שלמי נדרים/נדרים/כו/א
שלמי נדרים 
נדרים כו א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רשב"א פירוש הרא"ש ר"ן שיטה מקובצת חי' הלכות מהרש"א קרן אורה רש"ש שלמי נדרים |
דף כו באוקימתא דרבה ורבא דרבה מוקי פלוגתייהו דב"ש וב"ה במשנה שמחליף דבריו כשבא להתיר ורבא מוקי לה במעמיד וכתב הרא"ש בפסקיו וז"ל וצ"ע לרבה אדם שנדר משני דברים בשר ויין ש"לא ה"יו ל"פניו והזכיר שניהם בין בשעת הנדר בין כשבא לפני החכם ומצא חרטה על אחד מהם מי אמרינן הכא מודה [רבה] דהותר כולו כיון דל"ש כאן החלפה דדוקא מידי דשייך כולכם וגם זה וזה בהא קאמר רבה דבעיא החלפה או דלמא לא אמרינן הותר כולו אלא היכי שמחליף ואין חילוק עכ"ל. והקרבן נתנאל שם ס"ק כ"ח תמה על רבינו ירוחם והב"י בסי' רכ"ט שהעתיקו דברי הרא"ש כמו שכתוב לפנינו ואיך העתיקו טעות גדול כזה. חדא דלמה כתב רבינו דוקא כשלא היו לפניו הלא אפי' כשהיו מונחים לפניו הי' מקום לשאלתו ועוד כו' על כן הגיה שצ"ל "שהיו לפניו" ולא נדר אלא מבשר ויין שהיו לפניו ובס"ק כ"ט פי' ג"כ דעיקר ספיקת הרא"ש אם דבר שהותר בחרטה ואין בו החלפה אם אמרינן בזה נדר שהותר מקצתו הותר כולו כו' עיי"ש אמנם לא הי' לפניו בעת כותבו זאת ס' הרב מהרי"ט כי המעיין במהרי"ט בראשונות סי' ס"ח יראה להדיא שהנוסחא שהעתיקו רבינו ירוחם והב"י היא הנוסחא הנכונה שבתוך דבריו שהביא שם דברי הרא"ש הנזכרים. כתב וזה לשונו ומשיחתו של הרב (הוא הרא"ש) שאמר בשר ויין "שלא היו לפניו" אתה למד שאלו היו לפניו והזכיר שניהם כשני נדרים דמו דומיא דשבועה שלא אשתה יין ושמן ודבש דמוקמי לה במונחים לפניו ע' שבועות כ"ג ב'] אלמא דמודה ר"ש בזו דלאורוי' שבועה על כל אחד ואחד קא אתי ומה דאמרינן לקמן (דף פ"ז:) דלר"ש לא הוו שני נדרים אא"כ אמרה קונם תאינה שאני טועמת וענבים שאני טועמת. דאמרה שני פעמים שאני טועמת אבל אם אמרה קונם תאנה
וענבה שאני טועמת פ"א לא הוי כ"א נדר אחד היינו דוקא בשאין מונחים לפניו דאז אין הפרט מיותר דלמעוטי שאר פירות קאתי אבל במונחים לפניו כגון תאנה וענבה דהי' די לו לומר קונם שלא אוכל אותם ופרט לכל א' אפי' ר"ש מודה דהוי כשני נדרים וכדאמרינן במכות פ' אלו הן הלוקין (דף י"ח.) דכל כלל ואח"כ פרט לאורויי לאו קא אתי דאמרינן שם לכתוב רחמנא לא תוכל לאוכלם מיהדר מיפרש בהו רחמנא ל"ל אלא ליחודי להו לאווי לכל חד וחד יעויי"ש במהרי"ט שהאריך הרבה שם בפלפולו העצום והנה הרואה יראה שהנוסחא שהעתיקו רבינו ירוחם והב"י ישרה ונכונה היא וראיתי אח"כ ג"כ שכבר העיר ע"ז הגאון מלבוב בספרו ידות נדרים בסי' רל"ב ס"ק י"ב. וע' במחנה אפרים הל' שבועות סימן ט' הביא ג"כ דברי מהרי"ט הנ"ל אלא שלדעתו הא דנקיט הרא"ש שלא היו לפניו משום דאז לא שייך החלפה אבל אם היו מונחים לפניו אז שייך החלפה גם בשני מינים דהיינו שהיו מונחים לפניו בשר ויין שאם נשבע ואמר שבועה שלא אהנה ממה שלפני ומצא פתח לאחד מהם. ומחליף דבריו שאומר אלו הייתי יודע שמה שמונח לפני הוא ג"כ למשל יין לא הייתי אומר בכלל שבועה שלא אהנה ממה שלפני אלא הייתי אומר שלא אהנה מבשר שלפני ושייך שפיר החלפה ולהכי צייר הרא"ש בספק שנסתפק באופן שלא היו מונחים לפניו דאז ל"ש החלפה ויעויי"ש כמה הערות טובים וישרים למוצאי דעת:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |