שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/קמז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מעשה שהיה כך היה ראובן היה דר בעיר ניקופול ושלחו לו משאלוניקי בגדים וכתב לו שמעון אני שולח לך שמונה בגדי אלקימייאש כדי שתמכרם לי לשם וראובן אמר לו ללוי הנה שלחו לי שמונה בגדי אלקימייאש משאלוניקי אם תרצה ליקחם אני אמכור לך ולוי נתרצה עם ראובן וקנה אותם ממנו לערך נ"ה לבנים האמה בהמתנה שנה תמימה ומדדם ולקחם והלך לו ובתוך זאת השנה מכר לוי אלו השמנה אלקימייאש עם בגדי' אחרים לתוג' א' ואותו התוגר חזר ומכרם לערל אחד באופן שהבגדים אינם בעולם כי הערל עשה מהם מלבושים וכשהגיע השנה פרע לוי לראובן מעותיו משלם ועתה לאחר שפרעו ועברו ששה חדשים אחרים אמר לו לוי לראובן אותם הבגדים שמכרת אלי לא היו אליקמייאש אלא בגדי שאלוניקי ועתה התוג' שמכרתי אותם לו אכל ממני כל כך לבנים כי אמר אלי שהיו בגדי שאלוניקי ולא אלקימייש ולכן אני רוצה שתתן אלי מה שנתתי לתוגר השיב לו ראובן איני יודע שום דבר כי אני הראיתיך מה שכתבו אלי משאלוניקי שהיו אלקימייאש ועדיין הכתב בידי ששלחו אלי משאלוניקי שהיו אלקימייאש ואני לא נמצאתי במקום שנעשו הבגדים אלא מה שכתבו אלי אמרתי לך איני יודע שום דבר אחר ועוד שעבר שנה תמימה ולא אמרת אלי שום דבר ועבר זמן בכדי שיראה לתגר כו' ועוד טען ראובן תן לי בגדי אם הוא ביטול מקח ואני אקחם שהבגדים עתה אינם בעולם ועוד איני מאמין לך שום דבר ממה שאתה אומר שאכל ממך התוגר שום דבר ואם אכל ממך שום דבר היה בשביל בגדים אחרים שמכרת עמהם לתוגר ואני מוחזק במעותי ואיני יודע מה שאתה אומר השיב לוי תעשה לי שבועה שאינך יודע אם היו בגדי שאלוניקי השיב ראובן אני איני חייב לעשות לך שבועה מהטענות שאמרתי למעלה כי כפי מה שכתבו אלי מכרתי לך ועוד אני טוען תן לי בגדי ואתה לא תוכל ליתנם אלי ועוד שאני מוחזק במעותי ועתה יורינו מורינו הדין עם מי ואם חייב ראובן לעשות שום שבועה ללוי:
תשובה לא נתברר מדברי השואל אם היה חזרת הדמים שחזר לוי לתוגר כל כך מעות שהפסיד מן הקרן או שאפשר שאע"פ שאכל התוגר מעות מ"מ לא פחת לוי מן הקרן שהוציא על הבגדים וא"כ היה אין כאן מקום שאלה כלל שהגע עצמך שהבגדים היו בעין ונמצא שלא היו אלקימיאש הוי מקח טעות ונתבטל המקח והיה חייב ראובן המוכר להחזיר הדמים ללוקח וליק' בגדיו ועכשו שכבר נמכרו ולא הפסיד לוי מן הקרן שהוציא על הבגדים אין כאן שאלה כלל ולא אאריך בזה אחר שלא נתברר אבל נניח שהתוגר אכל מלוי בשביל שהטעהו מאלקימיא' לבגדי שאלוניקי כל כך מעות עד שהפסי' ללוי מן הקרן שבענין זה נופלת השאלה אם חייב ראובן להשלים מה שאומר לוי שהפסיד אם לאו ונר' שבמה שטען ראובן שעבר זמן בכדי שיר' לתגר כו' אין בזה טענה ליפטר שמה שאז"ל שיעור בכדי שיראה כו' אינו אלא לאונאת דמים לא בשנמצא מום במקח דאז לעולם חוזר וכ"כ הרמב"ם פט"ו מהלכות מכירה וז"ל וכן המוכר לחברו קרקע או עבד או בהמה או שאר מטלטלין ונמצא במקח מום שלא ידע הלוקח מחזירו אפילו לאחר כמה שנים שזה מקח טעות והוא שלא ישתמש במקח אחר שידע במום ע"כ. וא"כ בנ"ד נמי שמכר בתורת אלקימייאש ונמצאו שאינם אלקימייא' אין לך מקח טעות גדול מזה וגם במה שטען שכיון שהמקח בטל תן לי בגדי לא היה בזה כדאי להפטר משום דדמי זה למ"ש הרמב"ם פי"ו וז"ל מכאן אתה למד שכל הלוקח מחברו מקח והודיעו שהוא מוליכו למדינה פלונית למוכרו שם ואחר שהוליכו לשם נמצא בו מום אינו יכול לומר החזיר לי מקחי לכאן אלא מחזיר לו הדמים והמוכר מטפל להביא ממכרו או למוכרו לשם והראב"ד שלא נרא' אליו ראיית הרמב"ם מ"מ כתב שהדין אמת ובנ"ד נראה שכבר ידע המוכר ראובן שדרכו של לוי למכור בגדים שלוקח לתוגרמים ולכל אשר ימצא ושם נתגלה הטעות א"כ אין טענה לומר תן בגדי כי אדרבה על ראובן המוכר היה מוטל להטפל ליקח בגדיו ולחזור מעותיו ללוי קודם וכן היה נראה לדמות נ"ד טפי למאי דאמרינן בגמרא בבכורות משנה סוף פרק כל פסולי המוקדשים השוחט את הפרה ומכרה ונודע שהיא טרפה כו' עד מכרוהו לגוים או הטילוהו לכלבים ישלמו דמי טריפה ופרש"י מכרוהו הלוקחים לגוים הואיל ולא גרם להו איסור' ישלמו לו דמי טרפה בזול והוא יחזיר המותר וכתב דין זה בה' פרק המוכר פירות וכתב הנמקי ז"ל הלכך המוכר מחזיר להם המותר שנתנו לו על דמי בשר בזול שהוא דמי טרפה וא"כ בנ"ד נמי היינו יכולים לומר אם היה שראובן מכר אילו הבגדים בחזקת אלקימייש ללוי ולוי ג"כ מכרם בחזקה זו לתוגר ונודע אח"כ שהיו בגדים אחרים שאין ערכם כערך האלקימייאש היה צריך ראובן להחזיר ללוי מותר הדמים שקבל מלוי מערך שיווי האלקימייאש לשווי בגדי שלוניקי וכמו שאין טענה למי שמכר הטרפה לומר ללוקח החזיר לי הבשר שנתתי לך ואתן לך מעותיך אלא ששמין דמי בשר הטרפה ויתן המוכר מותר הדמים כן בנ"ד נמי נראה שהיה לנו לומר שיכול לוי הלוקח לומר תן לי מעותי ואני אפרע לך דמי בגדיך כמו שהיו שווים בהיותם בגדי שלוניקי כנלע"ד וכל זה היה הדין כן כאשר היו הדברים ברורים ואין בהם ספק אבל כל שיכול ראובן לומר ללוי אתה אומר שמכרתי לך בגדים והטעיתיך ואני אומר שלא היו דברים מעולם אלא שמכרתי ולא הטעיתיך היה נאמן או אתה שמכרת ושאחר כך הוכרחת לפזר מעות בשביל שהיה במקח טעות בכל אלה הדברים או כיוצא בהם פשיטא דלאו כל כמיניה דלוי למימר הכי דכלל גדול בדין המוציא מחברו עליו הראיה. וא"כ יאמר ללוי איני מאמינך אלא שמכרת אותם והרוחת בהם אבל נראה היה אפשר לומר שהמוכר מחוייב שבועה אם ידע שהיו בגדי שאלוניקי או אלקימייאיש או אם מכרם סתם וגם בשבועה שאיני יודע היה פטור ונר' להביא ראיה לזה מתשובת מהר"ם שכתב המרדכי פרק המפקיד וז"ל ועוד השיב ר"מ על עסקי ר' שטען על שמעון מכרת לי חפץ של זהב בתור' זהב ועכשיו שברתי להחפץ ומצאתי בו בדיל ושמעון משיב כמו שקניתי כך מכרתי וגם אני שמכרתי לך לא ידעתי שאיניתיך כו' עד וגם שמעון אומר תחזיר לי התכשיט שלם ואתן לך כמו שמכרתי (וש') [ור'] אינו יכול שהרי שברו והשיב נר' בעיני אע"ג דמכר לו סתם וכו' עד מ"מ כיון דמבחוץ נר' דהוא של זהב וגם הדמים מודיעים אם בתורת זהב קנאו הוי מקח טעות כו' עד אבל אם שמעון כופר ואומר איני מאמינך שמצאת בו בדיל ועופרת נשבע שמעון שאינו יודע שהיה בו עופרת ויפטר נמ' שאפי' שראובן טוען הנה לך החפץ שמכרת לי ואיניתני אם ישיב שמעון איני מאמינך שמצאת בו בדיל ישבע שמעון שלא ידע שהיה בו בדיל ויפטר בנ"ד נמי שאומר ראובן ללוי איני מאמינך שלקח התוגר ממך מעות פטור ראובן ולא מבעיא השתא שאינו אלא סרסור בעלמא אלא אפי' שהיה בעל הבגדים בעצמו ושידע שבגדיו היו משאלוניקי והוא מודה כן פטור ואפי' לדעת הרא"ש כיון שהבגדים אינם בעין ואין דברי לוי ידועים שהפסיד מהבגדי' שמאחר שאפשר שאלו הבגדים נמכרו לערך נ"ח כמו שקנאם או יותר (וכן היה) אלא שטוען שאח"כ אכל ממנו הגוי או התוגר לאו כ"כ וא"כ שכפי האמת אפי' שיודה ראובן שיד' שהבגדים היו בגדי שאלוניקי והטעהו ואח"כ נמכרו הבגדים באותו סך שקנאם הלוקח או ביותר לא הרויח הלוקח כלל בטענתו לפי שיאמר לו המוכר איני מאמינך שהפסד' בהם אח"כ: א"כ גם עתה שאומר בגדי אלקימייאש היו או איני יודע למה ישבע שאין השבועה באה אלא כדי שעל ידה יודה האמ' ובהודאת האמת יתחייב בממון התובע אבל עתה שאפי' יודה שידע שהטעהו ואומר אתה אומר שהפסדת אח"כ ואני איני מאמינך ה"ל כמנה לי בידך והלה אומר איני יודע ופטור וזה ק"ל ואלו הלכות פשוטות אין צריך להאריך בהם. וא"ת הרי במשנה הנז"ל שנינו מכרוה לגוים או הטילוה לכלבים ישלמו לו דמי בשר טריפה בזול והוא נותן המותר הכא נמי נימא משלם דמי בגדי שאלוניקי והוא יתן המותר שיש מדמי אלקימייאש על דמי בגדי שאלוניקי י"ל דלא היא דהתם דבר ידוע שהטרפה לגוים אינה נמכרת כבשר הכשרה לישראל ולפיכך אמרינן ישלמו לו אפי' שאין הטרפה בעין אבל בנ"ד אפילו היה ידוע לנו שראובן הטעה ומכר הבגדים בחזקת אלקימייאש ושידע המוכר שהיו בגדי שאלוניקי כיון שאפשר שנמכרו באותו ערך שקנאם או יותר או מי יודע אולי גם בידיעתם שהיו משאלוניקי היה אפשר לימכר באותו הערך א"כ השתא נמי יכול לומר אין טעם בשמות הבגדים היו שוים הערך הנז' או יותר וכך נמכרו ולא הפסדת כלום או אדרבא הרוחת תן לי בגדי ואני אתן לך מעותיך כנ"ל ודאי דשבוע' א"כ כמו שכבר כתבתי כ"ש שר' אינו אלא סרסור בעלמא ופטור וכמ"ש הרמב"ם פי"ו מה' מכירה וז"ל המוכר לחבירו שור שאין לו טוחנות כו' עד היה המוכר סרסור שלוקח מזה ומוכר לזה ואינו משהה המקח עמו ולא ידע במום זה הרי הסרסור נשבע שלא ידע במום זה ויפטר מפני שהיה על הלוקח לבדו' השו' בפני עצמו ולהחזירו לו קודם שימות ויהיה הסרסור מחזירו על המוכר הראשון והואיל ולא עשה הוא הלוקח הפסיד על עצמו וכן כל כיוצא עכ"ל וכ"כ סמ"ג במצות לא תעשה ת"ע וא"כ בנ"ד נמי שידוע שנשלחו אליו הבגדים וכתבו לו הכתב והוא הראה הכתב ללוקח ועל פיו של משלח הכתב לקח הקונה הבגדים אין לו דין ודברים עם ראובן דלוי איהו דהפסיד אנפשיה שלא חקר ודרש על הבגדים מאי זה מין הם ויחזירם לבעל הבגדים והדברים ק"ו ומה התם בשור שלא היו לו טוחנות ומת והנה השור מוטל לפנינו כתב הרמב"ם והסמ"ג שאין ללוקח על הסרסור דין ודברים בנ"ד שאין אנו יודעים כלל אלא מפי התובע על אחת כמה וכמה דאין לקונה דין ודברים עם ראובן ואע"ג שכתב הטור ח"מ סי' רל"ב שנר' שהרא"ש לא ס"ל כהרמב"ם מ"מ היה אפשר לחלק בין תשובת הרא"ש מענין בצים שהביא הטור לענין נדון דידן כל שכן שהיה אפשר לומר שיאמר ראובן הסרסור קים לי כהרמב"ם וסמ"ג אלא שכפי האמת אין אנו צריכים לכל זה שהדין פשוט שראובן פטור אפילו שהיה בעל הבגדים בעצמו ושידע שבגדיו היו משאלוניקי ומודה כן וכמו שכתבתי וחתמתי שמי הצעיר שמואל די מדינה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |