שער אפרים/נו

שער אפרים נו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שאלה נו

הקהל שקיבלו לשוחט ובודק ופסקו לו שכירות ובתוך השכירות נכלל גם כן שמכל בהמה של ישראל שישחוט אזי מחויב בעל הבהמה ליתן להשוחט הלשון מן אותו הבהמה והשחיטה הוא בין הישמעאלים והנה מעשה שהיה ראובן עשה שותפות עם הישמעאל על איזה משא ומתן שיחלקו הריוח ביניהם ונתן לישמעאל מעות שיקנה בהמות לשותפות וקנה הישמעאל בהמות לתוך השותפות והשוחט הנ"ל שחט הבהמות של השותפות ותבע מן ראובן שותפו של הישמעאל שיתן לו הלשונות מהבהמות של השותפות הנז' כפי המעמד שיש לו עם הקהל וראובן טען מאסר שיש לישמעאל חלק בו פטור הוא מליתן לו כלום מאחר שהישמעאל שותפו אינו רוצה ליתן לו כלום והשוחט טען מה לי לשותפות שלו עם הישמעאל הלא ראובן הוא הישראל והוא יפייס להישמעאל שיתן לו. ועתה יורנו מורנו ורבינו הדין עם מי ושכמ"ס:

תשובה גרסינן בגמ' דביצה דף כא אמר ר' חסדא בהמה חציה של עכו"ם והציה של ישראל מותר לשוחטה ביום טוב דאי אפשר לכזית בשר בלא שחיטה עיסה חציה של וחני' של ישראל אסור לאפות ביום טוב דהא אפשר למיפלגה בלישה עכ"ל הנה נשמע מגמ' הזאת דבהמה שותפות עכו"ם מותר לשחוט ביום טוב מאחר דא"א לכזית בשר בלא שחיטה וה"ה בנ"ד השוחט בהמות השותפות הנ"ל כאלו כל הבהמה של ישראל מאחר שא"א לכזית בשר בלא שחיטה ובלא בדיקה ומחויב הישראל ליתן הלשון מן אותו הבהפה להשוחט כאלו כל הבהמה שלו ואין לחלק דבשלמא התם שאין לישראל והעכו"ם שותפות רק בהמה אחת והואיל וא"א לכזית בשר בלא שחיטה וישראל רוצה לאכול ביום טוב מן בהמות שותפות לכן מותר לשוחטה ומה שאין כן כשהיה לישראל עם העכו"ם בשותפות שתי בהמות אז אפשר דאסור לשחוט שניהם ביום טוב מאחר שאפשר לחלוק קודם שחיטה ואם כן למה ישחוט בהמות עכו"ם דהוי דומיא דעיסה דאמרי' עיסה של עכו"ם חציה וחציה של ישראל דאסור לאפות ביום טוב מאחר דאפשר למפלגה בלישה ואם כן ה"ה בשני בהמות ובזה מדוקדק לשון הגמ' א"ר חסדא בהמה חצי' של עכו"ם וחציה של ישראל אז אמרי' מאחר דא"א לכזית כשר בלא שחיטה וא"א לחלוק ביניהם בלא שחיטה לכן מותר לשוחטה ומה שאין כן כשיש להם שתי בהמות בשותפות לא שייך זה ואם כן בנ"ד דיש להעכו"ם וישראל בשותפות הרבה בהמות ואפשר להם לחלוק הבהמות ואם כן חלק של עכו"ם פטור מליתן כלום להשוחט ואף שלא חלקו ביחד ה"ל כאלו חלקו וכמ"ש בגמ' בכמה מקומות כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת):

אמנם כד מעיינת בדברי הרא"ש תמצא שז"א שהרי כתב הרא"ש בפרק ב' דביצה א"ר חסדא בהמה חציה של עכו"ם כו' מותר לשוחטה ביום טוב אבל עיסה כו' דהא אפשר למיפלגה בלישה ובהמה אפי' הן שתים אי אפשר למיפלגה לפי שאינן שוות עכ"ל אם כן משמע דאפי' שתי בהמות א"א למיפלגה ומותר לשוחטה ביום טוב ואם כ ה"ה בנ"ד אף שיש לראובן שותפות עם העכו"ם בכעה בהעות מכל מקום אי אפשר למיפלגה והדרן למ"ש לעיל הואיל וא"א לכזית בשר בלא שחיטה וה"ל כאלו הוי כולו של ישראל ומחויב ליתן להשוחט הלשונות שלו:

וראיתי בכלבו הביאו המאור הקדוש הב"י סי' תצ"ח בא"ח וזה לשונו בהמה המשותפת עם העכו"ם שוחטין אותם ביום טוב לפי שא"א לאכול ממנה כזית בלא שחיטה כו' ואעפ"י שיש להם שתי בהמות אם אינם שוות בדמיהם שיאמר לו העכו"ם טול איזה מהם שתרצה עכ"ל וכתב הב"י ע"ז משמע מדבריו שאם הם שנות בדמיהן אינו יכול לשוחטם אלא חולקין אותה מחיים כו' ועם כן ה"ה א"ד אף שאינם שוות בדמיהם י"ל הואיל ודמיהן עומד לחלוק ה"ל כאלו חלקו ופטור מליתן חלקו של העכו"ם להבודק. ולפ"ז י"ל אף שחלק הב"י על הכל בו וכתב עליו וז"ל ולי נראה שאע"פ שהן שוות בדמיהן אם אינן שוות לגמרי כגון שזו גדולה וכחושה וזו שמינה וקטנה שזה יכול לומר אי אפשי ליקח כל חלקי בקטנה כו' ולפיכך יכול לשוחטה ביום טוב זהו דוקא שייך בנדון שלו אי רשאי לשחוט ביו"ט בהמה של השותפות לפי שצריך לגוף הבהמה ומה שאין כן בנ"ד לענין אי מחויב ליתן לשוחט הלשון מן הבהמה מה ששייך לו מן הבהמה של הישראל בזה מודה הרב הב"י ז"ל דאינו מחויב הישראל ליתן להשוחט חלק של העכו"ם דלענין זה הוי כמאן דפליגי דמי לפי שבלאו הכי עתידין לחלוק דמי הבהמות בשוה אמנם י"ל גם כן איפכא (עד כאן מצאתי):

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף