פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
לחם משנה/מחוסרי כפרה/ד
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== ב == '''נתאחר ולא גילח וכו'.''' בפ"ו מהלכות נזירות כתבתי מזה ע"ש: '''ואח"כ מביא את האשם של מצורע עד הפתח כו'. ''' בפ"ג דזבחים הקשו שם למ"ד ביאה במקצת לא שמה ביאה ליעייל ידיה ולסמוך ותירצו הא מני ר' יוסי בר ר' יהודה היא וקשה טובא בפשטא דשמעתא ואלא מאי ביאה במקצת שמה ביאה א"כ אימא רישא דתוספתא דקאמר המצורע מניח ידו תחת ידו של כבש והכהן מניח ידו על המצורע ומוליך ומביא וכו' ותנופה כתיב בה לפני ה' ובודאי דבעינן בעזרה במזרח וכדכתב רבינו ז"ל בפ"ט מהל' מעשה הקרבנות וא"כ ע"כ מכניס ידו בעזרה וכיון דביאה במקצת שמה ביאה היכי מכניס ידו ובדברי רבינו ז"ל קשיא טובא דבתוספתא משמע דהכהן והבעל יחד מניפין ורבינו כתב הכהן דוקא וכן קשה מה שהשיג עליו הר"א ז"ל. והר"י קורקוס תירץ לכל זה דמדמקשו בגמרא בפרק ג' דזבחים הכי משמע דס"ל דרישא לאו מתרצא דאל"כ תקשי ליה רישא כדכתיבנא ולכך רבינו ז"ל לא פסק כרישא דתוספתא ודחאה מהלכה אלא כתב שהכהן מניף לבדו וזה דוחק גדול. ולי נראה לתרץ דודאי התוספתא פליגא עם הברייתא דת"כ ואיתא במנחות פרק כל המנחות באות מצה {{ממ|דף ס"א}} דאמרינן התם ת"ר והקריב אותו לאשם ואת לוג השמן והניף אותם תנופה מלמד שטעונין וכו' לפני ה' במזרח משמע דאית לה להך ברייתא דלפני ה' דקאמר קרא הוי במזרח העזרה ולא דמי ללפני ה' פתח אהל מועד דקאמר בקרא דלעיל מיניה דהתם הוי בשער ניקנור כדאמרו שם בברייתא דת"כ גופא אבל הך לפני ה' ס"ל דהוי במזרח העזרה אבל התוספתא סבירא לה דהך לפני ה' דהך קרא סמיך אקרא דלעיל מיניה והוי בשער ניקנור ולא בעזרה גופא ולכך ס"ל לתוספתא דהך הנפה הוי בבעל וכהן כשאר כל התנופות דהוי יחד הבעל והכהן וכדכתב רבינו ז"ל בפ"ט מהל' מעשה הקרבנות משום דכיון דהך לפני ה' הוי בשער ניקנור א"כ הרי יכול המצורע להיות שם ומניף עמו, אבל הברייתא דתורת כהנים סבירא לה דהך לפני ה' הוי במזרח העזרה ולא דמי ללפני ה' האמור בקרא דלעיל מיניה דשאני התם דאמר פתח אהל מועד אבל הך הוי בעזרה גופא ולכך ע"כ צ"ל דהכהן לבדו הוא המניף דהמצורע אינו יכול להכנס בעזרה כיון דהוא מחוסר כפורים. ורבינו ז"ל פסק כברייתא דתורת כהנים משום דהובאה במנחות כדכתיבנא ולכך כתב דהתנופה הוי בכהן לבדו במזרח העזרה ומה שהקשו בפ"ג דזבחים מסיפא דהתוספתא דמשמע דביאה במקצת שמה ביאה לא קשיא ליה מרישא כלל דס"ל לתוספתא דלפני ה' דתנופת מצורע הוי דומיא דלפני ה' דלעיל מיניה דהוי בשער ניקנור ולכך אמר דהבעל והכהן מניף ואע"ג דבהא לית הלכתא כוותה משום דפליג עלה ברייתא דת"כ כדכתיבנא מ"מ מסיפא דתוספתא שמעינן מינה דביאה במקצת שמה ביאה ולהכי פריך התם. והשתא נמצאו התוספתא וגמרא דמנחות פליגי אהדדי ורבינו ז"ל פסק כגמרא דמנחות והראב"ד ז"ל השיגו מפני התוספתא דמשמע מינה דהתנופה היתה בשער ניקנור כדכתיבנא אבל טעמו של רבינו ז"ל ברור ונכון כדכתיבנא: '''ומכניס שתי ידיו לעזרה וכו'.''' כתב הר"י קורקוס ז"ל משום דרבינו ז"ל כתב בפ"ה מהלכות בית הבחירה דמכותל האולם עד כותל מזרחי נקרא צפון לשחיטת קדשים וכ"כ בפ"ג מהל' ביאת מקדש דביאה במקצת לא שמה ביאה לכך כתב דמכניס שתי ידיו לעזרה וסומך דביאה במקצת לא שמה ביאה ולכך מכניס ידיו לאויר העזרה ממש וכיון דאצל הפתח הוא צפון והוא מקום ראוי לשחיטת קדשים שוחט שם מיד כי היכי דליהוי תיכף לסמיכה שחיטה ובאמת הדין עמו. אבל רבינו ז"ל שפסק כרבי דביאה במקצת לא שמה ביאה קשה דבריש פ"ג דזבחים הקשו על מה שאמרו דסמיכה בטהורים מאי שנא סמיכה וכו' סמיכה נמי אפשר דמעייל ידיה וסמיך ותירצו קא סבר ביאה במקצת שמה ביאה דמשמע דאי אית לן ביאה במקצת לא שמה ביאה אפשר לסמיכה בטמאין דמעייל ידיה וסמיך וא"כ רבינו ז"ל דפסק הכי איך כתב בפ"ג מהלכות מעשה הקרבנות ואין סומך אלא טהור ואם סמך הטמא סמך הא אפשר ליה למעיילי ידיה ולסמוך, ואין לומר דרבינו פסק כרב חסדא דאמר התם איפכא מה שחיטה בטהורים אף סמיכה בטהורים דההיא אתיא כשמעון התמני דסבר דצריך שיהא השוחט עצמו בעזרה ורבינו ז"ל פסק דלא כוותיה בפרק א' מהלכות פסולי המוקדשין שכתב שהטמא שפשט ידיו ושחט הוי שחיטה דאורייתא אלא דרבנן גזרו שמא יגע בבשר וכו' ונראה דכיון דגזרו בשחיטה דילמא אתי למינגע ה"ה דגזרינן בסמיכה דילמא אתי לאימשוכי כדאמרי' בפרק אמר להם הממונה גבי בעיא עשה סכין ארוכה ושחט מאבראי והגם כי לא מצינו בהדיא מפורש זה בגמרא סובר רבינו ז"ל דמשחיטה ילפינן לה ומש"ה כתב דבדיעבד אם סמך סמך ודוחק: '''ואם הזה ולא כיון כנגד בית קה"ק כשרות וכו'. ''' במנחות פ' הקומץ רבה {{ממ|דף כ"ח}} הקשו ב' ברייתות חדא אמרה הזאות שבמצורע שלא לשמן פסולות שלא מכוונות כשרות וחדא אמרה בין שלא לשמן בין שלא מכוונות כשרות ותירצו כאן להכשיר הקרבן כאן להרצות שלא עלו לבעלים לשם חובה והם דברי רבינו שכאן כתב אם הזה ולא כיון כשרות ובפרק שלאחר זה כתב נתן שבע המתנות שלא לשמן לא הורצה והוכשר המצורע ע"כ:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם