1,431
עריכות
חיי אדם/ב/קמג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
החלפה לתב:ממ ריקה, שלא להציק לקוראים; בדקתי ולא ברור לאיפה הייתה כוונתו של המחבר להפנות
אין תקציר עריכה |
אברהם ברוכוביץ (שיחה | תרומות) (החלפה לתב:ממ ריקה, שלא להציק לקוראים; בדקתי ולא ברור לאיפה הייתה כוונתו של המחבר להפנות) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
{{מרכז|כלל קמג{{ש}}{{גופן|4||'''דין עשרת ימי תשובה, וערב יום כיפור'''}}}} | {{מרכז|כלל קמג{{ש}}{{גופן|4||'''דין עשרת ימי תשובה, וערב יום כיפור'''}}}} | ||
{{אות סעיף|א}} באהבת ה' בעמו כמדתו כי חפץ חסד הוא ולא יחפוץ במות המת כי אם בשובו מדרכו וחי, לא לצרכו ולהנאתו כי אם יצדק מה יתן לו, כי אם להיטיב לו באחריתו, ולכן לא יום ולא יומים ממתין ומצפה לתשובת רשעים אלא הרחיב לנו את הזמן, ותיכף בתחילת השנה והחודש נפתחים כל השערים שערי תשובה שערי מחילה וסליחה והם פתוחים ועומדים עד זמן נעילת שערים ביום הכיפורים, והכרוז יוצא מלפניו שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם, ומי לא יירא ויפחד בשמעו קול שופר מכריז ואומר עורו ישנים משנתכם קום קרא אל אלהיך כי חנון ורחום הוא, וגדול העון מי שלא שב ואינו רואה להרבות בתורה ומעשים טובים בימים האלו מכל ימות השנה, כי אנחנו הלואי שנהיה מן הבינונים אשר משפטם תלוי עד יום הכיפורים, וכל זמן שהאדם חי אין הקב"ה נוהג במדתו להטות כלפי חסד לבינונים ר"ל אם היה הכף שקול עושה חסד ולוקח עון אחת מן הכף או שנוטל זכות משלו ונותן לכף השניה, שמדה זאת אינו נוהג אלא לאחר מותו שאי אפשר לאדם עוד לעשות איזה זכות אבל בחייו אומר הקב"ה הרי הפתח פתוח ובידך לזכות באיזה מצוה ואתה מתעצל בעצמך ומתחייב בנפשך. לכן צריך כל אדם לפחד על עצמו שיתאמץ בתשובה על העבר ולהרבות מצות ומעשים טובים בכדי שיהיה טהור וזך לפני בוא יום הקדוש הזה, כמו | {{אות סעיף|א}} באהבת ה' בעמו כמדתו כי חפץ חסד הוא ולא יחפוץ במות המת כי אם בשובו מדרכו וחי, לא לצרכו ולהנאתו כי אם יצדק מה יתן לו, כי אם להיטיב לו באחריתו, ולכן לא יום ולא יומים ממתין ומצפה לתשובת רשעים אלא הרחיב לנו את הזמן, ותיכף בתחילת השנה והחודש נפתחים כל השערים שערי תשובה שערי מחילה וסליחה והם פתוחים ועומדים עד זמן נעילת שערים ביום הכיפורים, והכרוז יוצא מלפניו שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם, ומי לא יירא ויפחד בשמעו קול שופר מכריז ואומר עורו ישנים משנתכם קום קרא אל אלהיך כי חנון ורחום הוא, וגדול העון מי שלא שב ואינו רואה להרבות בתורה ומעשים טובים בימים האלו מכל ימות השנה, כי אנחנו הלואי שנהיה מן הבינונים אשר משפטם תלוי עד יום הכיפורים, וכל זמן שהאדם חי אין הקב"ה נוהג במדתו להטות כלפי חסד לבינונים ר"ל אם היה הכף שקול עושה חסד ולוקח עון אחת מן הכף או שנוטל זכות משלו ונותן לכף השניה, שמדה זאת אינו נוהג אלא לאחר מותו שאי אפשר לאדם עוד לעשות איזה זכות אבל בחייו אומר הקב"ה הרי הפתח פתוח ובידך לזכות באיזה מצוה ואתה מתעצל בעצמך ומתחייב בנפשך. לכן צריך כל אדם לפחד על עצמו שיתאמץ בתשובה על העבר ולהרבות מצות ומעשים טובים בכדי שיהיה טהור וזך לפני בוא יום הקדוש הזה, כמו שכתוב {{ממ|}} לפני ה' תטהרו. | ||
ואל יאמר אדם הלא בכל יום אני מניח תפילין וציצית ומברך ומתפלל וא"כ ודאי שכף של זכיות יכריע. מי שאין לו לב יאמר כן, כי צריך לחשוב ג"כ כמה חבילות עבירות עושה בכל יום, בדברים בטלים, ולשון הרע, וכל דבורים אסורים, וכן בכל האיברים. {{ממ|והארכתי כבר בזה ב[[הקדמת חיבורי זכרו תורת משה]]}} וראוי לכל אדם שיקראנו בעשרת ימי תשובה. ובאמת בטעות הזה טעו הרבה בני אדם שחושבים שאין צריך לשוב רק מעבירות חמורות, עבודת כוכבים, גילוי עריות, שפיכות דמים, חילול שבת, וכיוצא בו. וזה שקר מוחלט, כי יש עונות שאדם דש בעקביו שהם חמורים מג' עבירות הנ"ל. הנך רואה מה | ואל יאמר אדם הלא בכל יום אני מניח תפילין וציצית ומברך ומתפלל וא"כ ודאי שכף של זכיות יכריע. מי שאין לו לב יאמר כן, כי צריך לחשוב ג"כ כמה חבילות עבירות עושה בכל יום, בדברים בטלים, ולשון הרע, וכל דבורים אסורים, וכן בכל האיברים. {{ממ|והארכתי כבר בזה ב[[הקדמת חיבורי זכרו תורת משה]]}} וראוי לכל אדם שיקראנו בעשרת ימי תשובה. ובאמת בטעות הזה טעו הרבה בני אדם שחושבים שאין צריך לשוב רק מעבירות חמורות, עבודת כוכבים, גילוי עריות, שפיכות דמים, חילול שבת, וכיוצא בו. וזה שקר מוחלט, כי יש עונות שאדם דש בעקביו שהם חמורים מג' עבירות הנ"ל. הנך רואה מה שאמרו חז"ל {{ממ|}} בחומר לשון הרע שהוא קשה מעבודת כוכבים גילוי עריות שפיכות דמים, ודרשו זה מן הפסוק {{ממ|}}, וזהו עבירה השכיח ומצוי מאד בבני אדם, כמו שהעידו על זה חז"ל {{ממ|}} כולן בלשון הרע, וראה כחו של לשון הרע עד שהאומר נורא בי פלניא {{ממ|ר"ל היכן נמצא אש רק בבית פלוני ששם מבשלים תמיד}} זהו אבק של לשון הרע, והנה הטעם שחמור מג' עבירות החמורות הוא שזה אוחז במעשה הנחש הקדמוני שדבר לשון הרע על הקב"ה ואמר לחוה מן האילן הזה אכל וברא העולם וע"י זה פיתה אותה ושכב עמה {{ממ|כאז"ל הטיל בה זוהמא}}, הרי גילוי עריות, וגרם מיתה לכל העולם הרי שפיכות דמים, והטה את לב אדם הראשון וחוה לכפור, האף שתיכף עשו תשובה הגונה, ומ"מ גרם כל זה, ראה כחו של לשון הרע עד היכן מגיע. | ||
וכן יש חבילות חבילות עבירות שבני אדם רגילין בהם אשר רבו מלספר. שבועות שקר ושוא, וזהו רגיל אפילו כשמספר איזה שקר לחבירו או שמוכר חפץ לחבירו נשבע כה יעזרני ה', והרי נשבע בשם, ועון שבועה הוקשה לעבודת כוכבים, וחמור ממנו, | וכן יש חבילות חבילות עבירות שבני אדם רגילין בהם אשר רבו מלספר. שבועות שקר ושוא, וזהו רגיל אפילו כשמספר איזה שקר לחבירו או שמוכר חפץ לחבירו נשבע כה יעזרני ה', והרי נשבע בשם, ועון שבועה הוקשה לעבודת כוכבים, וחמור ממנו, כדכתיב {{ממ|}} כי לא ינקה ה' את אשר ישא את שמו לשוא. מקלל עצמו או חבירו בשם, שאומר "זאל מיך אדר זאל דיך דר אויברשטר שטראפן", וכל זה אין חילוק בין שיאמר בלשון הקודש או בכל לשון. מברך או מזכיר השם לבטלה. וכ"ש כל התפלות וברכות, אם יעיין בנפשו, בעוונותינו הרבים, הכל הוא בלא כוונות, רק נעשה טבע שכבר רגיל פיו ולשונו להתפלל ולברך. מלבין פני חבירו, מתכבד בקלון חבירו, מצער א' בין בדברים בין במעשים, שנאמר {{ממ|}} לא תונו וגו', וזה קאי על אונאות דברים דבאונאות ממון כתיב {{ממ|}} וכי תמכרו כו' לא תונו, ואם מצער אלמנה או יתום חייב מיתה בידי שמים, שנאמר {{ממ|}} כל אלמנה ויתום לא תענון וגו'. מלוה בריבית בלא היתר עסקא או זקוקים וכל אחד ואחד מורה לעצמו באיזה התירים ואינן נשאלין למורים איך להתיר, ומכ"ש הסוחרים עם החלפנים כמעט אי אפשר בלא נגיעת איסור ריבית, וכבר מבואר בחיבורי חיי אדם<!--שמא צ"ל חכמת אדם?--> כלל קל"ב וקמ"ג. שנאת איש לרעהו, כעס, הסתכלות בנשים, חניפות, ליצנות, דברים בטלים, דברי משא ומתן בשבת ויום טוב, ובכל אלו רגילים העולם מאד ואפילו הלומדים ומופלגים כשישימו על לבם ימצאו שרובם נכשלים ברוב אלו דברים, ועוד יש הרבה עד אין מספר. וביטול תלמוד תורה כנגד כולם, כי הרחוק מן התורה רחוק מעבודת הבורא, ולכן תקנו השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו לעבודתך, וכפי הריבוי בעסק התורה כן יתרבה ויתקרב לעבודה. | ||
ולכן תקנו קדמונינו לתקוע מראש חודש אלול, כדי שישים האדם על לבו כאלו מתרין אותו לדין, ולבו יחיל בקרבו כי באו ימי הפקודה לפקוד לעיין בדינו, וכל מעשיו בספר נכתבין אפילו תנועה קלה שעושה, ובעת ההיא האלהים יביא במשפט את כל המעשה על כל נעלם אם טוב אם רע, ובעת אשר יביאו דינו לפני בשר ודם הלא יחרד חרדה גדולה. וכ[[מאמר רבן יוחנן בן זכאי]] אם יענשני ר"ל בעונש ממון אין עונשו עונש עולם שאוכל להרויח עוד ממון, ואם ייסרני ביסורי הגוף אין איסורו איסור עולם כי יכול להיות שיוציאני לחפשי וכדמצינו בנ"נ, ואם מותתני אין מיתתו מיתת עולם כי אינו יכול לשלוט רק בגופי אבל הרוח תשוב אל אלהים אשר נתנה, ואף על פי כן בודאי יירא ויפחד ויחרד חרדה גדולה וישית עצות בנפשו ובכל דרכי חריצות יחוש אולי ימצא מפלט לו, לא תעלה על רוחו לפנות ימין או שמאל ולהתעסק ביתר חפציו ולא ישגיח לפתח ולשדד אדמתו ולא יתרפה ביום צרה מלהסיר מעליו כל מחשבות מענייניו, רק יכין לבו ומחשבתו להנצל כצבי מיד, ואם כך לפני דינו של בשר ודם כל שכן כשעומד לדין הוא ובניו וכל אשר לו לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה, שאם יעניש אותו ח"ו בממון ויגזור עליו עניות הוא עונש עולם, ואם יכהו ח"ו בגופו או בבנים הוא איסור עולם, ואם יגזור עליו או על בניו מיתה הוא מיתת עולם. | ולכן תקנו קדמונינו לתקוע מראש חודש אלול, כדי שישים האדם על לבו כאלו מתרין אותו לדין, ולבו יחיל בקרבו כי באו ימי הפקודה לפקוד לעיין בדינו, וכל מעשיו בספר נכתבין אפילו תנועה קלה שעושה, ובעת ההיא האלהים יביא במשפט את כל המעשה על כל נעלם אם טוב אם רע, ובעת אשר יביאו דינו לפני בשר ודם הלא יחרד חרדה גדולה. וכ[[מאמר רבן יוחנן בן זכאי]] אם יענשני ר"ל בעונש ממון אין עונשו עונש עולם שאוכל להרויח עוד ממון, ואם ייסרני ביסורי הגוף אין איסורו איסור עולם כי יכול להיות שיוציאני לחפשי וכדמצינו בנ"נ, ואם מותתני אין מיתתו מיתת עולם כי אינו יכול לשלוט רק בגופי אבל הרוח תשוב אל אלהים אשר נתנה, ואף על פי כן בודאי יירא ויפחד ויחרד חרדה גדולה וישית עצות בנפשו ובכל דרכי חריצות יחוש אולי ימצא מפלט לו, לא תעלה על רוחו לפנות ימין או שמאל ולהתעסק ביתר חפציו ולא ישגיח לפתח ולשדד אדמתו ולא יתרפה ביום צרה מלהסיר מעליו כל מחשבות מענייניו, רק יכין לבו ומחשבתו להנצל כצבי מיד, ואם כך לפני דינו של בשר ודם כל שכן כשעומד לדין הוא ובניו וכל אשר לו לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה, שאם יעניש אותו ח"ו בממון ויגזור עליו עניות הוא עונש עולם, ואם יכהו ח"ו בגופו או בבנים הוא איסור עולם, ואם יגזור עליו או על בניו מיתה הוא מיתת עולם. | ||