פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
דבר אברהם/ג/ד
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==א== א) '''הבאת''' בשם רב אחד שרצה לומר דבההיא דתוס' דף כ"ח הוי מום עובר ופסול לשעתו ועד פסח שני יתרפא, וכתבת שאין בדבריו כלום דא"כ ליבדוק וימתין עד שיתרפא, מאי אמרת דילמא עכשיו ניקב הרי איכא חזקת הגוף ורובא ובכזה גם ר"מ מודה כמ"ש התוס' [[תוספות/חולין/פו/א|חולין פ"ו ע"א]], ולדעתי אפשר לקיים דבריו, חדא דהכא איכא חזקת איסור כנגד חזקת הגוף והו"ל חזקה לגבי חזקה ונשאר רובא ומיעוטא לחודייהו וחייש בהו ר"מ מדרבנן מיהת, ועיין בתוס' חולין דף פ"ו ע"ב ד"ה סמוך מיעוטא {{הערה|'''*) הג"ה.''' מתוס' שם ויותר בקדושין {{ממ|[[בבלי/קידושין/פ/א|דף פ' ע"א]]}} מתבאר דנשאר פלגא ופלגא בלא חזקה. וק"ק מגיטין דף ב' ע"ב אימר דאמרינן ע"א נאמן באיסורין וכו' דלא איתחזק איסורא אבל הכא איתחזק איסור דא"א הוי' דבר שבערוה ואין דבר שבערוה פחות משנים רוב בקיאין הן. ואפילו לר"מ דחייש למיעוטא וכו' ולפי הנ"ל דנשאר פלגא ופלגא כבלא חזקה לר"מ שוב יהא ע"א מהימן ומאי פריך ולר"מ וכו', וידוע שאיפלגו בזה קמאי, ועיין בתשובח מהרי"ק [[שו"ת מהרי"ק/עב|סימן ע"ב]] שהאריך בזה ודעתו דבליכא חזקה ע"א מהימן. ואגב אעיר בהא דסוטה דף מ"ז ע"ב בעד אחד אומר ראיתי את ההורג וע"א אומר לא ראיתי כו' טעמא דמכחיש לי' וכו' הא לא מכחיש לי' ע"א מהימן מה"מ וכו' ולכאורה קשה קצת מאי שנא מכל איסורין שאין חזקה עמהן שע"א נאמן, ואולי נאמר דבהא דבשנים אומרים ראינו את ההורג אין מביאין עגלה ערופה היינו דוקא בעדות עזו שהי' הרוצח ראוי להרג על פיה משא"כ עדות ע"א שלא הי' הרוצח נהרג על פיה, וכיון שכן עדיין לא הוכר הרוצח מיקרי והי' ראוי להביא עוד ע"א ולהכי פריך [כמסקנא תני לא היו עורפין] מה"מ. ומ"מ הלשון ע"א מהימן מה"מ ק"ק. אולם אח"ז ראיתי במאירי סוטה {{ממ|[[בבלי/סוטה/מו/א#חלל|דף מ"ו]] ד"ה חלל זה}} שכ' תם על טריפה מביאין עגלה ערופה אע"ג דלא הי' הרוצח חייב מיתה, הרי דענין ע"א לא תלוי במיתת הרוצח, ובסוף מנחת חנוך {{ממ|[[מנחת חינוך/תקל|מצוה תק"ל]]}} כתב מסברא דנפשי להיפוך ודבריו נדחים מפני דברי המאירי, ועיין ברש"י במשנה לא היו עורפין וכו' ואעפ"י שאינו עכשו בפנינו לדונו, משמע בראוי לדונו מיהא בלא התראה משמע ודאי דלכו"ע אין עורפין כיון דבעצם יש כאן דין מיתה. (אחרי שנים הרבה הדפסתי ב"ה ספרי „דבר אברהם” ושם הארכתי קצת בזה ב[[דבר אברהם/א/ה|ח"א סי' ה']].}} ובדף י"ב ע"א ד"ה פסח ובגמ' דף ו' ע"א. הא חדא. ועוד אפ"ל דבהמה זו יש לה חזקת איסור למזבח קודם שנתרפאה ושוב נימא בה סמוך מיעוטא כו'. (אח"ז ראיתי שהרש"ש עמד על דברי התוס' (דדף כ"ח) מההיא דזבחים {{ממ|[[בבלי/זבחים/כו/א|דף כ"ו ע"א]]}} חותך באבר עד שמגיע לעצם ופירש"י דלאו מום הוא, ומאי נ"מ חתיכת העור של הרגל ובין חתיכת העור של מקום שחיטה, אמנם השמ"ק שם כתב וז"ל דמ"מ מום עובר הוי קודם שיגיע נמי לעצם ולא מצי מקריב לי' עד שיעבור המום אבל בקבלה לא הוי פסול מום עובר וקרינא בי' שפיר מדה הפר שהיה כבר בו. עכ"ל):
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)