חתם סופר/חולין/נט/א

חתם סופר חולין נט א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתניתין סי' בהמה וחי' נאמרו מן התורה. הנה בפ' שמיני מפסיק בדיני דגים בין בהמה לעופות אע"ג דראוים לסמוך עופות לבהמה נ"ל להכי סמיך דגים לבהמה עפ"י מ"ש תוס' בנדה נ"א ע"ב דלמא או סנפיר או קשקשת קאמר רחמנא ותי' דומיא דבהמה דלא סגי בסי' א' ע"ש משו"ה סמיך דגים לבהמה ומ"מ לעיל ר"פ השוחט דריש בר קפרא מזאת תורת הבהמה והעוף דעוף סגי בשחיטת סי' א' וכ' תורת חיים שם מדהפסיק בעופות בין בהמה לשרץ המים היינו דגים אע"ג דכתבנו דכך היא הסדר להסמיך עוף לבהמה מ"מ כיון שבתחלת הפרשה הסמיך דגים לבהמה מטעם לדמו' לבהמה דבעינן סנפיר וקשקשת. א"כ שכבר הפסיק בדגים בין בהמה לעופות תו לא הוה לי' לשנויי בפסוק זאת תורת הבהמה וה"ל לסמוך שרץ המים לבהמה. אי לאו משום דבר קפרא דאתי ללמוד דסגי לעוף בשחיטת סי' א' ובמשנתינו נקיט סדר קרא דזאת תורת בהמה והדר עוף ושרץ העוף היינו חגבים ואח"כ דגים:

אבל אמרו חכמים וכו' מבואר בסוגיא דנשר דחכמים למדו ובדקו בתורים ובני יונה המפורשים לטהרה ובנשר המפורש לאיסור וכל מה שביניהם הוא סי' עופות ושארי י"ט עופות הם כשני כתובים הבאים כא' ואין מלמדים מהם ולכן כל עוף הבא בסי' א' טהור חוץ מאלו המפורשים ואין להקשות בבהמות נמי נימא גמל שפן וארנבת הוה ג' כתובים ואפי' לא הוה כתיב קרא דשליט בעולמו יודע וכו' והי' נמצאים בע"ח בסי' א' הי' מותר מדכתיב ג' כתובים גמל שפן וארנבת ש"מ הבא בסי' מעלה גרה טהור ומפריס פרסה ומעלה גרה דקרא או או קאמר או מעלה גרה או מפריס פרסה ובחדא מיניהו סגי די"ל דזה ליתא מתרי טעמי חדא דכתיב בגמל כי מעלה גרה הוא ופרסה לא הפריסה טמא הוא לכם ואי ס"ד דכל בע"ח בסי' א' טהור רק הני ג' גזירת הכתוב הוא א"כ מאי יהיב טעמא כי מעלה גרה ופרסה לא הפריסה הלא סגי לי' בהעלאת גרה לחוד לולי גז"ה אע"כ בסי' א' לא סגי ועוד לא מצינו למימר ג' כתובים הני טמאים ואינך לא דהא פרט עשרה בהמות וחיות טהורות בפ' ראה משמע דה"ל עשרה כתובים הני אין אחריני לא ע"כ מהא ליכא למשמע מיני':

ובס' מעין חכמה הקשה למה לי' דפרט רחמנא סי' בהמה ולא סמך על חכמים שיבדקו שור כשב ועז ויבדקו גמל וחזיר ומה שביניהם הם הסימנים כמו בעופות ולק"מ דידע רחמנא דבעופות ליכא למטעי בשארי חלקים שבין תורים ונשר אלא ההפרש שניכר בד' סימנים אצבע יתירה וזפק וקורקבן נקלף ואינו דורס אבל ליכא למטעי שזה צבעו לבן וזה שחור או ירוק או שארי חילוקים ידע הקב"ה שלא יטעו חכמים ולא יתנו סי' אלא בהנ"ל אבל בבהמה יש עוד כמה הפרשים ביניהם דחזינן בקרנים ובשר הולך שתי וערב ומי יודע כמה שינויים יש עוד ביניהם ואיכא למטעי שהם הסימנים להפרש ביניהם ע"כ הוצרך לפרש:

אר"ח הי' מהלך במדבר וכו' הי' מהלך בדרך וכו' יל"ד מ"ט נקיט במדבר ואח"כ בדרך ושוב אח"כ במדבר ונ"ל דודאי המוצא בע"ח בסי' א' ואידך אינו ניכר כגון פרסותיו חתיכות או פיו גמום הי' לנו להתירו דרובא בהמות אין להם סי' כלל או ב' סימנים וגמל שפן וארנבת וחזיר מיעוטא דמיעוטא הם וכ"כ מעין חכמה. אלא נהי בעולם הם מועטים מ"מ הכל לפי המקום דיש מקומות דהני שכיחי טפי מהני וכ"כ הר"ן לקמן גבי סימני ביצים ס"ג ע"ב בישוב ק' תוס' ד"ה ודלמא וכו' ע"ש ע"כ בישוב דלא שכיחי גמל שפן וארנבת ליכא למיחש להו אלא המהלך במדבר ומכ"ש ערד דלא שכיח בישוב כלל לא צריך להכיר ערד אלא במדבר אבל חזיר דשכיח שמישוב ע"כ אמר הי' מהלך בדרך וכו' ובלבד שיכיר חזיר ונכון הוא לפע"ד מיהו גם במדבר איכא חזיר מיער שיש לו סי' חזיר.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף