שו"ת מבי"ט/א/רסא
|
< הקודם · הבא > |
שאלה ילמדנו רבינו ראובן מוכס יהודי שמוסיף מדעתו לקח' במין סחורה אחת יותר מהחק הקצוב לו מאת המלך אם מותר להבריח ממנו גם אותו החק הקצוב לו מאת המלך במין הסחורה ההיא ואם תמצא לומר שמותר אם הוא מוסיף במין סחורה אחד אם מותר להבריח ממנו גם במין סחור' אחרת ואת"ל שמותר אם הוא עומד למוכס בשני מקומות שלקחם יחד מאת המלך באלתזא"ם א' ומוסיף במקום אחד אם מותר להבריח ממנו גם במקום האחר על כל אלו הפרטים יורינו מורינו מורה צדק ושכרו כפול מן השמים. עוד שנית ילמדנו רבינו ראובן נשבע בהזכרת השם שלא ילבש סודר זה וקם שמעון ונדהו מפני שהזכיר שם שמים לבטלה באומרו שהיה יכול להמנע מלבישתו בלא שבועה או שהיה יכול להשבע בלא הזכרת השם יתברך וראובן השיב לו אדרבה באומרו כי אינו נקרא מזכיר שם שמים לבטלה מאח' שהוא דרך שבועה כי מה שכתב הרמב"ם ז"ל או בשבועה בדברי הבאי פירוש הדברים של הבאי שהזכיר הרב בעצמו פרק שלישי מהלכות שבועות יודיענו רבינו הנידוי של מי חל ושכרו כפול מן השמים עוד שלישית ילמדנו רבינו ראובן טען על שמעון לאמר כמדומה לי שאתה חייב לי מנה ושמעון משיב לו כן הוא שהייתי חייב לך מנה אבל פרעתיך והשיב לו ראובן יודע אני שמעולם לא פרעתני השבע לי שפרעתני אם תקרא טענת ראובן טענת ברי לישבע עליה או לא כיון שאינו טוען עיקר ההלואה בודאי אלא מחמת שאינו זוכר הפרעון שלא פרעו מעולם יורינו רבינו הדין עם מי ושכרו כפול מן השמים עוד רביעית ילמדנו רבינו עשרה בני אדם נשבעו כל אחד על דעת שאר חביריו שלא להסכים ושלא לחתום בשום הסכמה של הקהלו' אלא בהסכמת רובם אחר המשא ומתן ביניהם במעמד אח' ונפט' א' מהם לבית עולמו ילמדנו מורה צדק אם השבועה הנז' היא עדיין קיימת או לאו ושכרו כפול מן השמים עוד חמישית ילמדנו רבינו ראובן נתן במתנת ש"מ חמשים פרחים לחמשה בעלי תורה ונפטר לבית עולמו ואחרי פטירתו חלק האפטרופוס אותם כאשר צוה ראובן ומקבלי המתנות הוציאו המעו' אח"כ באה אלמנ' ראובן לגבות כתובתה ולא מצאה נכסים כדי כתובתה ושאלה ממקבלי המתנו' ומקבלי המתנו' טוענין אע"ג דקי"ל דמוציאין למזון האש' והבנו' מתנת ש"מ וכ"ש לכתובה דהא גביא אפי' ממתנת בריא היינו כשהמעות הם בעין אבל מאחר שכבר הוציאו אות' המעות מקבלי המתנות לית לה שעבודה גבן ועוד המעות לא חייל עלייהו שעבוד ואפי' במטלטלי אגב מקרקעי ואפי' שהיו מטלטלים מאחר שכבר אבדו או כלו אינו חייב לפרוע משלו תמורתם יורינו רבינו הדין עם מי ושכרו כפול:
תשובה על השאלה הראשונה ששאלת על מוכס שמוסיף בסחורה אחת אם מותר להבריח ממנו בסחורה אחר' כו' לא נתבאר' שאלה זו כל הצורך שאם מה שהוא מוסיף במין אותה סחורה הוא רגיל לעול' להוסיף עלי' כמו שנר' ממלת מוסיף ולא כתב הוסיף ובסחורות אחרות אינו מוסיף כלל בין כשהן ביחד באות עם הסחורה ההיא אשר הוא מוסיף עליה או גם כשהי' באה לבדה לאיש א' בלי סחורו' אחרות נר' שיש לו איזו סיב' להוסיף על זאת ולא על אחרות ואם הוא בסיבה שהחק הקבוע על סחורה זו הוא מועט כפי ערך הסחורות אחרו' או סבה אחרת כיון שהמלך קצב הקצב הידוע אפי' הוא מועט אם מוסיף עליו הוא גזלן בין באה לבדה או עם סחורו' אחרות ואינו מוסיף על האחרו' שירא שיקבלו עליו מפני שחק הקבוע עליהם אינו מועט ומותר להבריח ממנו בכל הסחורו' ובכל המקומות ואם הוא לאיזו סיבה שירא' לו למוכס שבהית' הוא מוסיף אינו מותר להבריח ממנו כי אם עד כדי מה שהוסיף בין באותה סחור' ובין בסחורות אחרות או במקומות אחרות כיון שכיס א' לו בכל הסחורות ובכל המקומות והכל הולך למקום א' ואם אין לו הוראת היתר הוא מותר להבריח ממנו בכל מה שיוכל דאע"ג דמי שגזל את חבירו אינו מותר הוא לגזלו אלא מקהה את שיניו ואומר תשיב לי מה שגזלת ואם אינו יכול אינו מותר לגזול ממנו כי אם עד כדי מה שגזל הוא ממנו ולא יותר היינו ליקח מממונו אבל הכא שהמכס עצמו אין בו חיוב אלא מצד דינא דמלכותא דינא כיון שזה מוסיף מדעתו בסחורה אחת הרי הוא נחשב לגזלן ונסתל' ממנו דינ' דדינ' דמלכות' דינא שאם היה יכול להוסיף בכל הסחורו' היה מוסיף ולכן מות' להבריח ממנו המכס בכל מה שיוכל שהרי הוא מציל את עצמו ואינו ממון של מוכס עדיין שלא הגיע לידו וגם אינו ממון גמו' אלא של מוכס ולכן אמרו בפ' הגוזל מותר להבריח את המכס כשאין לו קצבה ופי' רש"י ז"ל אלא נוטל ככל חפצו ובמוכס העומד מאליו פי' שלא מאת המלך אפי' שיש לו קצבה משמע דכשאין לו קצבה הוא מאת המלך אלא שאין לו קצבה ונוטל ככל חפצו יותר ממה שראוי ולכן מותר להבריח ממנו אפי' מה שהיה ראוי ליתן:
וכן פי' הרא"ש ז"ל פ' ארבעה נדרים מוכס שאין לו קצבה ומרב' ליקח יותר ממה שהמלך חפץ הילכך כולו גזל ע"כ וכן משמע נמי התם מדברי התוס' שמות' להבריח אפי' מה שאינו מוסיף ונראה דאפי' המוכ' יש' דבהכי איירי כיון דקאמ' בתר הכי רב אשי אמ' במוכס נכרי וכו' והיינו משום שאינו ממון גמור וגם שלא הגיע עדיין ליד המוכ' וכתב הרמב"ם ז"ל פ' חמישי מהלכו' גזל' אבל מוכס שפסק המלך ואמר שיקח שליש כו' והעמיד מוכס ישראל וכו' ונודע שאדם זה נאמן ואינו מוסיף כלום וכו' ולא עוד אלא שהוא עובר המבריח ממכס זה מפני שהוא גוזל וכו' נר' שאם אינו ידוע שהוא נאמן והוא מוסיף שהוא מותר להבריח מהם כל המכס וכת' אח"כ ויש' שגבה אותה אינו בחזקת גזלן והרי הוא כשר והוא שלא יוסיף ולא ישנה ולא יקח לעצמו כלום משמע שאם הוסיף הוא בחזק' גזלן ואם לשונו מדויק שכתב והוא שלא יוסיף ולא כתבו והוא שאיני מוסיף נרא' דבפע' א' שהוסיף במכר מחזקינן ליה לגזלן ומותר להבריח אבל אינו נר' להחזיקו לגזלן לכן עד שיוסיף שנים או שלשה פעמים דבתרי זמני או תלתא הויא חזקה כדאמרן בעלמא ובנ"ד שנראה שהוא מוסיף באותה סחורה ורגיל בכך נראה דאם היה יכול להוסיף גם באחרו' היה מוסיף ואם הו' כן נר' דמות' להבריח ממנו את כל המכר ואפילו במקום אחר ובסחורה שאינו מוסיף בה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |