פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
מעשה רקח/שבת/ב
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יא == '''היולדת וכו'.''' דע ששלשה זמנים הזכיר רבינו ביולדת ובשלשתם כתב שמחללין עליה את השבת אחד כאן שכתב כשכורעת לילד ושוב הזכיר בדין זה בשעה שהיא צועקת בחבליה שזה מסתמא קודם לכורעת לילד ובדין י"ג כתב משיתחיל הדם להיות שותת ומסתמא הוא אחר שישבה על המשבר דהיינו כשכורעת לילד ובפרק מפנין דף קכ"ט איפליגו מאימתי פתיחת הקבר אמר אביי משעה שתשב על המשבר רב הונא בריה דרב יהושע אמר משעה שהדם שותת ויורד ואמרי לה משעה שחברותיה נושאות אותה באגפיה ע"כ. ונראה דרבינו פסק ככולהו לקולא משום דהוי ספק נפשות ולקולא וכדאיתא התם גבי אמרה צריכה אני וכו' ואם כן צריך לומר שחברותיה נושאות אותה באגפיה היינו צועקת בחבליה שהזכיר רבינו דאל"כ מנא ליה הא ומה צורך להזכירו כיון שדעתו ז"ל דדוקא כשכורעת לילד או הדם שותת אמנם בפירושו להמשנה שם כתב וז"ל אבל אין מתחילין בחילול שבת עד שתשב על המשבר ויתחיל הדם להיות שותת ומאותה שעה עד תשלום ג' ימים מחללין וכו' ע"כ. ונראה לענ"ד להשוות המידה דלא פליג אמ"ש כאן דשם כתב דרך כלל למה שהוא לרוב הנשים וסתמא דמלתא וכאן נחית לדינא בפרטות שיש נשים לפעמים שצועקים בחבליהם קודם ישיבתם על המשבר ויש שמתחיל הדם להיות שותת ויש אחר זה ונקטינן בכולהו לקולא ועיין להרב ב"י או"ח סי' ש"ל ויש שיטה אחרת להרי"ף ז"ל עיין עליו ודברי רבינו נראין ודו"ק. '''ממקום למקום.''' בפירוש המשנה פירש רבינו אפילו מחוץ לתחום. '''ואע"פ שאינה רואה.''' הלשון מיותר ואפשר שהוא פירוש מ"ש בגמ' דף קכ"ח דאמרה אי איכא מידי חזיין חברותי ועבדין לי. '''וכל שאפשר לשנות משנין וכו'.''' שם דף קכ"ט כמה דאפשר לשנויי משנינן ומדכתב רבינו דין זה גבי חיה ולא גבי חולה שיש בו סכנה אדרבא כתב לעיל דין ב' דשבת לגבי חולה שיש בו סכנה הרי הוא כחול משמע להדיא דסבירא ליה דחיה שאני וכמ"ש הרב המגיד ז"ל שכאב היולדת וחבליה הם כדבר טבעי לה ואין אחת מאלף מתה מחמת לידה ולפיכך החמירו לשנות במקום שאפשר ולא החמירו בחולים וכו' ושוב הביא שהרמב"ן ז"ל ס"ל מהא דהוא הדין לכל חולה של סכנה דהיכא דאפשר לשנות משנין ע"כ. ונראה לענ"ד פשוט דגם להרמב"ן ז"ל היינו בתנאי שאינו מתעכב יותר בשינוי זה דאל"כ הרי קי"ל דאסור להתמהמה כמ"ש רבינו לעיל והוא מהגמרא והירושלמי עיי"ש. ולמ"ש הרה"מ דמלשון רבינו נראה דלא נאמר השינוי אלא בחיה ולא בחולה שיש בו סכנה וזהו שכתב הרי הוא כסכנת נפשות ע"כ. כתב הרב חיים אבואלעפיא נר"ו דהרה"מ נראה דגריס כסכנת בכ"ף וגרסינן בבי"ת ואין הכרח שרבינו חולק על הרמב"ן ע"כ. ואחר המחילה עיקר הכרח הרה"מ הוא ממ"ש רבינו לעיל כללו של דבר חולה שיש בו סכנה הרי הוא כחול לכל הדברים דאין לעשות שום שינוי ומה שהביא ממילת כסכנת אינו אלא לרווחא דמלתא שכך הייתה גירסתו אמנם מבואר הוא שחולקים בזה ודו"ק והב' גירסאות כבר מצאתים בכתב יד.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם