פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
שיירי קרבן/נדרים/ה/ד
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''{{עוגן1|אינו}} נשאל לזקן שיש שם.''' פירושי שבקונט' היא פי' הריב"ש בתשובה ומסיי' שם הלכה אינו נשאל לזקן שבעירו משום דה"ל במיפר נדרי עצמו ומביאו הכ"מ פ"ז מה"נ. ותמה מה ענין נדרי עצמו לכאן דבנדרי עצמו כתיב לא יחל דברו אבל הכא שנדרו אחרי' למה לא יתירו לו גם מ"ש הריב"ש באוסר הניית בני עירו איך יתיר לו החכם שבעירו הרי נהנה מהחכם בהיתר זה ופי' הירושלמי בענין אחר ע"ש. הנה קושיא השנייה כבר ישבתי בקונט'. ובלח"מ תירץ כיון שאינו נוטל שכר דהוה תורה שבע"פ א"כ אינו הנאה דמצות לאו ליהנות ניתנו ע"ש ודבריו דחוקי' וכמ"ש הוא עיקר. ובמ"ל מקשה מהגדה דפ' הספינה דרבה בב"ח שמע קול אמרה אוי לי שנשבעתי ועכשיו שנשבעתי מי מיפר לי וכו' ולפי הירושלמי לא היה יכול רבה להפר לפי שהיה נוגע בדבר וצ"ע. וע"ק מאותו שאמרו ויחל משה מלמד שהתיר לו שבועתו ומשה היה נוגע בדבר דאמרי' לך רד רד מגדולתך וכו' ע"כ. ול"נ דאין הטעם אלא משום חשדא שמא לא מצא פתח כראוי ואפ"ה התירו כדתנן פ"ב דיבמות החכם שאסר האשה בנדר על בעלה לא ישאנה משום חשדא וכן לענין התרה כמפורש שם בגמרא וכל זה לא שייך לגבי קב"ה ממילא אין מקום לקושית המ"ל. גם קושיא הראשונה של הכ"מ אינ' קושאי דהא דקאמר בסמוך שאינו כמיפר נדרי עצמו היינו שאין שם חשדא כיון דלכ"ע התירו גם אין הדבר ברור שיהיה לו הנאה ממנו ליכא חשדא וכן משמע ביבמות שם. גם דברי הריב"ש יש לפרשם כן. מ"מ פירושינו נראה נכון וברור. והא דאמרי' בסמוך האומר קונם שאיני נהנה לך ולנשאל עליך נשאל על הראשון וכו' ש"מ שאפילו בנדר הנוגע להחכם יכול להתירו י"ל דהתם ליכא חשדא דהא אם לא התירו לא היה נאסר א"נ אתי' כמ"ד שאינו כמיפר נדרי עצמו: '''{{עוגן1|נדר}} של רבים אין לו היתר.''' ונראה דהבבלי פליג דגרסי' שם בגיטין דף מ"ו ע"א רי"א כל נדר שהודר על דעת שידעו בו רבי' לא יחזיר וכו' אריב"ל מ"ט דר"י דכתיב ולא הכום בני ישראל כי נשבעו להם נשיאי העדה ורבנן התם מי חלה השבועה וכו' ע"ש ואס"ד דנדר של רבים אין לו התרה מאי ראי' מייתי ר"י משבועת הנשיאים שהיתה של רבים על נדר שידעו בו רבים ועוד מאי מקשי לרבנן דלמא שאני נדר של רבים אלא ודאי דסתמא דבבלי סובר שאפילו נדר של רבים יש לו התרה. ונראה דהיינו טעמא דפוסקים שהשמיעו דין זה. ועיין בבבלי בגיטין דף ל"ה ע"ב דפלוגתא דתנאי היא: '''{{עוגן1|רי"א}} מפני הבושה.''' פירושי בקונט' הוא מדברי תוס' והרא"ש. והר"ן פירש בנודר לתועלת חבירו הלכך לא יתירו לו אלא בפניו כדי שיתבייש ממנו ויקיים נדרו. והשיגו עליו דהא המודר הנאה בפניו תני משמע שאסר עליו הנאתו. ואפשר לומר שאסר עליו הנאתו אם לא יקיים הבטחתו שהבטיחו להטיב עמו. אך קשה לפירושו הא דקאמר ואתיין אילין פלוגוותא וכו' דלא דמיין כלל להדדי. מיהו לפמ"ש בסמוך בד"ה ואתיין וכו' ניחא: '''{{עוגן1|ואתיין}} אילין פלוגוותא וכו'.''' פי' בקונט' הוא מדברי תוס' בגיטין דף ל"ה ע"ב ע"ש. ועיקר פירושם תימה דמאי מדמה נדר לחטא דהת' הטעם כדי שיתבייש מחטאו ויהיה לו כפרה אבל הכא למה יתבייש בפני זה שנדר הנאה הימנו הגע בעצמך שהיה המודר בנו וכי נאמר שצריך שיתבייש האב בפניו. ונ"ל דקאי אהא דאמר בסמוך דאיכא שתי ברייתות אי צריך לפרט הנדר או לא וקאמר דאתיין הנך תנאי כהני תנאי דמ"ד שצריך לפרט את חטאיו כדי שישים אל לבו החרטה וידע על מה הוא מתחרט ה"נ צריך לפרט את הנדר כדי שישי' אל לבו החרטה שמתחרט על הנדר ומ"ד א"צ לפרט את חטאו שממילא הוא מתחרט ה"נ בנדר. ולפי פי' זה היה נראה דהלכה כמ"ד א"צ לפרט הנדר דהא קיי"ל הלכה כר"ע מחבירו. מיהו הא דא"ר יודן בסמוך ברוך שבחר וכו'. שצריך לפרט הנדר. נראה דס"ל הא דצריך לפרט הנדר משום איסורא ואף ר"ע מודה בי' ועיי' ברא"ש בגיטין פ"ד וזהו הטעם שסידר הש"ס תחלה פלוגתייהו דריב"ב ור"ע ואח"כ תנאים דפליגי אי צריך לפרט הנדר ואח"כ מעשה דר' יודן: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו