רב פעלים/ב/יורה דעה/כא

רב פעלים ‏ ב יורה דעה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה. באשה טהורה שפשטה המכנסיים בערב שבת ולא בדקתו, ובליל שבת נשפך מים על בגדי חברתה הדרה עמה בחצר, ולקחה חברתה המכנסיים ההוא, ולבשתו כל הלילה עד שנתייבשו בגדיה, ובבוקר פשטה אותה ולבשה בגדים שלה ולא בדקתו, לא בתחלה ולא בסוף, ואחר שבת שבאה המכבסת לכבסו עם שאר בגדים, וראתה כתם גדול שיעור האוסר בודאי על אותו המכנסיים, איך הדין נוטה בזה, במי נתלה הטומאה, אם בראשונה בעלת המכנסיים, או בחברתה, מאחר דשניהם לא בדקו המכנסיים, דהראשונה לא בדקתו כשפשטה אותו, והשניה לא בדקתו כשלבשה אותו, וגם לא בדקתו כאשר פשטה אותו, והנשים שתיהן טהורות היו, אך הראשונה כשפשטה אותו היתה אחר ששה ימים לטבילתה, דעדיין יש כמה ימים לעת הוסת שלה, והשניה כשלבשה אותו בליל שבת היה אותה הלילה עונת הוסת שלה, אך לא ראתה דם הוסת באותה לילה, אלא נשארה טהורה עד יום שלישי בשבת, על כן נפל הספק באיזה מהן נתלה הטומאה, אם בראשונה או באחרונה, מאחר דבאמת שתיהן היו טהורות כשפשטו המכנסיים, יורינו ושכמ"ה:

תשובה. לכאורה נראה אע"פ שזו וזו טהורה, עכ"ז חשיבה השניה מקולקלת באותו זמן שלבשה המכנסיים, יען כי היתה אסורה באותה הלילה לשמש עם בעלה, וכמ"ש מרן ז"ל בסי' קפ"ד סעיף ב', בשעת וסתה צריך לפרוש ממנה עונה אחת, ולא משאר קריבות, אלא מתשמיש המטה, אם הוא ביום פורש ממנה אותו היום כולו וכו', ואם הוא בלילה פירש כל הלילה ע"ש, וידוע דאיסור זה ילפי לה מפסוק והזהרתם את בני ישראל מטומאתם, ואיכא דס"ל דאיסור זה הוא מן התורה. גם מצינו עוד יותר, דאם הוסת נמשך ב' וג' ימים, ששופעת או מזלפת דדעת הראב"ד והרמב"ן ז"ל דחוששת לכל ימי משך הוסת, שכל יום ויום הוא וסת בפ"ע, ואסורה לשמש עד שיעקרו כולם, ואע"ג דמרן ז"ל לא עשה כן, כתבו האחרונים שצריך לחוש לדבריהם, ואיך שיהיה לכ"ע אותה ליל שבת שלבשה המכנסיים, היתה ליל עונת הוסת שלה, ואסורה לשמש, וכיון דאיסור תשמיש רביע עלה אותה הלילה, חשיבה מקולקלת לגבי הראשונה, שהיתה מותרת לשמש, ולהכי יש לתלות הטומאה בשניה:

ברם אחר הישוב נראה דיש לפקפק בזה, והוא כי הן אמת שהיתה השניה אסורה לשמש באותה הלילה, לא היתה אסורה בשאר קריבות, ואם תתלה הכתם בה הרי אתה אוסר אותה בשאר. קריבות ג"כ, והשתא יש פ"פ לומר מאי חזית דאסרת להאי, אסור להאי, כיון דשתיהן היו מותרות בשאר קריבות, ולכן בשאר קריבות מוכרח לאסור את שתיהן, וכיון דאסרת בשאר קריבות מוכרח אתה לאסור שתיהן גם בתשמיש, דאין אוסרין ומתירים לחצאין. והנה סברה זו ראיתי בשפתי דעת סי' קי"א ס"ק י"א, גבי קדירות של איסור והיתר שכתב וז"ל, נסתפקתי ב' קדרות א' היתר וא' אסור באכילה, ונפל איסור באחד מהם, ואם אתה תולה באיסור אתה אוסרו בהנאה מהו. המשל בזה, שתי קדרות א' בשר איסור וא' בשר עוף היתר, ונפל חלב לאחת מהן, דאם אתה תולה בקדרת בשר דאיסור נבילה וטריפה, אתה אוסרו בהנאה, אי אמרינן כיון דשניהם היו מותרים בהנאה, אמרינן מאי חזית לומר שנפל לקדרת בשר נבילה לאוסרו בהנאה, תתלה בקדרת בשר עוף, או"ד כיון דקדרת בשר נבלה היא אסורה באכילה, והשניה של עוף מותרת באכילה, נתלה הקלקלה במקולקל, אע"פ שבזה עתה אנחנו מוסיפין לה איסור, שלא היה בה מעיקרא, ומלשון הרשב"א שכתב וכל שאתה תולה באיסור, אין אתה אוסרו יותר ממה שהיה כבר, משמע הא אם אתה אוסרו יותר בהנאה ג"כ, לאו, או"ד לא שנא. ומההיא דסי' ק"ץ סעיף מ"ב, בהשאילתו לסופרת ז' נקיים דתולה בה אף שמקלקלה שסותר מניינה, אפ"ה תולה בה, אין ראיה, דלעת עתה טמאה היא, משא"כ איסור הנאה איסור חדש הוא. עוד יש להסתפק שתי קדרות היתר, ואיסור דרבנן נפל לאחת מהן, ובאחת מהם יש של תורה, מהו, המשל בזה בשר בהמה ובשר עוף, ונפל חלב לאחת מהם, מי אמרינן כיון דבזו הוא ספיקא דאורייתא לחומרא תולין בה, או"ד כל שאתה מוציא אחת מן חזקה אין תולין, וכעת הדבר צריך תלמוד, עכ"ד ע"ש:

והנה הגאון שפ"ד הנז' שם בס"ק ך' פשיט לספיקא דידיה, ממה שהביא שם דברי הר"ש ז"ל בפ"ז דתרומות משנה ה', והוא ב' קופות א' חולין וא' תרומה, ונפלה סאה תרומה ואין ידוע להיכן נפלה, אני אומר לתרומה, והביא מן הירושלמי טבל ומעשר שני אין תולין, והיינו נהי דטבל אסור יש תקנה בהרמה, ואלו נדמע אין לו תקנה בהפרשה, וכתב מזה נפשט ספיקא דידי, באם איסור הנאה דהוא איסור חדש אין תולין, דלא דמי לסי' ק"ץ סעיף מ"ב, בהשאילתו לסופרת ז' נקיים עכ"ל ע"ש, וכן ראיתי להגאון חו"ד ז"ל בביאורים סק"ג, וחדושים סק"ה, דג"כ פשיטה ליה, היכא דהקדרה אחת אסורה, ואם תתלה בה האיסור תאסור אותה יותר, כגון בהנאה או מדאורייתא אין תולין, ע"ש:

נמצא דהגאונים ז"ל שפ"ד וחו"ד פשיטה להו סברה זו, דכל היכא דאם תתלה בה האיסור אתה אוסרה, אין תולין בכה"ג, ואע"ג דראיתי להגאון אמרי בינה ז"ל סי' כ"ז דף מ"ח, שהביא דברי השפ"ד וחו"ד הנ"ז, ופקפק בד"ז, הנה דבריו לא שייכי בנ"ד. גם באמת איכא ראיה גמורה לסברה זו בנ"ד, מדברי הר"ש ז"ל שהביא השפ"ד, ועל כן בנ"ד נראה דאין לתלות באשה השניה ונתיר הראשנה, משום דאם נתלה בשניה, אנו אוסרין אותה בדבר המותר בה, שהוא שאר קריבות, ולגבי האי אמרינן מאי חזית, ולכן צריך לאסור את שתיהן:

ועוד ראיתי בס"ד, בנ"ד איכא טעמא אחרינא שלא תוכל לתלות בשניה, והוא יותר חזק מאותו הטעם שכתבתי, והיינו שזה האיסור של תשמיש המטה דהוה רביע עלה דהך אתתא, באותה לילה שלבשה המכנסיים, אינו איסור ודאי, אלא איסור הבא מתמת ספק, דחוששין שמא תראה, וקי"ל כל דאין האיסור הוא מחמת ודאי, אין תולין בה, דלא חשיב זה האיסור קלקלה כדי לתלות בה, וכמ"ש מרן ז"ל בסי' ק"ץ סעיף מ"ג וז"ל, השאילתו לבעלת הכתם, בין שהיתה יושבת כבר על הכתם קודם שאלה, בין שראתה כתם בחלוק אחר לאחר ששאלה את זה, אין תולות זו בזו, ולא זו בזו, ושתיהן צריכות לחוש ע"ש, ומפורש הטעם, דלא תלינן אלא בנדה דידעינן דחזיא דם מגופה, אבל בבעלת הכתם דלא ידעינן אי חזיא מגופה לא תלינן בה, הרי לך שאפילו שנמצא כתם בחלוקה, מאחר דאינו ברור שהוא בא מגופה לא תלינן, וא"כ כ"ש הכא בנ"ד, דלא תלינן בזו שהגיע וסתה, משום דלא ברור לנו, אם יצא מגופה כלום או לאו, וזה פשוט:

ובחופשי ראה ראיתי להגאון משנה למלך ז"ל, בפ"ט מהלכות איסורי ביאה, בסוף דבריו שבהלכה ט' שכתב וז"ל, ודע דע"כ לא אמרינן דתולין בטמאה, אלא בטמאה מחמת שראתה, אבל אם לא ראתה אלא שהיא טמאה משום שמא תראה, כגון עונה אחת סמוך לוסתה, דקי"ל דאסורה לבעלה, ואיכא מ"ד דאיסור זה מן התורה, וכמ"ש מרן בב"י סי' קפ"ד, מ"מ אם לבשה חלוק זה באותה עונה, אינה תולה בה, כיון דאין איסורא על מה שעבר, אלא משום חששה דלעתיד, וזה פשוט עכ"ל ע"ש, הרי הרב ז"ל הביא כמו השאלה דנ"ד ממש, ונתן טעם דאין תולין קרוב לטעם השני אשר כתבתי בס"ד, אך טעם הראשון שכתבתי לעיל, דהוא משום שבזה אשר תתלה אתה מוסיף איסור חדש לאוסרה בשאר קריבות, לא הביא זה הגאון מש"ל ז"ל, ואפשר דהוא מודה בסברה זו שכתבנו הטעם וכדעת הרבנים השפ"ד וחו"ד הנז"ל, אך נקיט האי טעמא שהוא פשוט יותר, ואית ביה רבותא טפי, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו, אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.