תרומת הדשן/ב/תוכן ענינים

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תרומת הדשןTriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png תוכן ענינים

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

מפתחות לחלק שני

א מי שמתה אשתו אם צריך להמתין שלשה רגלים או שני רגלים:

ב דין אי ר"ה ויו"כ איקרו רגלים לענין שלשה רגלים אחר מיתת אשתו:

ג מי שאין לו מי שישמשנו:

ד דין מת ביו"ט א' ולא אשתהי:

ה דין טהרת המת ביו"ט:

ו דין היכא דשנים נקראין יעקב בעיר אחת וכנויים יעקל איך לכתוב בגט ובכל זה תמצא דין שני יוסף בן שמעון:

ז אם לא נכתב בגט כהן או לוי:

ח דין כל שום וחניכה באיזה מקום ומדינה כותבין אותו:

ט דין חניכה ממקום עמידה:

י דין לכתוב סימן בגט:

יא דין גט שדילג בו מאתים בזמן הגט ובכל זה תמצא דין שאר מוקדמין ומאוחרים:

יב דין כינויי אשה בגט:

יג דין גט מוקדם:

יד דין חלוק לכתוב גרשון גרשם ואותן חלוקים:

טו דין טופס הרשאה על שליח הגט:

טז דין לכתוב כינויים בהרשאה על הגט כנויין של איש ואשה:

יז דין כינויין של הרשאה לשליח של גט:

יח דין לכתוב שם בגט ירחמיאל או היאך מחזיק את עצמו ובכלל זה תמצא שמות הכתובים בקרא ושנוייהן שאינן כתובים:

כב דין כהנים שאינם רוצים לעלות לדוכן מתי חוזרין לבהכ"נ:

כג דין מגילה שפרשיותיה פתוחות:

כד דין שלא לצאת בפתח או בשער שרוצים לישא את המת דרך אותו פתח או שער:

כה דין שאלת שלום כשיש מת בעיר:

כו דין שיעורי כותבת גרוגרת ביצה כזית:

כז דין מכירת ספרי פסולים לכומרים:

כח דין לומר שמו מפארים בר"ה כשחל בשבת:

כט דין הבא על אחות אשתו והיא אשת איש ואח"כ מתה אשתו ומת בעל אחות אשתו אם מותר לישאנה:

ל דין אם ניטלה המרה באווזא:

לא דין היפוך שבועה דאורייתא:

לב דין שבועה דרבנן כשמהפכין ליה אי יכול התובע לומר אין רצוני רק שתשבע לי שבועה קלה וגם אני איני רוצה לישבע רק שבועה קלה:

לג דין כלה קטנה שנשאת שלא במקום שאביה שם:

לד דין נשים שנמלטו מהגזירה ובעליהן נשארו בהגזירה על איזה עדות יש לסמוך להתיר הנשים לישא לאחרים:

לה דין מיפך שבועה דאורייתא:

לו דין היאך נוהגים להשביע מי שחייב שבועה דאורייתא:

לז דין אשה שאמרה בני זה ממזר הוא:

לח דין אמירת הרב לבעל לצוות לסופר ולעדים:

לט דין כינוי מענדי"ל ודין שמריה שמריהו אליה אליהו:

מ טעם קריאת הגט אחר הנתינה:

מא טעם המנהג לחתום עדים על הגט:

מב דין נתינת גט מומר על ידי שליח להולכה היאך עושין:

מג דין גט לקבלה מאת המשומד:

מד דין נתינת גט לאשתו המשומדת:

מה דין צורת האותיות שבגט:

מו דין נתינת גט לארוסה קטנה על ידי אביה היאך כותבין אותו נוכח או נסתר:

מז דין אשה שמצאה דם ואינה יודעת אם בא מן המקור או מכה אחרת:

מח דין שיעור פדיון הבן:

מט דין גילוי מילתא באמירת האב לבתו קטנה קבלי קדושייך:

נ דין אם צריך האב עדים כשאומר לבתו צאי וקבלי קדושייך:

נא דין מה שנהגו לישא אשה תוך שלשה רגלים אחר מיתת אשתו:

נב דין ישובים שחלקו ביניהם אתרוג אחד וכל ישוב מברך בפני עצמו על חתיכות של אתרוג:

נג דין אסמכתא על הצדקות:

[[תרומת הדשן/ב/נדהיאך מלוים עתה זהוב בזהוב:

נה דין מי שמחלל שבת והלך חוץ לתחום:

נו דין אם מרחיצים התינוק ביום שבת שהוא יום שני למילתו:

נז דין חולה להתפלל בשכיבה שאינו יכול לעמוד מחמת חליו:

נח דין מי שנשבע בנקיטת חפץ שבא לגרש את אשתו:

נט דין אם יש לומר אשרי וקדיש כשעבר זמן המנחה ולא התפלל מנחה ורוצים להתפלל ערבית:

ס דין מי שחלל שבת בשעת הדליקה וגם ברכיבה חוץ לתחום:

סא דין איזה טוב יותר להתענות ארבעים ימים או שני ימים ולילות רצופים:

סב קטן שקלל את אביו בקטנותו ובגדלותו רצה לקבל תשובה וגם העיד עדות שקר בקטנותו ורוצה לקבל תשובה בגדלותו:

סג דין חלוק בתי דינין שברינו"ס:

סד דין לילך התובע אחר הנתבע ולעכב ממון הנתבע במקום שהוא שם:

סה דין מי הם ששייכים לקהילה תוך ב"ד שלהם:

סו דין בשר שנמלח ולא הודח ונמלח שנית:

סז דין קידושי אשה כשיש לאיש כתב כומרים עליה:

סח דין אשה שאינה בת בנים ונודרת ואינה מקיימת:

סט דין קניות ספרים שהובאו מן הגזירה מברי"ס לאו:

ע דין ספר תורה שנמצא טעות בשעת קריאתה אם להוציא אחרת:

עא דין ספר תורה שרגלי הקו"ף וההי"ן נוגעים:

עב אם מותר לתקן ההי"ן שבשם של ד' אותיות:

עג פסק של מהר"ם ומהר"ר יהושע על דבר הקשר שנתקשר מהר"ם:

עד דין סבלונות אי שייך ביה קידושין או באיזה פנים שייך:

עה דין גביית כתובה מנכסים מועטים שנתרבו אחר מיתת האב:

עו דין לצלות כבד בתנור עם תבשיל אחר:

עז דין בשר ששהה שלשה ימים ולא נתנקר:

עח דין בדיקת אשה בז' נקיים עד מקום שהשמש דש:

עט דין תפילת ערבית יותר משעה ורביעית קודם הלילה:

פ דין אם י"ל תחינה ביום ו' כשהחתן בבהכ"נ:

פא דין על המילה שאינה בבהכ"נ אם יש לומר פיוטי' בשבת בבהכ"נ:

פב דין כ"ד חדשים לתינוק אי בעינן מלאים:

פג כשהשופט אמר יהודי פלוני צוה לי לתפוס אותך והיהודי כופר:

פד דין מי שיש בידו ממון שנפל לראובן מיעקב אביו ואמר הנפקד אביך יעקב חייב לי ואעכב את הממון לי:

פה דין שכר שדכנות מתי חייבים ליתן לשדכן:

פו דין צוואת שכיב מרע ואשתו הודית לו שכן הוא ושהממון של בניו ואחר כך באת לגבות כתובתה מאותו ממון ובאותם תשובה תמצא כמה חילוקים צואת שכיב מרע בין בניו ובין האלמנה:

פז דין מי שמבקש לדחות את חבירו ולומר לטעון למרחקים בדבר קטן:

פח דין עליית לעיר הקדש ירושלים:

פט דין אשה שבאתה לגבות כתובתה ונכתב בכתובתה יותר ממנה המדינה ואחד מהעדים על הכתובה פסול לעדות מחמת קורבה:

צ דין אשה שהיא אלמנה וגרושה איך כותבים הכתובה:

צא דין לב כשנמצא בעוף דבוק כשהוא שלם:

צב דין אשה שנתפשה על נפשה מחמת גניבה אי מותרת לבעלה:

צג דין ס"ת שנכתבו ג' אותיות חוץ לדף וכן נמצא בכמה מקומות:

צד דין חתן הבא בשבת של ענייה סוערה מה מפטירים:

צה דין מצורע שנכנס לבית הכנסת מה דינו:

צו דין אם מותר לדרוש במכשפים:

צז דין ירקות מבושלות בקדירה חולבת והגיסו בה בכף בשר:

צח דין חצר הכבד שלא ניטל הקרום ונתבשל עם שאר בשר:

צט דין צוואת שכיב מרע אפטרופוס של היתומים אי מהימן ובכלל זה התשובה תמצא דין חוזר ומצוה ודין עד נגד עד:

ק אם יש להזכיר השם במודים דרבנן:

קא כשיש חתונה יחיד החוזר הסדרא איזה הפטרה יחזור:

קב אשת אליהו הנביא או אשת ריב"ל אי מותר לינשא לאחר:

קג מחבת של חלב תחת הקדירה של בשר כמה שיעור הרחקה:

קד דין לייש"טונג על ישראל:

קה אם מותר למרוט נוצו' מאווזות חיות:

קו לחם שלם ובו דבוק פרוסה אם צריך להפרידו לגמרי:

קז אם רשאי לדבר בחוה"מ בין תפילין לתפילין:

קח לפי טעם סמ"ג מכח ב' עדים מי שמתו אחיו מחמת מילה אם יניח תפילין בשבת:

קט מי שסיים ברכתו בשעה שהקהל עונים אמן אחר ברכת ש"ץ אם יש לו ג"כ לענות עמהם:

קי החזן כשמחזיר התפלה אם אומר שומע תפלה:

קיא אי הלכה כרבינא לקולא:

קיב אם מותר ליתן לכומרים וולעד"ר ווי"ש:

קיג פשט על ובכולו בעי דלודי ליה:

קיד פשט למאי איצטריך לכתוב וימת ער ואונן וכן וימת נדב ואביהוא:

קטו מי שקדש על מים וסבור שהוא יין:

קטז יו"ט שני של גליות אמאי לא חשיב תפלה לבטלה כיון דאנו בקיאין:

קיז בר"ה מתי אומרים מלבד עולת החודש:

קיח סדר של על חטאים שאנו אומרים ביוה"כ:

קיט כשקורין אותו לס"ת לאיזה פתח עולה מפתח המגדל:

קכ מי שפשט תפלין ודעתו להחזירם מיד אם צריך לברך:

קכא מי שהזיד או שגג ולא בירך על טלית ותפילין ביום עד אחר תפלת ערבית ועדיין יום אם יש לו לברך:

קכב פשט באלפס תוך הלכות שמחות משנתייאשו לשאל ולא מגנב שכל הגונב כאלו שופך דמים ועובד ע"ז ומגלה עריות:

קכג המשכים ללמוד היאך נוהג עם הברכה:

קכה ראובן שנתן לשמעון מקצת חוב ואח"כ פטרו המושל:

קלא דין ברכת שהחיינו על הפירות קירש"ן ואמריל"ן:

קלב דין נשים בשעת נידתן בכניסתן לביהכ"נ:

קלג דין שיעור גערה:

קלד דין אם יכנס לבהכ"נ בסליחות ביום א':

קלה דין מי שאמר לחבירו תכזב כמו ממזר עד שתברר:

קלז דין עשן תדיר אי מצי חבירו לעכב:

קלח דין מי שמגרש וקרא עצמו בן דן ונמצא בכתובה נכתב שם אחר:

קלט דין אשה ספק מגורשת ואח"כ נאבד האיש והתירה רב אחד:

קמ דין ברכת נשואין בלא עשרה:

קמא היאך לשער ריחוק צומת הגידין מהגוף:

קמב דין כתיבת גט ברוטנבורג ושם נהרות ואיזה נהרות כותבים בגט ושם מקום האשה ועמידה:

קמג דין אי כותבין הרי את מותרת לכל אדם בשיטה אחת:

קמד דין מסים מי שאין לו אלא חובות ואינו יכול להוציא מהם:

קמה דין מצה כפולה:

קמו דין ברירת חיטין למצות:

קמז דין כביסת שקין לקמח של מצות:

קמח דין הליכת קמח מן הרחיים:

קמט דין דביקת הקרמים סמוך לפסח:

קן דין הגעלה:

קנא דין הגעלת כלים גישמעלצ"ט:

קנב דין הגעלת מדוכה:

קנג דין מי ששהה בע"ש ולא התפלל מנחה עד שקבלו הצבור שבת:

קנד דין הקשות באצבעות בשבת לשתק התינוק:

קנה דין שיחה בטלה בשבת:

קנו דין נכרים שצדו על עיירות בשבת:

קנז דין פתילה שלא הובהבה:

קנח דין היכא דכבו הנרות בסוכה בשבת:

קנט דין אתרוג ולולב שאול:

קס דין חובת אכילה בסוכה לילה ראשונה ושנייה:

קסא דין אשה שנאבד בעלה:

קסב דין פשרה אפטרופסים בין יתומים קטנים:

קסג דין לגזור ולהחרים לקיים הפשרה:

קסד דין חטה שנמצאת בתרנגולת בפסח אם צריך לשורפה. ודין חמץ נוקשה בנתנו טעם לפגם:

קסה דין שכר של אשכנז:

קסו דין ספק בכור בהמה שנולד מבהמה חולבת:

קסז דין בכור מבהמה חולבת:

קסח דין אי כייפינן לכהן לקבל בכור בהמה:

קסט דין ספק בכור שנצרם אזנו:

קע דין להשלים פרשיות של יו"ט שמו"ת:

קעא דין אם מותר למחוק שמות הנכתבים בסדורים והן נרשמין שני יודי"ן וי"ו על גביהן:

קעב קשיא בדברי הסמ"ג בדיני שניות:

קעג דין איש ואשה שהעמידו קנסות לצדקה שיעשו גירושין אם חייב מי שמעכב:

קעד כתב מחמת קבלת הרב על פרנס אחד שהכניסו לחיוב המס והלואות העירונים:

קעה דין להגיד עדות שלא בפני בעל דין כשהוא איניש אלמא:

קעו דין עדות שלא בפני האלם:

קעז דין רב והקהל שהסכימו לחזור השוחטים ונמלכו ולא עשו:

קעח דין על מינקת חבירו אם צריכה להמתין אפי' בשנה פשוטה יכ"א ר"ד מותר על חדשי הלבנה:

קעט דין צורת דל"ת של קשר תפילין אי ברצועות או בקשר:

קפ דין המתענה ג' ימים ולילות רצופים מתי יתפלל ענינו:

קפא דין כשאין אדם בבית הכנסת שיודע לקרות בס"ת בדקדוק מה יעשו עם הקריאה:

קפב דין עצם שנשבר וחזר ונתרפא אי בעינן שיתרפא לגמרי אי לא:

קפג דין שיעור צומות הגידין:

קפד דין מי שמשנה שם אביו והניח לכתוב גט באותו שינוי השם:

קפה אמאי כותבין הגט דמיתקריא בא' בסוף:

קפו דין תבשיל שנמצא בתוכו ב' קארטן תוך הפסח:

קפז דין יין שנתבשל בכלי חמץ איך לנהוג עם שתייתו בפסח וגם אם ליקח יין מבושל לד' כוסות:

קפח שם ידידיה איך לכתוב אותו בגט תיבה אחת או שתי תיבות:

קפט דין חומץ שמלאו אותו בקנקן חמץ קודם הפסח אם מותר להסתפק ממנו:

קצ דין יבמה שהיתה חולה ואינה יכולה לעמוד וחלצה מיושבת:

קצא דין אם יש לשהות בשר אחוריים או שאר בשר ג' ימים בלי ניקור ואח"כ לנקרו ולאוכלו צלוי:

קצב דין מי שנשבע אם יעשה דבר פלוני או הוא רצה להמיר אם מתירים לו:

קצג דין אם הונח דבר מוקצה על איזה חפץ קודם ח' ימים או יותר אם מותר להסירו:

קצד מי שהתענה ג' ימים ולילות ומתחיל במוצ"ש איך יעשה עם ההבדלה:

קצה מי ששכח עירובי תבשילין אם יכול לערב ביומא קמא על תנאי:

קצו דין אם נשבר חבית של יין בשבת אם מותר לשאוב יותר מלצורך היום:

קצז דין גט מומר ששינה שם אביו:

קצח תשובה על קשיא במרדכי פ"ק דב"ב:

קצט תשובה על קשיא במרדכי פרק מי שמת:

ר תשובה על קשיא במרדכי פרק השואל:

רא דין מי שכתב ידו ותהא חתימתי מעיד עלי כק' עדים:

רב תשובה על קשיא מאשירי פ"ק דסנהדרין דמשמע דסתרי אהדדי:

רג על הנכרים שיצאו להשביע היודי בשם בגלוי הראש אם יש כאן שום איסור:

רד ש"צ שבירך בבית הכנסת בורא מיני בשמים אם יכול לחזור ולברך לבני ביתו:

רה אם יש להאמין לשוחט על שמוטת קנה:

רו על השטר שכתוב בו וכל הא דלעיל עשינו בקנין גמור ולא כתוב בו במנא דכשר:

רז דין לא קבעינא זמנא ביומי דניסן:

רח דין הנחבל מחבירו אי מהימן בשבועה:

רט דין התובע חבירו בעד מסירה ויש לו עד אחד:

רי המזיק חבירו ודחפו בשעת שמסבבים הבימה בהושענא רבא:

ריא דין מי שנתן גט לאשתו ואח"כ קרא ערער ואמרה שלא הניח לכתוב שם המובהק שלו וכוונתו היה לרמות את אשתו:

ריב דין ראובן שהוציא ש"ר על שמעון ונמצא שקר:

ריג דין מרגליות אין בו אונאה:

ריד דין מי שנמצא שקרן בשבועה דאורייתא אי יכולים להושיבו עם טובי ראשי הקהל לגלות לו עסקי הקהל:

רטו דין אשה עיתים חלומה לקבל גטה:

רטז דין שני ושלישי אם יש חשש איסור לחלוץ לפניהם:

ריז דין מי שתבע חבירו מחמת אחר אם יכול להעמיד ערב על הרשאה בשאין הרשאה בידו כלל:

רכא דין אשה שנאבד בעלה והעיד עליו אחד מן הריקים:

רכב דין אשת כהן שיצא עליה שם ביש:

רכה דין אי שרי לשנות הכלונסות שבארון הקודש לפחים בס"ת:

רכו דין מי שנתן למשודכת שלו קוירז"ן או שאר דבר אי חשיב קדושין:

רכז קשיא על פרש"י גבי נתינים:

רכח דיקדוקי הגט:

רכט דין השבעת נשים על כתובתן כשאין עדי קיום על הכתובה:

רל דין מי שטרח בשטר חוב חבירו והביאו לגמר ונדר לו חבירו חלק מן החוב אי קני אי לא קני:

רלא דין אשה שמסרה מודעא שלא מחלה לצאת עם בעלה ממקום אביה:

רלב דין השבעת נשים שלא נתקיימה הכתובה:

רלג דין פדיון הבן שאירע בשבת:

רלד דין שאירע אם נתן המעות לכהן בע"ש והחזירם הכהן:

רלה דין אם נתן הבן לכהן אם יצא ידי פדיון בנו:

רלו דין מי שנשבע לשנים אי יכולים לפוסלו לשבועה מכאן ואילך:

רלז דין מה שרגילים לומר פלוני תלמידי בשביל שלמד בישיבתו ואפשר שהרב שמע חידושים ממנו יותר ממה שהוא שמע מן הרב:

רלח דין אם תלמיד רשאי לחלק על רבו בשיש לו ראיות ברורות נגד דעת הרב:

רלט קשיא במרדכי פרק הדר ופ"ק דעירובין אהדדי:

רמ צורת מנעל של חליצה:

רמא אם יש כח ביד הרבנים להקל בדבר שהחמירו גאונים כשיש ראיה להיפך:

רמב דין אם כותבין כנוי האשה שבלשון ביה"ם כגון ורייד"א וועסל"א:

רמג דין אם יכולים בני היישוב לכוף חבריהם כל ימות השנה שישכרו ד' או ה' למלאות מנין:

רמד דין בכור שנחתך זנבו עד כמה חשיב מום קבוע:

רמה דין אם יצא באכילת מרור בקלח אחד עם העלין אי חשיב בריה:

רמו דין אם יכול לחזור להתפלל היכא דאיכא פלוגתא דרבוותא ומצי לחזור משום הלואי שיתפלל אדם כל היום:

רמז איזה טוב יותר לכתוב בגט אנא פלוני בן פלוני העומד היום כאן וכל שום וחניכה או אנא פלוני בן פלוני וכל שום וחניכה העומד כו':

רמח דין אם משביעין ליורש שלא פקדנוהו בטענות שמא:

רמט דין בשר שקבל טעם מחלב ונאסר ושוב נגע חם בבשר אחר:

רן דין קרוב ונתרחק אי חוששין לכתחילה לדרבי יודא לענין גיטין וקידושין. ודין אי מיקרי דיעבד היכא שנשאת ועדיין לא נבעלה:

רנא דין עיר הנקראת בלשון אשכנז ובלשון בעמ"י נשתנה קצת היאך כותבין בגט:

רנב דין מקצת מדינה שעשו תקנות ואחרים אינם רוצים לקבל עליהם:

רנג דין הרב שגזר על התלמיד לקיים תקנותיו והתלמיד אמר אי אפשר לי לקיימם:

רנד דין המורשה שקבל בחרם למקום פלוני לדין והמשלח טוען דסכנה הוא לו:

רנה דין הרב שרוצה לעשות דינא לנפשיה:

רנו דין איש שיש לו אשה מומרת ורוצה לישא אחרת:

רנז דין מי שקורא לחבירו כמו ממזר:

רנח שלא לפסול שום ב"ד לסדור ב"ד:

רנט דין הדס שוטה אי נפקינן ביה בלולב:

רסב דין יבם ויבמה שבאו לחלוק בנכסים:

רסג דין אב שתפס בנכסי המת בנו ואינו רוצה ליתנם וצועק שהוא קודם ליוצאי יריכו:

רסד דין חלוקות שאר האחין עם החולץ:

רסה דין התובע עלבונו על אשר חשדו במסירה:

רסו דין מי שנשתנה שמו מחמת חולי איך כותבין בגט:

רסז דין נכסים המותרים על הכתובה אם יש לאחי היבם גם כן חלק בהם:

·
מעבר לתחילת הדף