פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
ברית משה/לא תעשה/ב
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יד == אבל עוד ספק אחר יש לי להסתפק בענין שלפנינו אם השעיר המשתלח היה מכפר כפרה גמורה גם על חילול השם או לא ונ"ל בס"ד דגם זה תליא בהשני פירושים הנ"ל דלפירוש התיו"כ דהרמב"ם סובר דעל כריתות ומב"ד גם עם שעיר המשתלח צריך עוד יסורין להיות לו כפרה גמורה א"כ צ"ל דסובר דר' ישמעאל אמר הג' חלוקי כפרה גם על בזמן המקדש וממילא מוכח דגם על חילול השם לא הי' מכפר השעיר גרידא כפרה גמורה וגם צ"ל דמ"ש הרמב"ם בהלכה ד' במד"א בשלא חילל השם כו' זה ג"כ קאי גם על הלכה ב' שם דכמ"ש התיו"כ דלעולם אין מתכפר כו' שכ' הרמב"ם בהלכה ד' קאי גם על הלכה ב' כמ"כ צ"ל גם על במד"א כו' דקאי על הלכה ב' אבל לפום פירושו של המג"ס בהרמב"ם באמת לא מוכח דר"י גם על בזמן המקדש קאי אלא י"ל דלא אמר הג' חלוקי כפרה אלא על בזמה"ז ואז גם בהרמב"ם צ"ל דמש"כ בהלכה ד' ולעולם כו' במד"א כו' ג"כ לא קאי אלא על בזמה"ז כמ"ש בהלכה ג' שם וגם י"ל להיפך וא"כ הספק השני הנ"ל לפום פירוש המג"ס במקומו עומדת ולפום פירוש התיו"כ נתפתר והספק הראשון הנ"ל להיפך דלפי פירוש המג"ס נתפתר ולהתיו"כ במקומו עומדת. אבל נ"ל לכאורה להביא ראי' להתיו"כ מן הירושלמי הנ"ל מחודש י"ג דבתר דהביא הירושלמי הג' חלוקי כפרה דר"י איתא שם א"ר יוחנן זו דברי ראב"ע ור"י ור"ע אבל דברי חכמים שעיר המשתלח מכפר אם אין שעיר היום מכפר כו' ומפרש הפ"מ ביומא שם וז"ל אבל דברי חכמים שעיר המשתלח מכפר עם התשובה ואפילו על חילול השם עכ"ל וא"כ צ"ל דר"י אמר הג' חלוקים שלו גם על בזמן המקדש וסובר דעל כריתות ומב"ד ועל חילול השם השעיר גרידא אינו מכפר כפרה גמורה וממילא יש ראי' מהירושלמי להתיו"כ וא"כ קשה על הפי' המשניות ועל הברטנורה הנ"ל מחודש י"ג מהירושלמי דמדבריהם מוכח דגם על כריתות ומב"ד ועל חילול השם השעיר לבד מכפר כפרה גמורה עי' בדבריהם היטב ותראה דסברו כן ומהירושלמי באמת מוכח דלא כוותיהו, ואי"ל דמהפי' המשניות לא מוכח לענין חילול השם מידי כיון דלא הביא את הא דחילול השם זה באמת אא"ל כיון דעכצ"ל דיש ט"ס בפי' המשניות דכמו שאיתא לפנינו אין לו שום הבנה דז"ל וכשהזיד בכריתות ובמב"ד ועשה תשובה תשובה ויו"כ תולין ויסורין ממרקין אז וכשימות נגמרה כפרתו הוא שנא' אם יכופר העון הזה לכם עד תמותין כו' עכ"ל נראה דסובר דעל כריתות ומב"ד אין לו כפרה גמורה גם עם יסורין אלא המיתה ממרק וזה באמת אא"ל כיון דבגמ' איתא בפירוש דעל כריתות ומב"ד תשובה ויוה"כ עם יסורין מכפרין כפרה גמורה ותו קשה דהיכי הביא את הקרא אם יכופר וגו' על כריתות ומב"ד הא ר"י הביא את הפסוק זה על חילול השם ועל כריתות ומב"ד הביא את הקרא ופקדתי בשבט וגו' אעכצ"ל דיש ט"ס בפירוש המשניות שהשמיט את הא דחילול השם וזה אצלי ברור בס"ד דהא גם בחיבורו הביא את הא דחילול השם וא"כ גם מהפי' המשניות מוכח דגם על חילול השם הי' השעיר מכפר כפרה גמורה כמו שמוכח מהברטנורה הנ"ל וא"כ קשה עליהם מהירושלמי שכתבנו, ואי"ל דסברו דגמרא דילן פליג עם הירושלמי דמדלא הביא הגמ' את הא דחכמים שהביא הירושלמי מוכח דסובר דחכמים לא פליגי עם ראב"ע ור"י ור"ע אי שעיר הי' מכפר על הכל או לא אלא הגמ' דילן סובר דלכ"ע השעיר גרידא מכפר על הכל כפרה גמורה גם על חילול השם דזה באמת אא"ל דמהיכי תיתי נאמר דהגמ' חולק על מ"ש הירושלמי בפירוש והא דלא הביא הגמ' את הא דחכמים י"ל דכיון דבזה הלכה כר' ישמעאל ע"כ לא רצה הגמ' דילן להאריך ולהביא את הא דחכמים אבל את זה בודאי צ"ל דגם הגמ' סובר כהירושלמי דהג' חלוקים של ר"י קאי על בזמן המקדש דמהיכי תיתי נאמר דהגמ' חולק על מ"ש הירושלמי בפירוש ובגמ' ליתא בפירוש להיפך וא"כ קשה מהירושלמי הנ"ל עליהם: וע"כ נ"ל בס"ד דהפירוש המשניות והברטנורה סברו דעל מ"ש הירושלמי דחכמים סברו דשעיר מכפר על הכל ע"ז באמת לא פליגי ראב"ע ור"י ור"ע אלא הם פליגי על מ"ש החכמים דאם אין שעיר היום מכפר וסברו דיוה"כ עצמו מכפר ג"כ על הכל על זה פליגי וסברו דאם אין שעיר אז יש ג' חלוקי כפרה אבל על מ"ש החכמים דשעיר מכפר ע"ז באמת גם הם לא פליגי ולפי פירוש זה צ"ל דמ"ש ר' יוחנן בירושלמי אבל דברי חכמים כו' האי אבל לא קאי על שעיר המשתלח אלא קאי על מ"ש החכמים אח"כ אם אין שעיר היום מכפר וא"כ לפי פירוש זה באמת מוכח מהירושלמי דשעיר הי' מכפר כפרה גמורה גם על חילול השם כמובן, וממילא י"ל דהתיו"כ סובר הפשט בירושלמי דהאי אבל דברי חכמים שאמר ר"י קאי גם על מ"ש חכמים שעיר המשתלח מכפר ופליגי גם בזה עם ראב"ע ור"י ור"ע דהחכמים סברו דשעיר גרידא מכפר על הכל גם על חילול השם והם סברו דגם בזמן המקדש לא היה מכפר השעיר גרידא אלא גם אז הי' הג' חלוקי כפרה וגם זה סובר התיו"כ דכיון דהגמ' דילן לא הביא אלא את הא דר' ישמעאל מוכח דפסק כוותיה ולא כחכמים וע"כ כתב התיו"כ את פירושו בהרמב"ם הנ"ל מחודש י"ג וא"כ לפי התיו"כ ספיקתינו השני הנ"ל באמת נתפתר אבל ספיקתינו הראשון הנ"ל מחודש י"ב במקומו עומדת, אבל המג"ס י"ל דסובר הפשט בירושלמי כמ"ש אליבא דהפי' המשניות והברטנורה הנ"ל וא"כ לפי"ז נתפתר גם ספיקתינו השני הנ"ל כיון דמוכח מהירושלמי דלכ"ע השעיר גרידא מכפר גם על חילול השם ולפי דברינו הנ"ל גם הגמרא דילן סובר כן וממילא לפי פירושו של המג"ס בהרמב"ם הנ"ל מחודש י"ב באמת נתפתר השני ספיקות הנ"ל כמובן:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית