פתיחת התפריט הראשי
דף הבית
אקראי
כניסה לחשבון
הגדרות
אודות אוצר הספרים היהודי השיתופי
הבהרות משפטיות
אוצר הספרים היהודי השיתופי
חיפוש
עריכת הדף "
פני משה/כתובות/ד/ו
" (פסקה)
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> '''<big>מתני'</big> {{עוגן1|האב}} זכאי בבתו.''' בקטנותה ובנערות': '''{{עוגן1|בכסף}}.''' שכסף קידושיה שלו כדיליף בבבלי דכתיב באמה העבריה ויצאה חנם אין כסף ודרשינן אין כסף לאדון זה כלומר לאדון שקנאה שיוצאה מאתו חנם בסימני נערות אבל יש כסף לאדון אחר ומנו אב שכסף קדושיה שלו אפילו כשהיא נערה עד שתבגרה בשטר ובביאה. שמקבל שטר קידושין בשביל' ומוסרה לביאה לשם קידושין למי שירצה דכתיב והיתה לאיש אחר איתקש הויות להדדי מה כסף שהוא א' מן הויות ברשות אביה אף שטר וביאה ברשות אביה: '''{{עוגן1|במציאתה}}.''' משום חיבה: '''{{עוגן1|ובמעשה}} ידיה.''' דכתיב וכי ימכור איש את בתו לאמה מה אמה מעשה ידיה לרבה אף בת מעשה ידיה לאביה ולקטנה לא צריכה קרא דהשתא זבוני מזבין לה מעשה ידיה מיבעיא אלא כי איצטריך קרא לנערה: '''{{עוגן1|ובהפרת}} נדריה.''' דכתיב בנעוריה בית אביה וה"ק בנעוריה ברשות אביה היא: '''{{עוגן1|ומקבל}} את גיטה.''' אם נתגרשה מן האירוסין וקודם שבגרה דכתיב ויצאה והיתה איתקש יציאה להויה כשם שהאב מקבל קדושיה בקטנותה ונערותה כך מקבל גיטה אבל בגרה או ניסת שוב אין לו רשות בה: '''{{עוגן1|ואינו}} אוכל פירות בחייה.''' אם נפלו לה קרקעות מבית אבי אמה אין אביה אוכל פירות בחייה אלא עושה לה סגולה אבל אם מתה הוא יורשה: '''{{עוגן1|ניסת}} יתר עליו הבעל.''' שהוא זוכה בכל השנוים למעלה ואוכל פירות הנכסים שנפלו לה בירושה: '''{{עוגן1|וחייב}} במזונותיה.''' תיקנו מזונות תחת מעשה ידיה: '''{{עוגן1|ובפירקונה}}.''' אם נשבית חייב לפדותה ותיקנו תחת פירות: '''{{עוגן1|ובקבורתה}}.''' תיקנו חכמים קבורתה תחת ירושתה שהוא יורשה: '''{{עוגן1|אפילו}} עני שבישראל לא יפחות משני חלילים.''' להספד וכגון דאורחייהו דבני משפחתו בחלילין ולאו אורחייהו דבני משפחתה דת"ק סבר הא דאמרינן בפ"ה בעולת בעל בעלייתו של בעל שעולה עמו ואינה יורדת ה"מ בחיים אבל לאחר מיתה לא ורבי יהודה סבר אפילו לאחר מיתה והלכה כרבי יהודה: '''<big>גמ'</big> {{עוגן1|ניחא}} בכסף ובשטר.''' שייך שפיר האב זכאי דבשטר נמי ראוי לצור ע"פ צלוחיתו: '''{{עוגן1|בביאה}}.''' בתמיה מאי זכות שייך בה: '''{{עוגן1|שאמר}} לו.''' הבעל לכשתקנה כו' וזוכה בכסף משום שיש לו רשות למסרה לביאה: '''{{עוגן1|מישאל}} שאל.''' נשאלה לו שאלה זו: '''{{עוגן1|מחמת}} שדה.''' שלה נפלה לה מציאה כגון שחפרה בשדה ומצאה מציאה: '''{{עוגן1|מה}} את עבד לה.''' היכי דיינית לה: '''{{עוגן1|כמציאה}}.''' היא ושלו הוא: '''{{עוגן1|או}} כאוכלת פירות שלה.''' כלומר דהויא כאכילת פירות מן השדה ושלה היא דאין האב אוכל פירות: '''{{עוגן1|אין}} תעבדינה.''' האי אין בניחותא הוא כלו' באמת מסתברא הוא דתעבדינה כאוכל' פירות דהרי משדה שלה היא ואין לו זכות בחייה: '''{{עוגן1|נישאת}} כו' תקנה תיקנו.''' שיהא הבעל אוכל פירות כדי שיהא מפקח בנכסיה וישגיח עליהן: '''{{עוגן1|ואומר}} אף באב כן.''' ולמה לא אמרו אף באב לתקן כן כדי שיהא מפקח בנכסיה: '''{{עוגן1|בלא}} כך האב מפקח וכו' ואוכל.''' כלו' אף שאינו אוכל פירות בחייה מ"מ נהנה מזה ומשגיח עליהן דניחא ליה ברווח ביתא: '''{{עוגן1|אין}} שומעין לו.''' שכבר נתחייב מתקנת חכמים: '''{{עוגן1|אני}} אוכל ומפקח.''' ביותר: '''{{עוגן1|שומעין}} לו.''' דניחא לה שתרויח: '''{{עוגן1|ומוציא}} ממנו בדין.''' יציאותיו שהוציא בקבורתה: '''{{עוגן1|לא}} אמרו.''' דחוזר וגובה מן הבעל אלא האב דמאי הוי ליה למיעבד: '''{{עוגן1|הא}} אחר.''' שקברה אינו גובה מבעל דלא היה מוטל עליו והילכך בודאי לשם מצוה עשה ומחל: ה"ג ואתיין אילין פלוגוותא כהלין פלוגוותא דתנינן תמן מי שהלך למדינת הים ועמד אחד ופרנס את אשתו הניח מעותיו על קרן הצבי וכן הוא גירסת הר"ן ז"ל וכן אמרינן בפ' בתרא הלכה ב' ושם גריס כדגריס הכא ואתיין כו' דתנינן תמן וחייב במזונותיה וכו' והכא איפכא הוא. הניח מעותיו על קרן הצבי. כלומר שהוא מזומן להפסד שאין הבעל חייב לשלם לו: '''{{עוגן1|לא}} אמרו.''' דאינו גובה אלא אדם אחר שפירנס אשתו דרצה לאבד מעותיו שהרי לא היתה מוטלת עליו: '''{{עוגן1|הא}} האב.''' שפירנס אותה גובה מהבעל שלא היה לו להניח בתו יושבת עגומה בלא פרנסה: '''{{עוגן1|ומפרש}} הש"ס ע"ד דרבי חגיי.''' דמדייק כדקתני הכא בברייתא האב קוברה ומוציא וכו' וכן במתני' התם ועמד אחד ופירנס דוקא אחד ולדידיה בין לקבורה בין למזונות האב דוקא גובה הא אחר לא וטעמא כדפרישית: '''{{עוגן1|על}} דעתיה דרבי יוסי.''' דס"ל דלאו דוקא נקט התם ועמד אחד ואפילו האב בכלל וכן הכא דקאמר גובה לאו דוקא האב ואפילו אחר דהיינו טעמיה שלא עלת על דעת שתהא אשתו מושלכת לכלבים בלא קבורה ובדין הוא שישלם לכל מי שמטפל עמה לקוברה. כל מקום שנהגו להספיד. ואפילו הוא יותר משני חלילין דתנן במתניתין מספידין דהכל לפי מנהג המדינה: <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: ירושלמי ומפרשיו