רמב"ן/חולין/נט/א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רמב"ן חולין נט א

מתני': וסימני העוף לא נאמרו אבל אמרו חכמים כל עוף הדורס טמא. כך פי' הגאונים ז"ל שאין בכל מיני עופות טהורים דורס וכל עוף הדורס טמא שהוא מכ"ד עופות הטמאים.
ובפי' דורס, יש בו מחלוקת שרש"י ז"ל אומר שהוא הנותן רגלו על האוכל כשהוא אוכל ומחזיקו ברגליו שלא ינוד ולא ינטל כולו לתוך פיו ור"ת ז"ל פי' שהוא האוכל עוף כשהוא חי כדאמרינן בפ"ק דניזקין אמר שמואל ארי בר"ה דורס ואוכל פטור טרף ואכל חייב והוינן בה למימר' דלאו אורחה למטרף והכתיב ארי טורף בדי גורותיו וגו' כדאיתא התם.
והנכון שהוא הצד ציד והורג אותם במכת הדריס' שדורסן בצפורניו כעין הדרוסה שהזכירו למעלה בנץ הגס ואעפ"י שנסתפקו בהן למעלה [מהן] אם (שלק) [יש להן] דרוסה לומר שמא אינם הורגין בזיהרא שלהם אלא שמנהגם לצוד ולהמית בנקיבת צפורן והרבה מהם צדין גדולים כפלים כעצמן ודורסין אותם ואעפ"י שאין להם דריסה בגדולים.

וכל שיש לו אצבע יתירה. פירש"י ז"ל דה"ק ושאינו דורס ויש לו אצבע יתירה וזפק וקרקבנו נקלף טהור מאחר שיש לו סימנים של טהרה וכ"כ בה"ג והוי יודע שאפשר להתיר אפי' בב' סי' וימנו אותם שאינן בעורב שהעורב ידוע לחכמים ומצוי ביישוב אלא שלא בא התנא לכאן אלא לשנות סימני טהרה שהטמאים והטהורים חלוקים בהן שנה במתני' מה שישנו בבריית' מה נשר מיוחד שיש לו ד' סימני טומאה אף כל כיוצא בהן טהור אבל לידע המותר מן האיסור בפחות מכאן סגי דאינו דורס בחד סי' מכל הני (סוגיא) [סגי] כמו שאפרש בע"ה בגמר' וממתניתין לא שמעי' עוף הבא בסי' א' מהו עד שבא רבי חייא ולמדנו דמתני' דומיא דתורין קתני להיתרא.

גמל ניבי אית ליה. ק"ל, מאי ניחותא הא ברייתא קתני כל בהמה שמעלת גרה בידוע שאין לה שינים למעלה וטהורה אלמא כל שמעלת גרה אין צורך לחזור אחר סי' אחר שבידוע שאין לה שינים למעלה וטהורה היא והאיכא גמל דמעלה גרה וטמא וכשתאמר שיש לו נמי שינים או ניבי קשיא בתרתי.
ויש לפ' כך, דמעיקר' קס"ד דהכי קתני כל בהמה שמעלה גרה ובידוע שאין לה שינים למעלה טהורה שלא עלה על הדעת שיכשיר כל שמעלה גרה שהרי הכתוב אוסרו בפי' אלא מכיון שמעלה גרה מחמת חסרון השינים הרי סימניה יותר יפה ומותר ומשו"ה אקשי' אפי' תימא תרתי בעי' מעלת גרה ואין לה שינים אפ"ה יש מהן אסור' כגון גמל ופריק לטעמיה ואמר גמל ניבי אית לי' ואקשי' והרי בן גמל ומהדרינן וליטעמיך והרי שפן וארנבת כלומר כיון דסברת דהא ברייתא דוקא הוא ליקשי לך שפן וארנבת דהא ברייתא במעלת גרה ובלבד היא מותרת שכל שהיא מעלת גרה בידוע הוא שהיא טהורה קתני לומר שאין אתה צריך לחזור אחר סי' אחר ועוד מידי שינים כתיבי להתירה שאתה אומר בידוע שאין לה שינים היה לו לומר בידוע שהיא טהורה אלא ברייתא משבשת' היא והכי תניא כל שאין לה שינים בידוע שהיא מעלת גרה והיא מסימני טהרה ואם מפרסת פרסה היא או שמכיר בן גמל טהורה וכדרב חסדא ובשאלות דרב אחא משבחא ז"ל בפ' שמיני (לפנינו ליתא) גריס לה הכי (וכי) כל שמפרסת פרסה (בידוע) (שאין) [ואין] לה שינים (ומעלה) [בידוע שמעלה] גרה היא וטהורה.

< עמוד קודם · עמוד הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.