רש"ש/בבא בתרא/קמא/ב
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף רשב"ם תוספות רמב"ן רשב"א שיטה מקובצת מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א רש"ש שיח השדה |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמרא דאמר נמי אם זכר ונקבה נמי יטול (פי' ולא אמר כמה) ופריך מנה (פי' איך מצית למימר דכוונתו היתה רק למנה) אלא למעוטי מאי (פי' וע"כ היתה כוונתו דיטול בעד כ"א מנה) ומשני למעוטי נפל:
ר"ש ד"ה אימור דשמעת ליה. האשה הנקנית לו ה"ה בעולם כו'. משמע דמחלק בדבר הנקנה אם הוא בעולם אם לאו וכמו שהעתיק בדבר כו' בבי"ת. ובאמת הדבר הנקנה אמרינן בעלמא דאפי' אינו בעולם כלל קני לר"מ עי' תוס' יבמות (צ"ג ב') ד"ה לאחר ובגיטין (י"ג ב') ד"ה לדבר וצ"ע:
ר"ש ד"ה דתנן. ואינו מאכיל את אמו כו' דס"ל לר"י עובר במעי זרה זר הוא. וכ"כ התוס' בשם פרש"י. וע"ש בתד"ה למאי נ"מ. וי"ל לדעתם ז"ל דשאני זר דמ"מ הוא מזרעו של כהן אבל עובר מכהן כיון דזר הוא ע"כ אינו נקרא עדיין זרעו של כהן עד שיוולד:
תד"ה נכסי. אע"ג דאמר לקמן ש"מ שאמר הלואתי כו'. ר"ל ואמר שם ר"פ הואיל ויורש יורשה. וא"כ מאי קאמר הכא שאני ירושה הבאה מאליה. ומש"כ דאם איתא בבריא בקנין ש"מ ובריא שוין ר"ל דתרוייהו קנו רק זה בקנין וזה אף שלא בקנין וא"כ מאי פריך שם מזה להא דאר"נ ש"מ שאמר ידור כו' לא"כ הלא התם ליתא בבריא אפי' בקנין:
תד"ה ולימא. תימה כו' דבלשון מתנה מועיל. לכאורה ה"נ דדוקא לריב"ב דקאמר על מי שראוי ליורשו דבריו קיימין וקס"ד דעובר נקרא ראוי ליורשו כשיוולד כפי' רשב"ם אבל לרבנן הוה כשאר מזכה לעובר דלא קנה:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |