שו"ת מבי"ט/א/רס
|
< הקודם · הבא > |
שאלה ילמדנו רבינו ראובן ושמעון שותפים ואירעו אבל לשמעון אם ראובן שותפו יכול לפתוח החנות בימי אבילות שותפו ואת"ל שהוא אסור אם ימחול שמעון לראובן מה שירויח באותם הימים אם יהיה מותר לו לפתוח החנות:
תשובה פ' מגלחין גרסי' ב' אחין ב' שותפין ב' טבחים ב' חנוונים שאירע לא' מהם דבר הרי אלו נועלים את חנותן וחביריו ופועליו עושין בצנעה במקום אחר והריא"ף ז"ל הביאה פר' מי שהפך והרמב"ם ז"ל פ"ה כתב ב' אחין או ב' שותפין שהיו בחנות אחד ואירע וכו' ורבינו ירוחם כתב הירושלמי וכתב דנראה דגמרא שלנו חולק עליו שאין חברו בטל ממלאכתו וכמו שכתב הרא"ש ז"ל וכן בתור' האדם ומשמע לי דאם שניהם היו יושבי' בחנו' א' הוא דנועלין אותם לפי הירושלמי כמו שכתב הרמב"ם ז"ל בחנות א' וכן משמע לישנא דגמרא דקאמר נועלין את חנותן ולא קאמר חניותיהן אבל ב' שותפין בשתי חנויו' נרא' דיכול השותף לפתוח חנותו אפילו בעסק השותפות דלא גרע מצנעא דאמרינן דשותף יכול לעשות בצנעא בתוך ביתו אפילו בעסק השותפות כמו שכתב בטור י"ד סימן ש"פ וכיון ששותף זה שאירע בו דבר אינו רגיל לשבת בחנו' זה כלל הוה ליה כצנעה בתוך ביתו דלא מיקרי צנעא בתוך ביתו אלא לגבי יושב בחנות שהיה יושב בה השותף שאירע בו דבר דאלו בחנות אחר כיון שאין השותף שאירע בו דבר רגיל לשבת בה הוי כצנעה כדאמ' והוי כמתעסק בממון חברו דנרא' דאינו חייב להתבטל או לנעול חנותו כשאירע דבר לבעל הממון דהרי האריסין וחכירין וקבלנין דיעשו בשד' של אבל כפי' הראב"ד ז"ל דמייתי בהגהו' פ"ה והמרדכי גם כן ורבי ירוחם נתיב כ"ח כתבו אם בעל השדה הוא אבל הרי אלו יעשו ולא יניחו מלאכת הקרקע בשביל אבילות כי בשל עצמן הם עושי' וכן הוא פי' הרמב"ם ז"ל וה"נ במתעס' שמא דבשל עצמו הוא עוסק דאע"ג דהוא ידוע שהוא מתעסק בשלו גם בקבלן בשדה הוא ידוע שהוא שדה שלו ויש לו ריוח לאבל במה שעושה האריס או החכיר בשדה למחצית לשליש ולרביע וכן נמי הוי מתעסק במלאכתו ביד אחרים בביתו הוא שלא יעשו ובבי' אחר יעשו כדתני' התם בהדיא ברית' אעפ"י שהוא ידוע כי מה שיעש' האומן בביתו הוא של פלוני אבל כיון דהוי בצנעא בבי' שרי ובמתעסק נמי הוי צנעא דכיון שאין האבל רגיל לשבת באותו חנות לא מיחזי פרהסייא כדאמ' דעדיף ממלאכ' אומן דכל ריוח הבגד שאורג הוא לבעל הבגד האבל והכא במתעסק הוי מחצה ולענין אם ימחול שמעון לראובן מה שירויח באותם הימים אם יהיה מותר נראה דאסור כיון דבחנות הוי דבר מפורסם ולאו כ"ע ידעי דמחל הריוח ומי ידע אם יהיה או לא ובין כך וכך הרי הוא מתעסק בשותפות בימי אבילות שותפו בפרהסייא ואסור לפי מה שפי' בירושלמי ויש ראיה ממה שמביא בהגהות שם וא"ת ומאי פסידא דשותף איכא ליקבל עליה רב אחא כולי פסידא דהוה ז' ימי אבילות וי"ל דלמא הוה מוגר ליה לאורחא רחיקא וכו' משמע דמחילה אסירא דאי מחילה שריא אדמקשה דליקבל עליה רב אחא כולי פסידא וליבטל ממלאכה ליקשי דיעשה מלאכה שותפו שלמר בר רב אחא וימחול לו רב אחא הריוח שירויח דניחא ליה טפי להניח הריוח במתעסק שותפו מלשלם כשיבטל אלא ודאי נר' דאינו יכול שותפו לעשו' מלאכ' השותפות כשהוא בפרהסייא אפילו ימחול לו וכן משמע מדברי המאירי גבי ההוא דאריסין פר' מי שהפך נאם המבי"ט:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |