב בו ביום}} והנה ע"ז הוק' בתוס' הא משמע דיכול לאחר לכתחילה ע"ז כתבו דזה רק בקרבן יחיד אבל בציבור דטעון שירה לא והנה לפי"ז לרבינו דסובר גם בק"צ יכול לאחר לכתחילה יקשה קו' תוס' חדא דלא יביאו עמו נסכין כלל ואמאי נתקלקלו בשיר וליישב י"ל לכאורה לפמש"כ דרק היכיא דלא הזמינו נסכים אפי' מקריב כן א"צ שירה אבל אם הזמינו נסכים ולא קידשו בכלי דיכול לאחרו מיקרי באה עם הזבח ואין קרב רק ביום א"כ הוא הדין דטעון שירה לכן יכול לאחרו שפיר אבל אם לא הזמינו הנסכין אזי אין טע"ש באמת סובר דאין מביאו לכתחילה לאחר כמה ימים בשל ציבור ורבינו בפ"ב אייריא שהזמינו רק לא קידשו בכלי שפיר יכול לאחר גם בק"צ לפי"ז אתיא שפיר קו' תוס' דגם רבינו מודה דאין יכול לאחר דאז אין טעון שירה אלא דכ"כ דא"כ יקשה יביא נסכין עם זבח ולא ינסכו עד לאחר כמה ימים דאז ט"ש ולא יבטל השירה וא"כ למה נתקלקלו עדיין בשיר {{ממ|ורק תוס' דהוק' שלא יביאו נסכין יען דסברי דאם הביא זבח מקדשן לא הכלי אבל לרבינו דסובר בפ"ז ממעה"ק ופי"ב מפה"מ דכלי מקדש א"כ יכול לאחרו קשה כנ"ל}} ותו דא"כ חזרה קו' לדוכתי' מנ"ל דשיר אין מעכב את הקרבן דאין יכול לאחר הנסכין אם לא הביא הנסכין עם הזבח משום דלא יהא ט"ש א"כ משמע דסובר דמעכב את הקרבן ובאמת לא הביא רבינו דין זה ולומר דסמך אהא דקאמר א"ט שירה כ"כ דאין להוכיח מזה אמנם לישב קו' התוס' לרבינו נראה דהנה בתוי"ש ביומא כ' דחביבה מצוה בשעתה להקריב נסכין עם זבח ומעתה אני אומר כך בוודאי נסכין שמביאו עם זבח ל"ש לאחר לכתחילה כיון דזמנו היום קבוע חביבה מצוה בשעתה כיון שהביא שייך חביבה ולכן רק קשה שלא יביא כלל אז ל"ש חביבה בשעתה ורק צריך לתרץ יען דאין ט"ש ומעתה כ"ז לר"מ דשירה מעכב א"כ שייך שפיר קילקול שיר דממנ"פ אם יביא הנסכין עם הזבח כיון דשיר מעכב ע"כ יביא למחר ושייך חביבה בשעתה ואי יביא היום בלא שירה היינו קילקול דיבטל השיר לגמרי ולר"מ דשיר מעכב הקרבן אין ראוי לאחר הנסכין דלמחר יבטל עי"ז השיר לגמרי משא"כ לדידן דשיר אין מעכב א"כ אם יביא נסכין עם הקרבן נהי דאז ל"ש לאחרו דחביבה בשעתו אבל אם יביא ולא יאמר השיר אין כאן קילקול בנסכין ואף אם מפני השיר לבד הרי יכול לאחר להביא למחר ואז יכול להקריבו למחר ואף דאין טעון שירה הרי גם אם מבטלן היום ולא יאמר השיר אין מעכב הקרבן הנסכין לפסול א"כ אם יביא למחר דאין טעון שירה אין כאן קילקול וסובר רבינו דמשנה דקאמר נתקלקל בשיר היינו רק כר"מ וכמש"כ הר"מ אלשיך רק הוא כתב דבערב לא מעכב וע"ז יפה תמה בפנ"י ובכפ"ת אבל כפי ביאורנו א"ש יען דאתיא כר"מ דשיר מעכב וא"כ לא יכול להביא היום בלא נסכין א"כ אין לאחרו להביא למחר לבטל השיר ושייך בין הכי ובין הכי קילקול אבל אי אין מעכב ואם יביא היום בלא שיר אין כאן קילקול בנסכין רק זה שלא יכול לאמרו השיר א"כ למחר יכול להביא דאין טעון שירה ולא נתחייב בשיר לאמרו אין כאן אפי' קילקול בשיר וע"כ המשנה רק כר"מ ודו"ק:</small><br>''' והנה ''' תוס' הוק' הא יש קילקול בקרבן מוסף ותי' כמ"ד אין לינה מועלת בראשו של מזבח א"כ יכול להעלות על המזבח ולהקריבו למחר ולפי"ז יש לישב שיטת רבינו בפ"ג מקה"ח שכ' דהקילקול שלא ידעו אי להקריב התמיד או מוסף דבגמ' מבואר משום קילקול השיר ועלח"מ וכפ"ת מה שתי' ולי יש לדקדק שכ' רבינו לפיכך התקינו שאין מקבלין עדות ממנחה ולמעלה כדי שיהא שהות להקריב מוספין ותמיד של בין הערבים ונסכיהם והנה זהו ברייתא בר"ה ובברייתא איתא ושלא יאמרו שיר בשיבוש והנה בפנ"י עמד דבברייתא אמרו משום מוספין ובמשנה משמע דלא משום מוספין ולכן נראה דרבינו מפרש המשנה כמ"ד אין לינה מועלת ומלינה בראשה של מזבח וליכא קילקול מוספין אבל ברייתא סובר כמ"ד דלינה מועלת בראשו של מזבח א"כ שייך קילקול מוספין ורבינו פ"ג מפה"מ פסק דלינה מועלת בראשו של מזבח איכא שפיר קילקול מוספין ורק הברייתא אתיא כר"מ דשיר מעכב א"כ יש גם קילקול השיר אבל רבינו דסובר דשיר אין מעכב א"כ ליכא קילקול בשיר ולכן השמיט רבינו כדי שלא יאמרו בשיבוש כיון דאין מעכב ויש להוסיף עוד דבגמ' פריך למ"ד לא אמרו כל עיקר מאי שלא יאמרו בשיבוש ומשני כיון שלא אמרו כלל אין לך שיבוש גדול מזה והתינח אי שיר מעכב שייך אין לך שיבוש גדול מזה אבל אי אין מעכב א"כ בלא אמרו כלל אין כאן שיבוש לכן כיון דרבינו פסק דשיר אין מעכב וסובר שלא אמרו כלל וכ"כ בפי' המשנה א"כ ל"ש האי שלא יאמרו שיר בשיבוש וי"ל עוד דהנה כ"כ דבתוי"ש כתב דחביבה בשעתה וראיתי בטו"א כאן כ' ג"כ כתי' הלזה והכריח כן כיון דדוחין הנסכין שבת ע"כ משום חביבה בשעתה א"כ מהא"ט אין לאחר בהביא נסכין לאחר י' והנה דבריו צריכין ביאור מאי דוחה שבת שייך בנסכין וצ"ל היינו השיר שאומרים והיינו אי שיר טעון כלי דוחה שבת ואמנם למ"ד שירה בפה ל"ש דדוחה שבת א"כ אפשר בנסכין ל"א כלל חביבה בשעתה לכן אפשר להביא נסכין למחר ול"ש קילקול השיר דיכול לאמרו למחר וא"ל דאין טעון שירה דהרי אם מביאין עם הנסכין ומנסכו למחר אז טעון שירה דהיינו באה עם הזבח כמש"כ לעיל ולכן כתב רק קילקול מוספין ומשנה דלא קאמר קילקול מוספין יען דסובר אין לינה מועלת בראשו של מזבח כאמור:<br>''' ואגב ''' אעורר בט"א שם הקשה לתוס' דמשום ביטול השיר אין מאחרין הנסכים א"כ הא דאמרו דהקטר חלבים דוחה שבת משום חביבה בשעתה תיפוק לי' כיון דהקטרת איברים קודמין לנסכין ע"כ מקריבין איברים כדי שיכלו להקריב נסכין ולומר השיר ולא זכיתי להבין הרי בלא"ה איתא ביומא דקטורת בערב קרב בין נסכין לאברים א"כ צריך להקטיר אימורים כדי שיקריב הקטורת אלא וודאי דלק"מ דנהי דקודם לקטורת אין מעכב הסדר ואי אין דוחה שבת הי' מקריב הקטורת ביום ואיברים בלילה וכן עוד הי' מקטיר קודם החביתין ואח"כ הנסכין ועוד נ"ל ברור אף דאיברים קודם אבל א"צ להקטיר כל אימורים קודם וא"כ רק משום חביבה בשעתה דוחה שבת ומקריב הכל ועט"א שהקשה דמשמע דנסכים הביאו הא לר"מ שיר מעכב הקרבן ותי' דמייתיא נסכין על תנאי אם לא יבואו יהא נדבה וכתב א"כ מוכח לר"מ נסכי נדבה גם כן לספלים והנה לרבינו דצריך למלוח נסכי נדבה קשה בלא"ה וע"כ דמתנה שא"צ מלח א"כ גם לר"מ א"צ לספלים אי מתנה שלא יהא לספלים כמש"כ תוס' מנחות דף צ"א גבי פלגם ויש לי תמהון גדול על ח"ס סי' נ"א שכתב מדאמרו מזמור לתודה מוכח דאומרים שירה על נדבת יחיד כמש"כ רמב"ם בפ"ב ממעה"ק דלא כתוס' ר"ה ולא זכיתי להבין דלענין יחיד דל"א שירה לכו"ע מודה כמש"כ רבינו פ"ג מכהמ"ק ופ"י מתומ"ס והוא גמ' ערוכה ורבינו פ"ב ממעה"ק ותוס' ר"ה רק פליגי בק"צ יען דטעון שירה אי רשאי לאחרו לכתחילה וצ"ע:<br><small> ה') </small> ''' נסכים ''' ''' הבאים בפ"ע אין אומרים שירה.''' <small> הוא איבעיא דלא איפשיטא ופלא כיון דאין נפ"מ עתה עד לכשיבנה בה"מ א"כ אז יתברר הדין ולמה פסקה רבינו מספק לקולא ונראה דרבינו הוכיח דאין אומרים שירה מריש תענית דאמרינן נה"מ מאורתא דאמר מנחתם ונסכיהם בלילה מנחתם ונסכיהם למחר ומשמע לכאורה כמו נה"מ בלילה שלפניו כן ניסוך היין אף דלמחר יכולין לומר שירה ובלילה ליכא שירה אפ"ה מקריבין ואמאי לפימש"כ תוס' ר"ה דף ל' נכון להמתין עד מחר שיאמרו שירה וע"כ דגמרא סברי אף מנחות של ציבור בא בפ"ע אין אומרים שירה אך לכאורה אין מזה ראי' דכבר הקשה בגבורת ארי' שם דהא בתמורה דף י"ד מבואר דרק לכן קריבין בלילה דבקדשים לילה אחר היום וא"כ בלילה שלפניו א"א להקריב א"כ איך יליף מנהי' לנה"מ דאייריא מלילה שלפניו אמנם י"ל דבאמת לענין זה אין לילף מנהי' דלמחר דאמרינן שירה ולכן א"א להקריב בלילה שלפניו אבל בנה"מ דאין אומרים עליו שירה זו ומה שאומרים ביום אומרים גם בלילה א"כ לענין זה לא ילפינן מנה"י א"כ שוב מוכח דוקא בלילה שלפניו אין מביאין משום דלמחר יאמרו שירה דיבוא עם הזבח אבל בלילה שלאחריו מקריבים ולא ממתינים עד למחר השני לבקר שני כדי שיאמרו שירה משום דבבוקר השני הוה בא בפ"ע אין אומרים שירה א"כ מוכח שוב כדברי רבינו והנה הא דאמר מה נה"מ מאורתא הכוונה בלילה ראשונה מביאין ומנסכין א"כ אף הא דאמר מר מנחתם ונסכיהם בלילה משמע אפילו נזדמנו לו בלילה והקדישן והיינו כדר"פ בתמורה דאפי' בנזדמנו בלילה מקדישו ומקריבו {{ממ|ומוכח דר"פ אייריא אפי' בק"צ}} אף דאפשר להמתין למחר דהיינו שלא יקדישן בלילה ולא יפסל בלינה אפ"ה מקריבין משום דאין אומרים שירה למחר כיון דבא בפ"ע דהא מהא"ט בלילה ראשונה אין מקריבין נסכיהם כשנזדמנו בלילה רק ממתינים עד למחר ולא נפסל בלינה כ"ז שלא הקדישן בכלי למחר אומרים שירה אבל בלילה השני' אין ממתינים:</small><br><small> ו') </small> ''' אין ''' <small> אומרים שירה אלא על היין. והנה בערכין דף י"א פריך מרב מתנה דאומרים שירה על הביכורים ולכאורה יפלא הא משנה ערוכה פ"ב מביכורים וע"כ משם אין ראי' דאייריא בקרבן ועל קרבן פשיטא לי' דאומרים שירה ורב מתנה חידש על ביכורים בלא קרבן ג"כ אומרים שירה ולכן פריך מרב מתנה דוקא וא"כ קשיא טובא תוס' ברכות דף ל"ה העלו דהא דאין אומרים שירה אלא על יין היינו במידי דאכילת מזבח אבל בלא אכילת מזבח מצינו שירה בלא יין כדאמרינן בפסחים דאמרו הלל בעת הקרבת וא"כ מ"פ מביכורים שאין אכילת מזבח דהרי אייריא בלא קרבן כאמור ושפיר אומרים שירה בלא יין ונראה ליישב דהרי במנחות ובזבחים אמרינן בביכורים יש צד מזבח וא"כ י"ל כיון דהשיר בא רק על דבר הקרב למזבח ה"נ בעבור דבר שיש בו צד מזבח כביכורים דבעי הנחת מזבח ג"כ אין אומרים שירה אלא על היין ושפיר פריך ועש"א הי' יו"ט אדרבא השיר הוא השמחה או האכילה ועיין מנחות דף כ' אכילה ושתי' אדרבא כפרה ושמחה משמע דהנסכי היין הוא השמחה:</small>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם