שיטה מקובצת/נזיר/נב/ב

שיטה מקובצת נזיר נב ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כי קתני אבר מן המת כו'. פירוש כי קתני בכללא אבר מן המת ובכללו אבר מן החי. הלכך בכללא קא מני ששה ובפרטא קתני שבעה.

לאפוקי עצם כשעורה. דאין הנזיר מגלח אלא על מגעו ועל משאו. ועל רביעית דם דקתני סבירא ליה לר' עקיבא דנזיר מגלח על אהלו. וקשה דבמתניתין מוכיח ר' עקיבא דנזיר מגלח על רביעית דם מקל וחומר דעצם כשעורה ודיו לבא מן הדין להיות כנדון. וצריך לומר לפי הך שינוייא דודאי ר' עקיבא גמרא גמיר דנזיר מגלח על רביעית דם ואף על אהלו. ובמתניתין לדבריו דר' אליעזר קאמר. תוספי הרא"ש ז"ל:

ואיבעית אימא כי קתני מידי דנזיר מגלח על אהלו לאפוקי עצם (כשערו) כשעורה דאינו מגלח אלא על מגעו ועל משאו. ורביעית דם דחשיב ר' עקיבא לאו לגבי טומאת אהל גרידא דאם כן הוה ליה לשנויי כי קתני מידי דמטמא באהל ועצם כשעורה דלא מטמא באהל לא קתני ולמאי קאמר מידי דנזיר מגלח. אלא כל הני ששה דברים מיתני גבי נזיר מגלח ואית ליה כמקצתן של זקנים דלקמן בסמוך דאמרי רביעית דם לכל בין לתרומה וקדשים בין לנזיר ועושה פסח. אבל לא סבירא ליה כוותייהו ברובע עצמות אלא סבירא ליה כאינך זקנים:

שהרי תלמודו של ר' עקיבא בידו. כלומר כמה פעמים חזר ר' עקיבא מתלמודו ולא שמעתי משום אדם שחזר בו מרביעית דם. ועוד מקרא מסייעו דכתיב בכהן גדול על כל נפשות מת לא יבא משמע שתי נפשות ונזיר ילפינן מיניה בריש פרקין מגזרה שוה דאמו אמו:

תא שמע. אי שדרה או גולגולת בעינן או לא. בית שמאי אומרים רובע עצמות מן העצמים. משאר עצמות מטמא באהל אפילו משנים או משלשה איברים ובלבד שיהא בהן רובע עצמות. ובית הלל אומרים מן הגויה מרוב בנין כו'. אין רוב עצמות מטמא באהל אלא הגויה מעיקר הגוף כמו מרוב הבנין או מרוב המנין.

אמר ר' יהושע יכולני לעשות בית שמאי ובית הלל שוין. ולא נחלקו בדבר הזה אבל השומע טעה דסבר דמן העצמות דקאמרי בית שמאי היינו משאר עצמות. ויכולני לפרש שמא משנים או משלשה כגון משני שוקים וירך אחד או משני ירכים ושוק אחד דהיינו רוב בניינו של אדם בגובה. דבחנם לא שנו (בי' ש"מ) בית שמאי משנים או משלשה. הר' עזריאל ז"ל.

משני שוקים וירך אחד. ומשנים דקאמרי בית שמאי לאו דוקא דלעולם מתלתא בעי. ויש מפרשים דשני שוקים וירך אחד לא חשיב כי אם שנים לגבי שני ירכים שוק אחד. שהשוק הוא קטן מן הירך שהוא למטה מן הארכובה. דבמסכת אהלות קא מני איברי האדם ממטה למעלה וקא חשיב שנים בשוק חמשה בארכובה ואחד בירך. הרא"ש ז"ל בפירושיו:

שמאי אומר. פליג אתלמידיו. והאי דאקדים מלתייהו למלתיה משום כבוד בית הלל דמסתמא אינהו מהלל רבם קבלוה. ומתניתין דאהלות כוותייהו דרובע הקב מרוב בנין או מרוב מנין דוקא מטמא באהל אבל משאר עצמות צריך חצי קב: הר' עזריאל ז"ל:

ליפשוט מינה טעמא דשמאי. דמחמיר לטמאה בעצם משדרה לבד או מגולגולת לבד כדקתני או. הא רבנן. דלא תנו או אלא השדרה והגולגולת עד דאיכא שדרה וגולגולת.

היכא דאיתיה בעיניה אפילו חד מנהון. ושמאי דמחמיר לטמאות אפילו בעצם הוצרך למתני או דלא תימא כולי האי לא מחמיר אלא בעי עצם מכל חד מינייהו. אבל רבנן דמצרכי שדרה שלימה או גולגולת שלימה לא צריכי למתני או:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף