ריטב"א/מועד קטן/יג/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות ריטב"א חי' הלכות מהרש"א קשות מיושב קרן אורה רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ואמרי' ליה לרב פפא שנית מביאין ואכתי מוליכין קשיא דמתני' דקתני אין מביאין במאמינו אפי' לביתו המשתמר מבית האומן דודאי אינו משתמר כ"כ דכיון דמאמינו חיישי' לטרח' וכ"ש שאין מוליכין מביתו לשם דהוי טרח' שלא לצורך ואלו בברייתא קמייתא קתני שמוליכין ואפי' לאומן שאינו מאמינו והא ודאי סתרן אהדדו טובא אלא מחוורתא כדשנין מעיקרא דמתני' למועד וברייתא בי"ד ומ"מ עיקר דינא דפירוקא בתר' קושטא הוא דמתני' בתרייתא מוכחא הכי וכל היכא דשרי' להוליך או להביא או היכא דאסרי' לא שני לן בין אומן עובדכוכבים לאומן ישראל וכיון דאמרי' הכא דאין מוליכין כלים במועד לבית האומן ואפי' במאמינו שמעינ' דהא דתניא לעיל שמקבלין עובדי כוכבים קבולת מישראל לעשותה לאחר המועד דמיירי בדליכא הולכת כלים אלא שפוסק בלבד ונותן לו הכלי' ברשותו של עובדי כוכבי' קוד' המועד וכל שאסור להוליך ולהביא אינו אומר לעובדי כוכבי' ועוש'
איבעיא להו הן החמירו על עצמן דלא עבדי' כלל משמ' דמוד' רבי יוסי לת"ק בשאר הדין ונפקא מינה למקום שלא נהגו שמותרין לעשות כדברי ת"ק ואי אמרת הן החמירו על עצמן לעשות בצנעה א"כ משמע דלרבי יוסי שורת הדין שעושין אפי' בפרהסיא במקום שלא נהגו להחמיר ומ"מ אנן כת"ק קיימא לן שהיא סתם משנה דאע"ג דאיכא פלוגתא במתני' גופה סתמא חשיבא כדמוכח בריש מס' ביצה כדכת' בדוכתי אחרי' טובא:
ואסיקנא דקרו פתיא והן המוכרין תבלין וכיוצא בו לצורך המועד מוכרין כדרכן בשוק בפרהסיא ובלא שום שנוי כיון שהן דברים הניכרין שלקיחתן לצורך אבל שאר דברים שניקחין לפעמים להצניען אין מוכרין אותן אלא בשנוי בצנעה חוץ מערב י"ט האחרון שמוכרין הכל בפרהסיא בשוק משום כבוד י"ט וכן הלכה:
פרק שלישי אין מגלחין:
אין מגלחין במועד הבא ממדינת הים וכו' היה נראה דהוה ליה למתני אלו מגלחין דהיכא קאי דקתני ואלו אבל בכל הנסחאות גורסי' ואלו וכן גרס' הגאונים ז"ל וי"ל שהדין הזה של גלות שנאסר למי שהיה לו פנאי לגלח קודם המועד והותר לאלו שאין להם פנאי דומה למה שאמרו בדבר האבד בפ' דלעיל דכי אירעו אונס מותר ואלו לא אירעו אונס ולהכי קתני ואלו מגלחין:
במועד פי' כדרכן ואפי' בפרהסיא:
הבא ממדינת הים פי' כל שבא חוץ לחוץ קרי ממדינת הים ואע"פ שאינו מקום רחוק ואינו דומה לההוא דמס' גיטין וארחא דתנא הוא דזמנין דלא דייק בהכי:
והיוצא מבית האסורין פי' בירוש' אפי' מבית האסורי' של ישראל וכל חבוש טרוד באסורו:
ומנודה שהתירו לו חכמים פי' וכגון שלא היה יכול לפייס בעל דינו קודם המועד דאי לא פושע הוא וכן הוא בירוש' וק"ל אמאי לא מוכחי' מהכא בש"ס דמנודה אסור בתספורת בימי נדויו שאלו היה מותר למה התירו לו לגלח במועד שהרי היה יכול לגלח קודם לכן וי"ל דהא לאו ראיה הוא כי אפי' היה מותר לגלח בימי נדויו אין דרך לעשות מפני שהוא הולך נדהם ונזוף וחוצפה היה נחשב לו:
וכן מי שנשאל לחכם על נדרו שנדר שלא יתגלח והותר במועד פי' וכגון שלא (היה) ידע בדעתו להתיר נדרו קוד' המועד שלא היה מתחרט או שלא היה מצא פתח לנדרו או שלא היה לומד שיתירנו:
והעולה מטומאתו לטהרתו פי' כגון מצורע בשמיני לימי ספירו ואסיקנא דדוקא קתני למעוטי לימי טומאתו שהוא אסור לגלח והמתגלח לנתקו והגיע זמנו במועד שורת הדין שיהא מתגלח למ"ד רואין את הנגעים בין הסגר להסגר והא דקתני תנא מצורע העולה מטומאתו לטהרתו לא למעוטי ההיא אלא למעוטי מצורע בימי חלוטו דאלו אידך פשי' דגלוח שמגלח סביבות הנתק לא חשיב תספורת ולא שייך בה גזירה שגזרו חכמים בגלות דאיתמר בש"ס:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |