שער אפרים/נה

שער אפרים נה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שאלה נה

נדרשתי לאשר שאלוני אודות בועה גדולה כמו אגוז שנמצאת באונה האמצעית על גבה כנגד הצלעות והיא בולטת לחוץ ואין לה דיבוק בריאה אלא השורש שהיא דבוקה בה והשאר הוא לחוץ ילמדנו רבינו אם היא טריפה או כשירה ושכרו כפול מן השמים:

תשובה הנה לכאורה מתוך הסוגיא דפ' אלו טריפות גבי ריאה שהעלתה צמחים וגם בעובדא דר' יצחק בר יוסף דהוי אזיל בתריה דר' ירמיה בשוקא חזינהו להנך דקיימי צימחי צימחי או כנדי כנדי כו' וגם במ"ש שם הני תרי בועי דסמיכי להדדי טריפה כו' משמע דאין להחמיר בבועה אבל המעיין בספרי הפוסקים ראשונים ואחרונים ימצא שאין זה ראי' מסוגיות התלמוד לנ"ד כי כל מ"ש בגמ' להקל היינו כשאין הבועה גבוה מבשר הריאה ומה שאין כן אם הבועה גבוה מבשר הריאה בודאי אם היתה הריאה הנז' נפוחה ואחר הנפיחה היתה הריאה מכסית הבועה הנ"ל אין ספק שהיא כשירה כי כל מה שאנו מדמין בטריפות היינו לאחר נפיחת הריאה כי הבהמה בחייה הריאה היא נפוחה אבל אני רואה בנדון הנז' מתוך משמעות השאלה שהבהמה הנזכר' היתה הבועה בולטת לחוץ ולא היתה דבוקה בריאה רק בשורש שלה מתוך זה נראה שאף אחר הנפיחה היתה בולטת יותר מטרפא דאסא נלע"ד שהיא טריפה והארכתי בזה קצת בתשובתי והראיתי פנים יפות לטריפות הנ"ל מתוך ספרי הפוסקים ראשונים ואחרונים ונשאתי ונתתי בסוגיות התלמוד בדינים הנז' ופה קצרתי:

ואף אם יש ספק אם היתה הבועה הנ"ל מכוסה מבשר הריאה אחר הנפיחה והיה מקום לבע"ד לחלוק ולהתיר מטעם שהבהמה אחר שנשחטה בחזקת היתר עומדת אבל זה אינו פשוט כ"כ ובפרט לפי דעת המרדכי והג"א ושאר פוסקים שמחמירים בנאבד הריאה קודם בדיקה ועיין ברש"ל פרק קמא דחולין ובב"ח במ"ש על מ"ש הרשב"ץ אם שני בודקים מכחישים זא"ז א' אומר כסדרן היתה וא' אומר שלא כסדרן היתה כו' ע"ש ועיין בש"ך סי' ל"ט ס"ק מ"א ועיין בתשו' הרשב"א סי' ר"ג ובחידושיו בפרק קמא דחולין וגם בר"ן שם:

והנה בא אלי החכם הבודק מומחה ואמר שהטריף גם כן הבהמה הנז' מכמה טעמים אשר הציע לפני ואף שיש לפקפק בקצת טעמים שלו אבל קצת טעמים שלו הם נכונים וראי לסמוך עליהם והסכמתי עמו מכמה טעמים נכונים ע"פ ראיות חזקות מספר הפוסקים אשר מימיהם. אנו שותים וכראי מוצקות. ושמעתי שיש רוצים להכשיר מטעם שאין להוסיף על טריפות שמנו חכמים ולא מצינו בתלמוד אבל זהו דעת המבהילים אשר לא ידעו ולא יבינו מהו שאמרו חכמים אין מדמין בטריפות שהרי מבואר בתשובות המיוחסות להרמב"ן סי' קס"ב שנשאל על ריאה שהיתה קצת הכבד עובר לריאה בדרך נקב שהיה בטרפש והיתה סירכא יוצאת מן הריאה ודבקה לכבד והיה דעת אחרים להכשיר מטעם שאין להוסיף על הטריפות שמנו חכמים ואסור לאבד ממונו של ישרפל ואחרים היו מטריפין מטעם כל המחמיר תע"ב והשיב הוא ז"ל שיפה הורו המטריפים שאין זו תוספות על הטריפות שמנו חכמים בריאה כו' שאם נפשך לומר שלא מנו סירכא בכבד אם כן נבוא ונתיר לטרפשא ולשמנונית הלב וכל הסירכות חוץ מתרתי אונות שלא כסדרן כו' לפי שלא הוזכרו אלא אלו בתלמוד כו' אלא הם אמרו כו' עכ"ל ע"ש ואם כן אף אנו נאמר בנדון זה אם לא נאסר רק מ"ש בתלעוד אם כן לא נאסר גם כן רק תרי בועי דסמיכי להדדי ואנן קי"ל כמה טריפות בבועה כמ"ש הגאון מהרי"ו בבדיקות ואחר כך סוסיפו האחרונים בהגהות ועיין בב"י ובעל המפה סי' ל"ה ל"ז ל"ט ותמצא הכל מבואר ואף אנו לומדים הלמד מן הלמד דזיל בתר טעמיה כי חכעי המשנה ותלמוד מנו הריאה שניקבה ואחר כך פירשו מהו ריאה שניקבה והנלע"ד כתבתי. כ"ד הטרוד אפרים מבית אהרן מווילנא חונה פה ק"ק בודון:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף