פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
קרבן העדה/כתובות/ב/א
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|האשה}} שנתארמלה או שנתגרשה.''' ותובעת כתובתה: '''{{עוגן1|והוא}} אומר.''' אנתגרשה קאי ולאלמנה היורשין אומרים אלמנה נשאך אבינו ואין לך אלא מנה: '''{{עוגן1|אם}} יש עדים.''' על נישואיה שיצא' מבית אביה לבית בעל': '''{{עוגן1|בהינומא}}.''' בגמ' מפרש: '''{{עוגן1|וראשה}} פרוע.''' שערה על כתפה וכך היו נוהגין להוציא הבתולות מבית אביהן לבית החתונות: '''{{עוגן1|אף}} חילוק קליות.''' רגילים היו לחלק קליות לתינוקות בנישואי הבתולות: '''{{עוגן1|קליות}}.''' כשהשבולין לחין מייבשין אותן בתנור והן קליות ומתוקות לעולם: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|ופריך}} הניחא שנתגרשה.''' טענתו טענת ברי ונאמן עד שתביא ראיה לדבריה אלא נתאלמנה שהיורשים הם העוררים וטענתם טענת שמא אמאי אינה נאמנת בלא ראיה נזיל בתר רובא ורוב נשים בתולות נישאות: '''{{עוגן1|אמור}} מעתה.''' אף זו מן הרוב ובתולה נישאת: '''{{עוגן1|ומשני}} זאת אומרת שלא הלכו.''' לדיני נפשות ולממון אחר הרוב רק לענין איסורין ובפ' שור שנגח הגירסא שלא הילכו למדת הדין בממון אחר הרוב וגירסא זו נראה עיקר: '''{{עוגן1|תמן}} תנינן.''' ר"פ שור שנגח את הפרה: '''{{עוגן1|ונמצא}} עוברה בצדה.''' ומת ואין ידוע אם משנגחה ילדה וע"י נגיחה מת ואם עד שלא נגחה ילדה ומעצמו מת משלם חצי נזק לפרה כדין תם שנגח שמשלם חצי נזק ולולד משלם רביע נזק דספיקא הוא וממון המוטל בספק חולקין: '''{{עוגן1|ופריך}} וכי רוב הפרות מפילות.''' בתמיה אדרב' רוב הפרות אינן מפילות וזו ודאי מחמת נגיחה הפילה וניזיל בתר רובא וישלם חצי נזק אף לולד: '''{{עוגן1|ובדבר}} אחד.''' כגון במקום דאיכא חזקה: '''{{עוגן1|גמל}} שהיה אוחר בין הגמלים.''' הגמל משמש אחור כנגד אחור וסתם בהמות בשעת תשמיש משתגעות והזכרים מכין זה את זה: '''{{עוגן1|ר"ח}} רבא.''' ר"ח הגדול אומר נשבע על השאר כדין מודה מקצת הטענה שאמרה התורה ישבע כדילפינן מדכתיב כי הוא זה דאע"ג דזה לא הודה מפי עצמו כיון שיש עדים על המקצת ישבע דלא תהא הודאת פיו גדולה מהעדאת עדים לחייבו שבועה על השאר: '''{{עוגן1|משנים}} אוחזין בטלית.''' ממתני' דשנים אוחזין יש ראיה לדר"ח רבא: '''{{עוגן1|דתנינן}} תמן.''' ריש מסכת ב"מ: '''{{עוגן1|וזה}} אומר אני מצאתיה.''' זה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שלי זה ישבע שאין לו בה פחות מחציה וזה ישבע שאין לו בה פחות מחציה ויחלוקו: '''{{עוגן1|זה}} שתופס וכו'.''' והא הכא זה שתופס ה"ל כאלו הביא עדים שחציה שלו: '''{{עוגן1|ה"ג}} נשבע שחציה שלו.''' וה"פ כל אחד הרי הוא מוחזק בפנינו בחציה ותובע את כולה שאומר גם מה שתפס חבירו הוא שלו ואנו מעידין אותו שיש לו בה מקצת ומחייבים את חבירו שבועה על השאר דהיינו החצי שעיכב לעצמו ש"מ דעדים המעידים על המקצת מחייבים על השאר שבועה דאורייתא כמודה במקצת וכדר"ח: '''{{עוגן1|ולא}} שמיע וכו'.''' סתמא דש"ס קאמר מאן דמסייע לדר"ח מהך מתני' לא שמיע ליה דשבועה זו תקנת חכמים היא ולא שבועה דאורייתא משום מודה במקצת: '''{{עוגן1|חביבי}}.''' דודי: '''{{עוגן1|היך}} עבידא.''' היכי דמי ראיה במקצת ע"י שטר: '''{{עוגן1|אין}} לו אלא חמשין.''' ולא ישבע על השאר דהאי שטר שיעבור קרקעות הוא ואין נשבעין על כפירת שיעבוד קרקעות וכן הודאתן אין מביאין לידי שבועה דקרקעות אמעיט מתורת שבועה: '''{{עוגן1|ונמחק}}.''' המניין שכתוב בו אחר דאינון: '''{{עוגן1|מכאן}} ואילך.''' יותר משנים: '''{{עוגן1|מן}} הטענה.''' מקצת הטענה: '''{{עוגן1|אין}} הודאה מן הטענה.''' דאינו אלא כמשיב אבידה דהוה מצי למימר שתים שהשטר מסייעו שנמחק הסכום ואית לן למימר דלא חשו להמחק שלא היה כתוב אלא שתים ושתים נשמע מלשון סלעין וכיון דכמשיב אבידה הוא הלוה במאי שאמר שלש פטור מן השבועה: '''{{עוגן1|ודייק}} מפני שאין הודאה מן הטענה.''' הוא דפטרי רבנן דה"ל כמשיב אבידה: '''{{עוגן1|הא}} אם הודאה מן הטענה חייב.''' שבועה אפי' לרבנן: '''{{עוגן1|וכא}}.''' והכא במתני' לא כמי שהודאה מן הטענה היא. בתמיה וכי אין הודאת הבעל דמודה במנה כמודה במקצת היא ולמה יהא פטור משבועה דמשמע ליה דהבעל מהימן אם לא הביאה עדים אפי' בלא שבועה: '''{{עוגן1|ומשני}} מודיי' וכו'.''' הודאת מנה לאו הודאה היא דהכל יודעין דמנה מיהת אית לה דהטוען אחר מעשה ב"ד לא אמר כלום וה"ל כתובעתו מנה בשטר ומנה בע"פ והוא אינו מודה לה במנה שבע"פ לפיכך פטור משבועה כדין כופר בכל ועליה להביא ראיה כדין המוציא מחבירו עליו הראיה והיינו דרב: '''{{עוגן1|תמן}}.''' בבבל מפרשין לכך נקראת המפה שפורשין על פני הכלה הינומא לפי שהיא מתנמנמת וישנה תחתיו הואיל ואין עיניה מגולות: '''{{עוגן1|רבנן}} דהכא.''' חכמי' שבא"י אמרי שהיא החופה של הדס שעושין לבתולות: '''{{עוגן1|כגון}} אלו שיצאו ביה"כ וכו'.''' כלומר לאו בשעת החופה איירי אלא שעדים מעידין שיצאה וראשה פרוע ביה"כ שבנות ישראל יוצאות וחולות בכרמי' כדתנן בסוף מסכת תענית א"נ שיצאה וראשה פרוע כדרך שיוצאין ביה"כ מסולסל ומהודר אבל בלא"ה לאו סימנא הוא דלמ' משום דלא קפדה אפריעת ראשה יצאה כך והראשון נראה: '''{{עוגן1|והעדים}} מעידין.''' שלא נבעלה ביה"כ או בין יה"כ עד שעת החופה: '''{{עוגן1|ופריך}} וחש לומר וכו'.''' כשבאה לגבות מן היתומים ניחוש שמא לכך יצאה וראשה פרוע לפי שהיא בתולה אלמנה מן הנישואין ואין לה כתובה אלא מנה כדתנן בפ"ק: '''{{עוגן1|ומשני}} זאת אומרת.''' דאלמנה מן הנישואין אפילו בתולה אינה יוצאת וראשה פרוע: '''{{עוגן1|ופריך}} וחש לומר וכו'.''' וניחוש שמא לכך יצאה בראש פרוע שהיתה בתולה ומוכת עץ ואין לה אלא כתובה מנה: '''{{עוגן1|ומשני}} אלא כר"מ.''' אתיא מתני' דר"מ אמר. בפ"ק דמכלתין: '''{{עוגן1|אר"י}}.''' לעולם כרבנן נמי אתיא מתניתין ולמוכת עץ לא חיישינן דמוכת עץ לא שכיח ולא חשו חכמים לדבר שאינו מצוי: '''{{עוגן1|חבית}} של בשורות.''' חבית של תרומה כלומר זו בעילתה ראשית כתרומת ראשית: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו