שאגת אריה/טו
|
< הקודם · הבא > |
ועתה אבאר מה שהזכרתי בסי' הקודם בשם מ"א שכתב מה שתיקנו אלו הזמנים אינן לעיכובא אלא למצוה דהא תפלה רחמי נינהו ובכל עת זמן רחמי אינן נכון כלל דוודאי אלו זמני תפלה ששנינו ר"פ ת"ה הם לעיכובא ואם עבר הזמן ה"ל מעוות שא"י לתקן וכמש"ל בס"ד. ולכאורה יש לי להביא ראיה לזה דאהא דתנן התם תפלת השחר עד חצות רי"א עד ד' שעות ושל מוספין כל היום רי"א עד ז' שעות ואמר עלה בגמ' אר"א כל המתפלל תפלה של שחר לאחר ד' שעות לר"י עליו הכתוב אומר נוגי ממועד אספתי ממך. וש"מ דאם מתפלל לאחר זמנו הקבוע כמו לאחר ד"ש לר"י אין לו תקנה אפי' בדיעבד. דאס"ד דאינו אלא לכתחלה וכיון דעבר זמן של לכתחלה קרינן עליה נוגי כו' א"כ תקשה דאמר התם אריב"ל כל המתפלל תפלה של מוספין לאחר ז' שעות לר"י עליו הכתוב אומר נוגי כו'. ואס"ד בעבר זמן של לכתחלה אע"ג דאכתי זמן של דיעבד לא עבר כבר קרינן עליה נוגי. א"כ ל"ל לריב"ל למימר אחר ז"ש לר"י דהא לית הלכתא כוותיה בהא. המ"ל אליבא דרבנן דה"כ מ"מ מודו דאין להתפלל תפלת מוסף לכתחלה לאחר ז"ש. שהרי אהא דתנן ושל מוספין כל היום אר"י שם ונקרא פושע כלומר אפי' לרבנן אין לאחרה לכתחלה עד לאחר ז' שעות והמאחרה נקרא פושע כמו שפי' הפוסקים ז"ל וא"כ הל"ל כל המתפלל תפלת מוסף לאחר ז"ש לרבנן עה"א נוגי כיון דלרבנן נמי כבר עבר זמנה דלכתחלה והרי הלכה כרבנן בהא. ועוד דאליבא דרבנן ה"ל רבותא טפי מאליבא דר"י דאע"ג דלא עבר זמן של דיעבד כיון דעבר זמן לכתחלה עליו הכתוב אומר נוגי. אע"כ כל כמה דלא עבר זמן של דיעבד לא נאמר עליו נוגי וא"כ לאחר ד' שעות בתפלה של שחר דקאמר ר"א דעה"א נוגי ע"כ אפי' זמן של דיעבד נמי עבר דאל"כ לא נאמר עליו נוגי משום זמן דלכתחלה. ומ"מ הא לא תקשה לבעל מ"א מדזמן תפלת מוספין לרבנן בז' שעות לכתחלה מכלל דלר"י אפי' בדיעבד עבר זמנו לאחר ז' שעות דאל"כ ר"י היינו רבנן וש"מ דזמן של ת"מ לר"י לעיכובא הוא ומדר"י בתפלת המוספין נשמע לכל התפלו' לכ"ע דאם עבר זמנים שקבעו חכמים אפי' בדיעבד לא יצא. דבהא י"ל דל"ד שאר תפלות לתפלת המוספין דאע"ג דכל התפלות כנגד תמידין תיקנו ולפיכך זמן התפלה נמשך כמו זמן הקרבת הקרבן שתיקנו כנגדו כדאמרי' התם מפני מה אמרו תפלת השחר עד חצות שכן תמיד ש"ש קרב והולך עד חצות כו' וה"נ אמר בשאר תפלות התם. אפ"ה כיון דרחמי נינהו ל"א עבר זמנו בטל קרבנו משא"כ תפלת מוסף שאין בה אלא דברי שבח בלבד ועוד שמדכרינן לקרבן מוסף גופיה בתוך התפלה משא"כ בשאר תפלות. הילכך עבר זמנו בטל קרבנו ואפי' בדיעבד תו לא יצא וכה"ג כתבו הפוסקים לענין תפלת נדבה שאין להתפלל מוסף נדבה כמו שאר תפלות מה"ט דאמרן אבל קושיא ראשונה וודאי קשה. מ"מ נ"ל דיש ליישב משום דאהא דאר"א כל המתפלל תפלת שחרית לאחר ד' שעות אמר בגמ' מאי משמע דהאי נוגי לישנא דצערא הוא דכתיב דלפה נפשי מתוגה ואהא דריב"ל דת"מ לאחר ז"ש אמר מאי משמע דהאי נוגי לישנא דתברא הוא כדמתרגם ר"י כו'. וא"כ י"ל דגבי ת"ש שלא עבר זמנו לאחר ד' שעות בדיעבד אלא של לכתחלה לחוד אין העונש גדול כ"כ ולאו בר תברא הוא אלא צערא בעלמא בא עליו. אבל תפלת המוספין לאחר ז' שעות לר"י דכבר עבר אפי' זמן תפלה של דיעבד העונש גדול ובר תברא הוא. ולפיכך גבי תפלת שחרית מפ' להאי נוגי לישנא דצערא וגבי תפלת מוסף מפ' לישנא דתברא שהוא עונש גדול ביותר דהאי נוגי משמע הכי ומשמע הכי הילכך מפ' גבי כל חד וחד לפי גודל העון גודל העונש. והשתא א"ש הא דנקט המתפלל תפלת מוספין לאחר שבע שעות לר"י דעבר כבר זמן תפלה אפי' של דיעבד וראוי לעונש תברא דאלו לרבנן אע"ג דעבר זמנה של לכתחלה אפ"ה כיון דלא עבר זמן של דיעבד אינו ראוי לעונש גדול של תברא. ומ"מ אין להביא ראיה מכאן להיפוך מדנקט גבי ת"ש לפ' להאי נוגי לישנא דצערא בעלמא וגבי תפלת מוספין לישנא דתברא שהוא עונש גדול ש"מ דת"ש אכתי לא עבר זמנו של דיעבד אלא של לכתחלה לחוד לפיכך אינו ראוי לעונש גדול של תברא ובצערא בעלמא סגי ליה אבל תפלת מוספין הואיל ועבר זמנו לגמרי אפי' של דיעבד עונשו גדול ובר תברא הוא וש"מ דזמני תפלה לבר מתפלת מוסף אינן אלא לכתחלה. דאין זה ראיה דוודאי אם הגמ' היה מפ' להאי מאי משמע הכא לישנא דצערא והכא לישנא דתברא וודאי ש"מ הכי אבל י"ל דהאי מ"מ דנוגי לישנא דצערא הוא דנקט גבי ת"ש ר"א גופיה קאמר לה וה"נ האי מאי משמע דנוגי לישנא דתברא הוא דנקט גבי תפלת מוספין ריב"ל גופיה קאמר לה. ליכא למידק מיניה מידי דלאו למימרא דגבי תפלת מוספין ראוי לעונש גדול של תברא וגבי תפלת שחרית אינו ראוי אלא לעונש של צערא בלבד אלא מר משמע לו לפרש לנוגי לישנא דתברא ומר מ"ל לישנא דצערא. אבל מ"מ הדבר ברור דזמני תפלה מעכבין אפי' בדיעבד שהרי אמר ר"פ ת"ה טעה ולא התפלל מנחה מתפלל ערבית שתי' וה"נ אמר התם טעה ולא התפלל ערבית מתפלל שחרית ב'. שחרית מתפלל מנחה ב' ופריך הגמ' מהא דתנן מעוות שא"י לתקון זה שביטל תפלה של ערבית או של שחרית אר"י הב"ע שביטל במזיד הרי שאם ביטל במזיד ה"ל מעוות כו' בין שביטל ש"ע עד דיום בין שביטל של שחרית לאחר ד"ש לר"י ולאחר חצות לרבנן. ולא תימא דמיירי דוקא בשביטל של שחרית עד הלילה הוא דה"ל מעוות אבל כל היום עד הלילה בדיעבד ל"ל בה ולא ה"ל מעוות ביומו אפי' בביטל במזיד. דאאל"כ שהרי אפי' בטעה ולא התפלל שחרית דיש לו תשלומין כתבו הפוסקים דדוקא במנחה שהיא תפלה הסמוכה לה הוא דיש לו תשלומין אבל לא אח"כ מכלל דבביטל במזיד אפי' בזמן תה"מ שהוא בו ביום אינו מתפלל וש"מ דזמני תפלה מעכבין אפי' בדיעבד.
ועוד נ"ל להביא ראיה דהא תנן תפלת השחר עד חצות רי"א עד ד' שעות ובגמ' איבעיא להו עד ועד בכלל או דילמא עד ולא עד בכלל וכתבו התוס' תימא דאמרי' בנדה כל שיעורי חכמים להחמיר חוץ מכגריס של כתמים אלמא עד ולא עד בכלל. וי"ל א"א עד ועד בכלל יש בו גם חומרא שיתפלל ול"א עבר זמנו בטל קרבנו ואפי' במזיד ע"כ. והשתא אי אמרת דזמני תפלה אינן אלא לכתחלה והאי ע"ח דרבנן ועד ד"ש דר"י אינו אלא לכתחלה א"כ תפשוט דעד ולא עד בכלל וחייב להתפלל לכתחלה קודם שעה ד' לר"י לחומרא דאס"ד עד ועד בכלל אין בו חומרא אלא קולא בלבד דרשאי להמתין מלהתפלל לכתחלה כל שעה ד' ולא קודם שעה ד'. והא חומרא דכתבו התוס' שמחוייב להתפלל ול"א דעבר זמנו. ליתא דהא בלא"ה נמי בדיעבד כל היום אכתי זמן תפלה הוא וחייב להתפלל. אלא וודאי ש"מ דאפי' בדיעבד אינו מתפלל לאחר זמנו וא"כ אפי' את"ל עד ועד בכלל איכא חומרא זו שחייב להתפלל ודלא כבעל מ"א, כן נ"ל:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |