פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
פני משה/כתובות/ה/ז
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|המדיר}} את אשתו מתשמיש המטה.''' כגון שאמר יאסר הנאת תשמישך עלי אבל הנאת תשמישי אסור עליך לא מיתסרא דהא משועבד לה דכתיב ועונתה לא יגרע: '''{{עוגן1|בית}} שמאי אומרים שתי שבתות.''' אם הדירה שתי שבתות תמתין: '''{{עוגן1|ובית}} הלל אומרים שבת אחת.''' כדמפרש טעמייהו בגמרא ויותר על שבת אחת לבית הלל או ב' שבתות לבית שמאי יוציא ויתן כתובה ואפילו היה גמל שעונתו לשלשים יום או ספן שעונתו לששה חדשים שאינו דומה מי שיש לו פת בסלו כו' דמשהדירה הרי היא כמי שאינה מצפה ליבעל: '''{{עוגן1|התלמידים}} וכו' שלשים יום.''' בבבלי קאמר מתני' רבי אליעזר היא אבל חכמים אומרים אפילו שתים ושלש שנים והלכה כחכמים: '''{{עוגן1|הטיילים}}.''' שאין להן מלאכה ולא סחורה: '''{{עוגן1|הפועלין}}.''' שעושין מלאכה בעירן: '''{{עוגן1|החמרים}}.''' שיוצאים לכפרים להביא תבואה: '''{{עוגן1|הגמלים}}.''' מביאין חבילות על הגמלים ממקום רחוק יותר. הספנים. המפרשים לים הגדול. ומי שהיה מתחלתו בעל אומנות שעונתו קרובה ומבקש ליעשות בעל אומנות שעונתו רחוקה אשתו מעכבת עליו חוץ מתלמוד תורה שאין אשה יכולה לעכב על בעלה שהיה טייל או פועל שלא יעשה תלמיד חכם: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|כימי}} לידת זכר או כימי נידתה.''' וכן הוא בתוספתא ובבבלי מסיק דבית הלל לא גמרי אלא מנדה ובהא פליגי דבית שמאי גמרי מלידה מידי דהוא גרים לה הכעס שכועס עליה ומדירה מלידה דהוא גרם לה והא אשכחן יולדת נקיבה דדרכה לשהות שתי שבתות ובית הלל סברי גמרי מידי דשכיח ממידי דשכיח לאפוקי לידה דלא שכיחא כולי האי: שלא ברשות בתיהן נשותיהן: '''{{עוגן1|אפילו}} כמה.''' כלומר עד כמה אורח ארעא הוא: '''{{עוגן1|עשרת}} אלפים לחדש.''' וכתיב חדש יהיו בלבנון ושנים בביתו וכן הוי אורחא דמילתא להיות חדש יוצא וב' חדשים בביתו: '''{{עוגן1|חיבב}} הקב"ה פריה ורביה.''' שלא הותרו להיות בלבנון אלא חדש א' ובבתיהם שני חדשים: '''{{עוגן1|הבאה}} והיוצאת חדש וגו'.''' במחלוקת לדוד קחשיב שם שהיו עובדי' אותו כל מחלקות חדש וקרא יתירא דהבאה והיוצאת חדש בחדש דריש דהוי ליה למיכתב לכל דבר המחלקות לכל חדשי השנה אלא ללמדך שהיו בדילוג חדש בבית המלך וחדש בביתו ואף כאן חדש בבית רבו וחדש בביתו: '''{{עוגן1|הכא}} את אמר.''' בפועלין שבת אחד: '''{{עוגן1|וכא}}.''' לקמן במתני' קאמר בעונת הפועלים פעמיים בשבת וקס"ד דרישא לא קאי איוצאים שלא ברשות: '''{{עוגן1|תני}} בר קפרא.''' בברייתא דה"ק הפועלין יוצאין למלאכתן וכו' ולאו בדין עונה מיירי וקמ"ל שיכולין לשנות ממנהגם ולצאת חוץ לעירן שבת אחת: '''{{עוגן1|שאר}}.''' שארה כסותה ועונתה וגומר ופליגי במשמעות המקרא: '''{{עוגן1|שתהא}} הכסות לפי השאר כו'.''' שהוקנה אינה יכולה לסבול משאוי בגדים הרחכים וילדה צריכה בגדים רחבים להתנאות בהן: '''{{עוגן1|לפי}} העונה.''' העת והזמן אם חמה ואם צנה ולא יתן חדשים בימות החמה ולא שחקים בימות הגשמים: '''{{עוגן1|מנא}} ליה מזון.''' לראב"י דיליף קראי למילתא אחריתא וקאמר דק"ו הוא: '''{{עוגן1|שאין}} בהם קיום נפש.''' כלומר כסותה חייב מזונות שהם קיום הנפש לכ"ש: '''{{עוגן1|שנישאת}} לכאן.''' בשביל זה: '''{{עוגן1|ממנחה}} ששלח יעקב למד ר"א.''' במתניתין לחילוק העונה: '''{{עוגן1|ששילח}} לו כדרך הארץ.''' לפי קלות וכבדות מלאכתן וטרדתן: '''{{עוגן1|חד}} לעשרה.''' זכר אחד לעשרה נקיבות שאין להן שום מלאכה: '''{{עוגן1|הן}}.''' הגמלים שצנועים בתשמישן הן לפיכך לא פירסמן הכתוב לומר הזכרים אלא ובניהם והיינו ובנאיהם: '''{{עוגן1|חד}} לארבע דאינון לעיי.''' שהן יגיעין במלאכה ולפיכך לא נתן לזכר אחד אלא ד' נקיבות: '''{{עוגן1|חד}} לתרי דאינון לעיי.''' שהן יגיעין ועסוקין במלאכה כבידה ביותר ומשם למד ר"א לחלק העונה לפי הטיול והמלאכה: '''{{עוגן1|לא}} מסתברא מיעבדינון בטילין.''' לא מן הסברא הוא שנעשה אותן כטיילין שאין עוסקין במלאכה ויהא עונת ת"ח בכל יום: '''{{עוגן1|לא}} מסתברא דלא כאספון.''' אדרבה לא מסתברא אלא איפכא שנעשה אותם כנאספין ונאסרין בביתם שהן טרודין ויגיעין ביותר בלימוד ובעיון התורה. אספון מלשון אסיר ואסיף. א"נ כהאיספון גרסינן דמסתברא לעשות ת"ח כמו הספן כדמסיק שהן יגיעין יותר: '''{{עוגן1|רב}} אמר.''' דממתני' דלקמן יש לנו רמז לעונת ת"ח דקתני אוכלת עמו וכו' ובלשון נקייה הוא ונבעלת קאמר כמו אכלה ומחתה וגומר: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו