פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
ביאורי מהר"י קורקוס והרדב"ז/ביאת מקדש/ד
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== א == '''טמא שעבד כו'. ''' כ' מהר"י קורקוס ז"ל בפ"ב דזבחים {{תוספת|א|ט"ו ע"ב י"ז ע"ב.}} נתבאר דקרא דכתיב וינזרו מקדשי בני ישראל בטמא ששימש מיירי. גם בפ' ב"ש {{תוספת|ב|שם בזבחים מ"ה ע"ב.}} ודוכתי טובא. ושם נתבאר דאין חילק בין טמא מת לטמא שרץ ולכך סתם רבינו. ודין המיתה נתבאר בסנהדרין פ' הנשרפין {{תוספת|ג|פ"ג ע"ב.}} וגם הפסוק שלמד ממנו רבינו הוזכר שם: ''' והרר"ד ן' זמרא ז"ל כ' ''' לכאורה משמע דוקא במקדש הוא דאיכא מיתה, אבל טמא ששימש בבמה אין בו מיתה. והא ודאי ליתא דהא מקראי משמע דחיובו הוא משום שחילל קדשי בני ישראל ומה לי במקדש ומה לי בבמה {{תוספת|ד|צ"ע שלא הביא מ"ש הרמב"ם בפה"מ ס"פ בתרא דזבחים וז"ל ומה שאמר הטמא ענינו שאין מקריב טמא כו' לפי שזר הוא כשר בבמה קטנה כו' וכ"פ הגמ'. וכ"פ הרע"ב שם. וע"ע תויו"ט ובתוס' רע"א שם בשם ברכת הזבח דכוונת הרמב"ם לזבחים ט"ז ע"א מה להצד השוה שבהן שכן לא הותרו בבמה וכ"ה בתוס' שם כ"ח ע"ב ד"ה מסתברא. וע' תוס' יבמות ל"ב ע"ב ד"ה בע"מ שכתבו דזר לא מוזהר על שימוש בטומאה וכבר העירו בזה, ואכמ"ל.}} כיון שהם קדשי השם אין להקריבם בטומאה. וכן נראה מדברי הראב"ד ז"ל {{תוספת|ה|לקמן ה"ד.}} שכתב כיון שטבול יום שנכנס למקדש בכרת, היכא משכחת לה טבול יום ששימש במיתה והא איכא נמי כרת בשביל ביאת מקדש. ואינו מוצא אותו אלא בבמה. א"נ שעשה בית יד ארוכה לצנורא והפך אברים מבחוץ. הרי כתב בהדיא דבבמה ליכא משום ביאה ואיכא משום טמא ששימש {{תוספת|ו|ע' מל"מ פ"א מק"פ ה"ג שכתב דיש לדחות ולומר דהראב"ד בבמה גדולה איירי יעו"ש. אמנם בס' הר המוריה פ"א מבהב"ח תמה ע"ז דע"כ הראב"ד מיירי בבמה קטנה. דהא בבמה גדולה טמא שנכנס לפנים מן הקלעים חייב כרת גם בלא שימש יעוש"ה.}} וש"מ נמי מה שכתבתי בתחלת הלכות שתויי יין ששימש אעפ"י שלא נכנס חייב. {{תוספת|ז|ע' רמב"ן עה"ת פ' שמיני י' ט' גבי שתויי יין שכתב דאין החיוב הזה במקריב בבמה. כי האזהרה לכהנים בעבודתם ואין כהן מקריב בבמה יעו"ש ונראה דדייק כן מדכתיב בבואכם כו'.}} דומיא דטמא ששימש ולא נכנס. ומ"ש הרב ז"ל במקדש לאו דוקא. ובמשנה אינו. אלא כהן ששימש בטומאה כו'. ואפשר דנקיט במקדש משום דבעי למתני עלה אחיו הכהנים מוציאים אותו לחוץ ופוצעין את מוחו דהיינו מוציאין אותו חוץ למקדש שלא לטמא את המקדש. והתוס' ז"ל תרצו קו' הראב"ד ז"ל בפ' ידיעות הטומאה {{תוספת|ח|שבועות י"ז ע"א ד"ה אי.}} דאיכא נפקותא בין כרת למיתה ביד"ש שכתבו על הא דאמרי' אי דשהה בר כרת הוא הק' ר"ת מה בכך כו' מ"מ איכא נפקותא טובא דהא קי"ל חייבי כריתות שלקו נפטרו מידי כריתתן ואם בטל כרת נשאר עליו מיתה {{תוספת|ט|הרדב"ז לשיטתו שכתב בפ"ו מתרומות ה"ו שגם במיתה ביד"ש אם לקו נפטרו מידי מיתתן לכך הוצרך לפרש כוונת התוס' דלא נפטר במלקות אחת וכוון לזה בס' ט"ת בשבועות שם. ובס' הר המוריה כתב דלהרמב"ם דלוקין על מיתה ביד"ש ל"ש תי' התוס' יעו"ש. וז"א כנ"ל.}} כלומר ועדיין נשאר עליו חיוב מלקות אחר משום ביאה. ועוד נפ"מ דמיתה כגון שהזיד בשימש טומאה ושגג בטומאת מקדש ע"כ. ואע"ג דאמרי' חייבי כריתות שלקו נפטרו מידי כרתותן, ה"ה לחיוב מיתה ביד"ש, {{תוספת|י|ע' ברמב"ם בפה"מ פ"ט דסנהדרין. וע' ברמב"ן עה"ת פ' אחרי ח"י כ"ט שכתב דהיכא דלא כתיב רק ונכרת האיש ההוא וגו' ולא כתיב הנפש, אינו בהכרת לעוה"ב. וע' בכס"מ לקמן ה"ד שכתב די"ל דמיתה ביד"ש חמור מכרת והמל"מ תמה ע"ז. ובדברי רמב"ן יש לחלק ואכמ"ל.}} ואפשר דלרבותא נקיט חייבי כריתות דחמירו דאמרי הכרת בעוה"ז תכרת לעוה"ב: {{תוספת|יא|שם סנהדרין פ"א ע"ב.}} ''' וכל לאו כו'. ''' כ' מהר"י קורקוס ז"ל גז"ש במשנה {{תוספת|יב|כ"ה ביבמות צ' ע"ב.}} לא היו מביאין אותו לב"ד אלא אחיו הכהנים מוציאין אותו חוץ לעזרה ופוצעין את מוחו בגזירים דהיינו עצים. והק' הר"ן ז"ל שאיך יהי' דמו של זה מסור ביד אחיו הכהנים להרוג בידים מי שאינו מחויב מיתת ב"ד ומנין להם כן. ותירץ שאפשר שהוא הלכה למשה מסיני דומיא דגונב את הקסוה ומקלל בקוסם ובועל ארמית השנויים גם שם במשנה ונדחק מאד בפי' הסוגיא. ולשון רבינו שכתב אין מוחין עליהם בכך, נראה שאינה הלכה למשה מסיני, גם לא מצינו שהוזכר בזה הלמ"מ. ועוד תירץ דאפשר שהוראת שעה היתה דב"ד מכין ועונשין שלא מן הדין. {{תוספת|יג|ע' רדב"ז כאן ובשו"ת ח"ב סי' תרל"א בזה.}} וקשה עלי זה דלקבוע לדורות אין זה נקרא הוראת שעה. {{תוספת|יד|כ"כ התוס' זבחים ל"ב ע"א הובא במל"מ כאן. וכתב שם המל"מ דכ"ה כוונת הרמב"ם מה דלא נקיט חוץ לעזרה יעו"ש. אמנם בתוס' יבמות ז' ע"ב ד"ה וראה כתבו בשם ר"ת דמוציאין אותו רק מעזרת ישראל ולא מעזרת נשים. משום דבנטמא בפנים לא גזרו יעו"ש. וע' ברמב"ם פי"ח מסנהדרין ה"ו דשם נקיט חוץ לעזרה. וא"כ מה שדייקו המהר"י קורקוס והמל"מ מלשון הרמב"ם כאן צ"ע.}} ועוד דב"ד ניחא, אבל לתת חרב בידם של אחיו הכהנים להרוג ובמיתה מנוולת כזו מנין לנו. ובגמ' נראה דאפי' אם לא הי' בדבר מיתה אלא לאו לחוד, לא קשה כולי האי איך הי' ממיתין אותו. ולמ"ד דמיתה איכא ניחא לי' שפיר כיון דחייב מיתה לשמים שיוכלו אחיו הכהנים להרוג אותו חוץ לעזרה דגברא קטילא קטלי וצ"ע. וכתב רבינו מוציאים אותו לחוץ, ואילו במשנה אמרו מוציאין אותו חוץ לעזרה. {{תוספת|טו|כ"כ התיו"ט הובא במל"מ.}} כ"כ הר"ן ז"ל דלאו דוקא חוץ לעזרה שאף חוץ לחיל והר הבית היו צריכים להוציאו כדתנן במס' כלים, ולכך כ' רבינו לחוץ סתם דמשמע חוץ לכל המקדש. עוד תריץ הר"ן ז"ל דאפשר דההיא דכלים מעלות דרבנן בעלמא והכא אוקמוה אדינא דאורייתא. <span class="R"> טו)</span> ודעת רבינו נראה כתירץ הראשון כאשר כתבתי:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם