רב פעלים/ב/יורה דעה/כ
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאלה. אם מותר לעשות חופה לכלה קטנה, בתוך ז' ימי נקיים של דם חמוד, כי היא קטנה ואין לה דם נדה כלל, ויש להם הכרח גדול בדבר זה, כי היא בדקה מדם חימוד שלשה ימים קודם פסח, ואם לא יעשו החופה בערב פסח, צריך לדחות הנשואין עד אחר ל"ג לעומר, והחתן א"א לו להתעכב בעיר, כי נחפז ללכת עם כלתו לעיר אחרת אחר אסרו חג, וגם יש לו סיבות אחרות דבל יאחר, ולכן רוצה לעשות החופה בתוך ז' ימי נקיים, ושומרים אותם שלא יבא עליה, ואחר ז"ן תטבול ויבעול. יורינו שורת הדין, ושכמ"ה:
תשובה. מדברי מרן בסי' קצ"ב מוכח להדיה, דאסור לעשות כן לכתחילה, והגאון חיד"א ז"ל בשיו"ב הביא בשם מהר"י זיין ז"ל, במקום שנהגו שהאשה נשאת כשהיא נדה, כ"ש שתנשא תוך ז' נקיים, והמחמירין בנשואי נדה יחמירו גם בזה לכתחילה, ואם יש הכרח אז יש להתיר בשבעה נקיים דחמוד, אפילו לכתחילה, וכ"כ מהריק"ש, וגם הסכים כדברי הרב ז"ל אדם גדול א' ע"ש. גם ציין הגאון חיד"א על תשובת הרב מור אביו בחיים שאל ח"א סי' ז' שהעלה דאין להתיר אלא כשהדבר מוכרח, וכתב שהסכימו עמו רבני ירושלים ז"ל ע"ש. והנה פה עירינו בג'דאד יע"א, נוהגין לעשות חופה באשה נדה, אך זה עושין משום הכרח, שכבר הכינו צרכי הנשואין, והכינו הכלה, ועשו לה הפסק בטהרה, והתחילה למנות ז' נקיים ופרסה נדה, ואז מוכרחים לעשות החופה, שאם ידחו אותה יש הפסד במה שהכינו, ונידון השאלה שאני, שהם מכינים הכלה, וקודם שמתחלת לספור ז' נקיים יודעים שיעשו החופה בתוך ז' נקיים, אך נראה שסיבת ההכרח שהם מוכרחים בכך כנזכר בשאלה, יש בו טעם מספיק, שהחתן נחפז ללכת מן העיר אחר החג, וגם איכא סיבות אחרות לפי דבריהם, והרי כל הרבנים הנ"ז התירו לכתחילה בהיכא דאיכא הכרח. ועוד מצינו להגאון חיד"א בחיים שאל ח"ב סי' ל"ח אות מ"ב, שהביא מן הרב גט מקושר, שכתב שעשו מעשה בתוככי ירושלים תוב"ב, על פי הוראת הרב הגדול מהר"י הכהן ז"ל, דלסיבה קלה התיר לכתחילה לעשות נשואין תוך ז' נקיים דחימוד, ע"י שמירה שלא תתייחד כמו בנדה ע"ש. וראיתי להרב משחא דרבותא ח"ב דף פ"ב ע"ג, שחילק בין איסור נדה לבין איסור חימוד, דבנדה שהיא איסור כרת סמכו על השומר, אבל באיסור דם חמוד לא סמכו, דקיל בעיני השומר ובעיני הנשמר ע"ש, ואין זה נוגע לנ"ד, דאפשר בהיכא דאיכא הכרח יודה שגם באיסור חמוד עושין לכתחילה, וסומכין על השומר:
הנה כי כן נראה, דיש להתיר בנידון השאלה, דחשיב זה הכרח גדול, ועושין חופה בתוך ז' נקיים של דם חימוד, ורק מניחין שומר:
ושו"ר בספר בשמים ראש המיוחס לרבינו הרא"ש ז"ל, ורבותינו הראשונים ז"ל, שכתוב בסי' של"ז וז"ל, וששאלת מי שקדש תוך ג' חדשים, והיא נדה, ובטרם יעברו ימי נדתה כלו לה תשעים יום, אין ספק לדעתי שכל המתירין לישא לכתחילה בימי נדתה, אף זו מותרת, שהרי אינך חושש שיבא על הנדה, וכגון דאית ליה שומרים, וכיון שהגיעו הימים אשר אין לו חפץ בהם, כמו שעברו ימי ההבחנה דמי, ובריש יבמות, מצורע שראה קרי בשמיני שלו אף שאין טבול יום אחר נכנס, זה נכנס, והאי דידן נמי, הואיל ואינך חושדו על הנדה, לא תחשדהו על זה האיסור, שעדיף מיניה טובא, שהנדות שמור הוי. ומי שאומר דחופת נדה לא קנה, סוף סוף לא עביד רע בקדושין, ומותרות הן לכתחילה דהנדות משמר וכו' עכ"ל ע"ש. והנה נידון שכתוב בספר בשמים ראש, אינו שייך לנ"ד, יען כי בנ"ד ליכא אלא רק איסור דם חמוד בלבד, מיהו אנחנו לומדין מתשובה הנז', דאם היה בכלה טומאת נדה ג"כ, דשפיר מצו למעבד לכתחלה חופה בתוך ז' נקיים ע"י שימור, אפילו אם אין שם הכרח, כי כיון דסגי השימור בשביל טומאת נדה, מהני גם בשביל איסור דם חמוד, אע"ג דאיסור דם חימוד קיל בעיני העולם, כמ"ש משחא דרבותא, ועיין להרב אדמת קודש ח"ב סי' ז', דהתיר בכלה מאחר דלא טבלה לנדתה, והיא אסורה עליו בלא"ה משום איסור נדה ע"ש, ויש לדבריו ראיה גדולה מתשובת בשמים ראש הנז"ל, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו, אכי"ר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |