פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
ברית משה/לא תעשה/ב
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יא == ובהנ"ל תבין מה דק"ל על הרי"ף והרא"ש ביומא שם שפסקו כהמתניתין וכרב יהודא דיומא וגם כר' ישמעאל הלא המתניתין דיומא פליג עם המתניתין דשבועות וגם רב יהודא דיומא סותר עצמו עם מה דאמר בשבועות כהנ"ל מחודש ט' וא"כ אמאי לא פסקו כרב יהודא דשבועות ובפרט כפי מ"ש הכ"מ הנ"ל דמש"ה פסק הרמב"ם כר"י דשבועות משום דשם אמר אליבא דנפשיה בודאי קשה עליהם וגם על הברטנורה ק"ל מאד דביומא פ"ח מ"ח פסק כרב יהודא דיומא מדכתב ומסקנא דמילתא בגמ' שאם הזיד בעשה ובלאו הניתק לעשה כו' עי"ש ובשבועות פ"א מ"ו פסק כרב יהודא דשבועות שם מדכתב וז"ל ואלו הן קלות עשה ול"ת כו' עי"ש וא"כ סותר את לימודו ופליאה לי על התויו"ט שלא דיבר מזה. ונ"ל בס"ד דהרי"ף והרא"ש והברטנורה באמת סברו דהמתניתין דיומא עם המתניתין דשבועות לא פליגי ורב יהודא דיומא עם דבריו דשבועות אינו סותר אלא הם סברו בדבר אחד כהרמב"ם בהל' תשובה וממילא בזה יבא הכל על מקומו בשלום דבהל' ב' שם כתב הרמב"ם דשעיר המשתלח מכפר על הקלות אפילו בלא תשובה ועל החמורות בתשובה והכ"מ הקשה ע"ז מגמ' דשבועות י"ב ע"ב שהקשה האי עשה ה"ד אי דלא עבד תשובה זבח רשעים תועבה אי דעבד תשובה כל יומא נמי כו' א"ר זירא בעומד במרדו ורבי היא דתניא רבי אומר על כל עבירות שבתורה בין עשה תשובה בין לא עשה תשובה יוה"כ מכפר חוץ כו' רבא אמר הא והא רבי ומודה רבי בכרת דיומא כו' עי"ש וכשמעיינין שפיר בגמ' נראה דסובר דלרבי על כל עבירות אפילו חמורות השעיר מכפר בלא תשובה ולרבנן אפילו על קלות אינו מכפר אלא עם תשובה וא"כ היכי מחלק הרמב"ם בין קלות לחמורות בזה ממ"נ לרבי על כולם מכפר בלא תשובה ולרבנן אפילו על קלות אינו מכפר אלא עם תשובה והניח הכ"מ את הקושי' זו בצ"ע והלח"מ שם הקשה על הרמב"ם בסגנון אחר אבל הכל הולך אל מכוון אחד ועם תירוצו של הלח"מ שהרמב"ם קאמר פשט אחר בגמ' באמת גם קושית הכ"מ ל"ק עיי"ש בלח"מ היטב שכ' שמה הזקיק את הרמב"ם לומר את פשטו בגמרא, ול"נ בס"ד להוסיף על הלח"מ נופך אחת משלי שהזקיקו לומר את פשטו בגמ' כמ"ש הלח"מ הירושלמי דשבועות פ"א הלכה ו' וביומא פ"ח הלכה ו' דאיתא שם עשה אעפ"י שלא עשה תשובה לא תעשה ר' שמואל בשם ר' זירא והוא שעשה תשובה ומפרש הפ"מ וז"ל עשה אעפ"י שלא עשה תשובה מכפר עליו יוה"כ אבל ל"ת קאמר ר' שמואל דדוקא עם תשובה עכ"ל, חזינן מהירושלמי דר' זירא סובר דעל עשה יוה"כ מכפר אפילו בלא תשובה וא"כ קשה על הא דמשני ר' זירא בשבועות דגמ' דילן רבי היא הלא הגמ' לא הקשה אלא על עשה האי עשה ה"ד ועל עשה סובר ר' זירא בירושלמי דיוה"כ מכפר אפילו לרבנן בלא תשובה דאת זה ע"כ צ"ל דמה דאמר ר"ז בירושלמי דעל עשה יוה"כ מכפר בלא תשובה אליבא דרבנן אמר דלרבי אפילו על ל"ת מכפר בלא תשובה אעכ"מ דאליבא דרבנן קאמר ר"ז וא"כ קשה אמאי משני ר"ז בגמ' דילן דרבי הוא הלא אפילו כרבנן נמי אתיא כיון דהגמ' לא הקשה אלא על עשה אעכ"מ דהכרח לומר הפשט בגמ' במה דהקשה האי עשה ה"ד כמ"ש הלח"מ אליבא דהרמב"ש וז"ל ונראה דהוא ז"ל מפרש דברי המקשה כך האי עשה ה"ד אי דלא עביד תשובה א"כ כל הני דמתניתין נמי דלא עביד תשובה דבחד גוונא מיירי המתניתין וא"כ קשה דעל החמורות מאי מכפר היכי דלא עביד תשובה הא זבח רשעים תועבה אבל על עשה לית ליה שום קושי' כלל ומה דקאמר האי עשה ה"ד הוא משום דבעי למיפרך הקושיא האחרת היכא דעביד תשובה והך פירכא לא קאי אלא אעשה וכך קאמר האי עשה ה"ד אבל לעולם דהקושיא הראשונה לא הוי אלא על כריתות ומב"ד כו' עכ"ל ועם הנופך שלי באמת הכרח לומר הפשט זה, וא"כ לפי"ז י"ל דהרמב"ם סובר דכיון דקושי' הגמ' לא אזלא אלא מן החמורות באמת בקלות סובר גם הגמ' דילן כמ"ש ר"ז דירושלמי דיוה"כ דהיינו השעיר המשתלח מכפר אפילו בלא תשובה וגם את זה סובר הרמב"ם כיון דרב יהודא אמר בשבועות שם דגם הל"ת מן הקלות הן א"כ לפי מה דאמר ר"ז בירושלמי דעל עשת כיון דהם קלות [דע"כ הטעם של ר"ז בירושלמי משום דעשת הוי קלות וע"כ לא בעי תשובה כמובן] יוה"כ דהיינו שעיר המשתלח מכפר בלא תשובה כמו כן נמי מכפר על הלא תעשת ג"כ בלא תשובה לרב יהודא כיון דלר"י הל"ת ג"כ קלות הן והא דאמר ר"ז בירושלמי דעל ל"ת אינו מכפר אלא עם תשובה י"ל משום דר"ז באמת סובר דל"ת אינן מן הקלות או י"ל דכוונת ר"ז דל"ת בעי תשובה על ל"ת שהן כריתות ומב"ד, יהי' איך שיהיה עכ"פ זה מוכח מהירושלמי דמוכרחינן לומר הפשט בגמרא דשבועות כמ"ש הלח"מ וא"כ ממילא ל"ק גם קושיות הכ"מ על הרמב"ם מידי כמובן: וגם על הרי"ף והרא"ש י"ל דג"כ סברו בזה כהרמב"ם דעל הקלות השעיר המשתלח מכפר בלא תשובה ועל החמורות אינו מכפר אלא עם תשובה וא"כ ממילא שפיר י"ל דרב יהודא בשבועות הכי סובר דכל הני דהשעיר המשתלח מכפר בלא תשובה נקרא בשבועות שם קלות כיון דעל חמורות השעיר המשתלח אינו מכפר אלא עם תשובה וע"כ שפיר אמר ר"י בשבועות שם דלא תעשת הם קלות כיון דר"י סובר דהמתניתין דשבועות סוברת דעל ל"ת ג"כ השעיר המשתלח מכפר בלא תשובה וע"כ נקראו הל"ת קלות שם כמובן, אבל ביומא י"ל דאזיל התנא דמתניתין על בזמה"ז וסובר דהני דתשובה גרידא אינו מכפר הם חמורות והני דתשובה גרידא מכפר הם קלות וע"כ שפיר קאמר רב יהודא ביומא דהתנא דמתניתין סובר דעל עשה ועל לאו הניתק לעשה תשובה מכפר וכיון דתשובה גרידא מכפר ע"כ נקראו קלות אבל הל"ת דתשובה גרידא בלא יוה"כ אינו מכפר ע"כ נקראו שם חמורות אף דלדין שעיר המשתלח באמת גם הל"ת נקראו קלות אפ"ה ביומא שם לענין הנפ"מ דשם נקראו הל"ת חמורות, וממילא ליכא סתירה בין המשניות, דבשבועות לענין דין שעיר המשתלח שפיר נקראו הל"ת קלות וביומא לענין דין של בזמה"ז שפיר נקראו הל"ת חמורות כהנ"ל וגם רב יהודא אינו סותר את דבריו וא"כ שפיר פסקו הרי"ף והרא"ש את הא דיומא כיון שהיא דין של בזמה"ז וגם הברטנורה יפה פסק כהשני ר"י כיון דלא סתרו אהדדי ודו"ק ועי' היטב השני סוגיות דשבועות ויומא והירושלמי ואז תבין שפיר. וכל זה י"ל אליבא דהרי"ף והרא"ש והברטנורה אבל אליבא דרבינו והרמב"ם ליכא לתרץ כך כיון דאז טפי היתה קשה עליהם דמדוע לא הביאו את החילוק בין ל"ת הניתק לעשה ובין ל"ת גמורות אע"כ דאליבייהו צ"ל כתירוצו של הכ"מ הנ"ל מחודש ט' וע"כ יפה עשו שלא הביאו את החילוק בין ל"ת הניתק לעשה כהנ"ל כמובן:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית