שדי חמד - פאת השדה/כללים/א/נה
|
< הקודם · הבא > |
ה"ן) אנוס לאכול דבר האסור וסופו ברצון אם נענש על אכילתו בנדפס במערכה זו אות הר"ן הבאתי מ"ש הגאון חת"ס א"ח רסי' ר"ב דפטור אף בסופו ברצון והקשיתי ע"ז מעובדא דבמד"ר פרשת נשא והמדפיס השמיט סיום הלשון הכתוב בקונטריסי וזהו ולפי מ"ש הגאון חת"ס קשה דמה ראיה מיוה"כ דלא שייך אלא מעל בה' ובתחלתו באונס ליכא אבל באשה שייך לאסרה משום מעל באשה ומ"ש עוד החת"ס שם דאין להקשות ממתעסק בחלבים ועריות דחייב דשאני התם דתחלתו וסופו ברצון אלא שהוא בשוגג וכו' אבל כשתחלת התחייבה הוי באונס לא יעלה על הדעת לחייב שום עונש תמיה לי דהלא הרב מג"א בסי' ד"ר סק"ך שהזכיר הוא עצמו (בד"ה ודאתאן עלה) הביא דברי מרן הב"י בסי' תע"ה שכתב בשם הר"ן והה"מ דטעמא דכפאוהו ואכל מצה משום שכן נהנה דומיא למתעסק בחלבים הרי דלא שאני להו בין היכא דהאכילה כולה ברצון אלא שהיא בשוגג להיכא דתחלת התחיבה היא באונס וצ"ע ע"כ דברי קונטריסי בזה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |