רב פעלים/ב/אבן העזר/כא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רב פעליםTriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png אבן העזר

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שאלה. נשאלתי ממעלת החכמים הב"ד יכב"ץ, במעשה שהיה בעיר פרס, בגט אחד ששם האשה רחל בת אברהם, ושם העד אברהם בן שמעון, ויש להסתפק אם נחוש שהרואה את הגט יאמר דאביה של האשה נעשה עד על הגט, ועיין חיים שאל ח"א סי' ט"ל אות א', ועוד יש להסתפק אם דוקא לכתחילה חיישינן לזה, או"ד אפילו בדיעבד הגט פסול. גם עוד שאלו מאתנו אנשי פרס שנסתפקו בהיכא ששם האיש אברהם, ושם אביה של האשה אברהם, אם יש לחוש בזה, יורנו ושכמ"ה:

תשובה. הספק האחרון שהוא היכא דשם הבעל אברהם ושם אבי האשה אברהם, נראה ודאי דאין לחוש בזה, כי החשש פן הרואה יוציא לעז ויאמר שהגט פסול וזו עדין היא א"א, והשתא ממה נפשך אם יאמר זו נשאת לאביה הרי זו ערוה דאורייתא ואינה אשת איש ואין צריכה גט, ואם יאמר זו נשאת לאחר ונעשית אשת איש, אך לא גרשה בעלה אלא אביה נתן לה גט וגירשה מבעלה, חדא אין אדם טועה בטעות כזאת, שהאב יגרש במקום בעל, ועוד כשבא אביה לפני עדים לכתוב לה גט, ודאי אמר להם שזו היא בתו, ורוצה הוא לגרשה בגט במקום בעלה, דהא אין חוששין ואומרים שהטעה את העדים, וא"ל שהוא בעלה ובא לכתוב לה גט, דמטעה במזיד אין חוששין, דא"כ אין לדבר סוף, תביא האשה אדם נכרי ויקרא שמו כשם בעלה ויגרש אותה בב"ד, דבאמת הב"ד אין צריכים לברר בעדים שיעידו שזה בעלה של זאת, וזה הוא שמו, אלא מאמינים בכל זה להאיש והאשה שבאים לגרש בפניהם, ורק חוששין לטעות של שוגג, וא"כ זה ודאי אמר לעדים והב"ד שזו היא בתו ורוצה לתת לה גט במקום בעלה, ונאמר שהב"ד והעדים טעו וחשבו כמו שהאב מקדש את בתו לאדם פ', כן הוא יכול לתת לה גט לגרשה מאותו אדם, וכיון שאמר להם שהיא בתו איך כותבים בגט שקורא אותה אנתתי, ואיך יכתבו שאמר הרי את מגורשת ממני, דצריך לכתוב הרי את מגורשת מבעלך פב"פ, והא ודאי כל נוסח לשון הגט לא יתיישב ע"פ לעז זה, ואין הלעז הזה נשמע ונתלה בו כלל, וכל השומע הלעז אומר אלו דברי שטות הן. וראיתי להרב פרי האדמה ז"ל ח"א סי' ס"ז, שכתב היכא דשם המגרש כשם אבי המגורשת או העד, כתב הרב דבר משה דף קפ"ו אות ג' וז"ל, עיין בספר הלק"ט דף נ"ז וגט פשוט סי' ק"ך ס"ג ס"ק י"ט, ולענ"ד לענין שמו כשם חמיו לא דמי להנך, מאחר דכותבין אנא פ' וכו' אנת אנתתי פב"פ, היכי ס"ד דנשא אחותו [צ"ל בתו], וזכורני כי פעה"ק ירושלים נעשה מעשה, שהיה שמו כשם חמיו ולא שלשו עכ"ל ע"ש, וכן ראיתי להרב מהרח"ף בגנזי חיים שנזדמן לידי לפי שעה, שהביא דברי הרב פה"א הנז' שכתב דאין חשש בכה"ג, ולא צריך שלוש ע"ש, ועוד ראיתי להרב פרי האדמה בח"ג דף ל"ה ע"ג, בהיכא דאבי האיש ואבי האשה שוים, שהביא דברי הרב דבר משה הנז', וכתב ונלע"ד כיון דליכא למטעי שנשאו אחים זל"ז אינו דומה להנך. וכן נעשה מעשה כמה פעמים פה עה"ק, דלא חשו לענין זה עכ"ד ע"ש. ונ"ל דטענה שטען הרב פה"א לבטל החשש, משום דליכא למטעי שנשאו אחים זע"ז אין זו טענה, כי ודאי לא יאמרו נשא את אחותו או נשא את בתו, אך החשש הוא שיאמרו לעולם זו נשאת לבעלה פב"פ שהוא איש זר, אך הגט לא כתב אותו בעלה אלא כתב אותו אחיה, וא"כ עודנה נשואה והגט אינו גט ועדין היא א"א, וידוע דאין חוששין שמא עשו ערמה במזיד שבא האב בפני ב"ד ואמר זו היא אשתו ורוצה לגרשה וכתבו לה גט זה, דאחזוקי אינשי ברשיעי לא מחזקינן, דא"כ כל הבא לגרש אשתו בב"ד לא יכתבו לו גט, אא"כ יודעים בבירור ע"פ עדים שזו היא אשתו, ואלו הם השמות שלהם, דשמא תביא איש זר מן השוק ויקרא שמו בב"ד כשם בעלה ויגרשנה בב"ד ותנשא לעלמא ע"י מעב"ד, ובאמת עדין היא א"א, כי המגרש אינו בעלה, וא"כ אין לדבר סוף, אך באמת אין חוששין אלא לטועין, ד"מ שיטעו לחשוב כמו שהאב יוכל לקדש בעצמו את בתו, כן יוכל לגרש בעצמו את בתו, והוא היו יהיה במקום בעלה, ונמצא דאין במעשיו כלום דהגט בטל והיא עודנה אשת איש, וכל כהא להערים במזיד שתנשא בלא גט אין חוששין. ברם הטענה שיש בזה לבטל החשש הוא כמו שכתבתי בס"ד, דהוא, אולי טעו לחשוב שהאב יוכל לגרש את בתו מבעלה כמו שיוכל לקדש אותה לאחר, ואם הם טעו בכך מוכרח שיאמר לב"ד שזאת היא בתו ורוצה לגרשה מבעלה פב"פ, ואיך יטעו הב"ד והעדים לחשוב שאפשר להיות דבר זה בעולם, שהאב יגרש את בתו מבעלה או יחשבו שהאת יוכל לגרש את אחותו מבעלה, ואם נאמר שטעו בכך וכתבו הגט, איך כותבים בגט שזה פב"פ מגרש את אשתו, והיא באמת בתו, ואיך יכתבו שאמר לה הרי את מגורשת ממני, והיה צריך לכתוב מגורשת מפב"פ שהוא בעלה, וזה אינו בעלה אלא הוא אביה והיא בתו או אחותו, ואיך יכתבו בגט שקורא אותה אנתתי, וכן שאר לשונות שבגט שהם מגידים שזו היא אשתו, מאחר דידעו מה היא זאת לו, ואיך יטעו בכך, והא ודאי דאין חוששים ללעז של שטות:

ואיך שיהיה, הנה הרבנים ז"ל לא חשו לדבר זה כלל, ותסגי לן עדותו של הרב פרי האדמה שהעיד שנעשה מעשה כמה פעמים בעה"ק ירושלים תוב"ב, דלא חשו בדבר זה כלל, ולא הצריכו לשלש כדי לתקן החשש:

פש גבן לברר הספק הראשון שכתבו הב"ד יכב"ץ בשאלה הנז', בהיכא ששם אבי האשה ושם העד שוים, והם ציינו בשאלה על הרב חיים שאל ז"ל, והנה באמת כיוצא בדבר הזה הובא ג"כ בספר הלק"ט ז"ל דף נ"ז סי' נו"ן, מעשה בגט אחד ששם המגרש היה ראובן בן יצחק, ושם העד היה ג"כ ראובן בן יצחק, וחשש שלא יוציאו לעז על הגט, באומרם שהמגרש עצמו חתם בגט עם עד אחד, וכי תימא שישרפו אותו אחר נתינתו תכף ומיד, לא סגי, שצריך שיהיה ניכר מגוף הגט היותו כשר, לכן עשו מעשה שיכתוב המגרש או העד שמו בשילוש, דהיינו ראובן בן יצחק בן אברהם ובזה נכשר הגט, ואם רוצה להחמיר ישלשו שם המגרש ג"כ, דהיינו ראובן בן יצחק בן יעקב, והעד ראובן בן' יצחק בן אברהם עכ"ל. ונ"ל בס"ד היינו טעמא שכתב הרב תחלה דסגי בשלוש אחד מהם דוקא, היינו משום כיון דרואין שהעד עשה לו שלוש, ובמגרש לא נעשה שלוש, בזה ניכר שעשו ההפרש הזה של השלוש בכונה מכוונת, כדי שלא יטעה הרואה לחשוב שזה המגרש הנכתב שמו למעלה הוא עצמו שחתם עד למטה, וסבר מר שדי בהיכר זה לבטל הלעז, אע"ג דעדיין יש מקום לדבר הלעז לומר המגרש הוא עצמו חתם עֵד, ורק בחתימתו לא שילש, עכ"ז כיון דיש הוכחה נראית מצד אחד הפך זה, אין לחוש ללעז, מפני כי הכל יודעין דכתיבת הגט וחתימת העדים הכל נעשה בהשגחת ב"ד, ולא יאמר נזדמן כך באקראי, ומה גם אם יהיו משלשין בעד אחד, ובעד השני אין משלשין, הדבר נוכר כי עשו כן בהשגחה, כדי שלא יטעה הרואה להרהר על זה, ולהוציא לעז על הגט, ועכ"ז כתב אח"כ הרב ז"ל, הרוצה להחמיר ישלש בשניהם:

ומ"ש הגאון חיד"א בחיים שאל ח"א סי' ט"ל אות א' שעשו מעשה בשילוש אחד דוקא, ולא החמירו לשלש בשניהם, היינו טעמא משום דהתם כבר נכתב הגט עד חציו, באופן ששם המגרש היה כתוב בלי שילוש, ולכן צוו שהעד ישלש, וכמפורש שם להדיה ע"ש, והנה מעשה זו הובאה בגט מקושר סי' וא"ו אות ט' וסיים דכן נוהגים בעה"ק ירושלם בכל כיוצא בזה לחתום העד בשילוש ע"כ, משמע דסומכין לכתחלה לשלש בעד אחד לבדו, וכן ראיתי להרב פרי האדמה ז"ל ח"א דף ס"ז שכתב ולענין השילוש פה עה"ק תוב"ב אינם מחמירים לשלש בשניהם עכ"ל:

מיהו הגאון חיד"א ז"ל בחיים שאל הנז' למד מאותה מעשה בהיכא דהעדים אבותיהם שוים, דיש לחוש שלא יאמרו שני אחים חתמו על הגט, ועל מ"ש הרב פני יהושע אה"ע סס"י י"ד דלא ראה ולא שמע לחוש בכה"ג, טען עליו דודאי יש לחוש כדחשבי רבנן קשישאי ע"ש, וכן כתב הרב יד אהרן סי' ק"ל בהגה"ט אות פ"ה, דיש לחוש שיאמרו שני אחים חתמו ויוציאו לעז על הגט, ודלא כהרב פני יהושע ע"ש, ועל כן בנידון השאלה דידן יש לחוש ולעשות שלוש בשניהם, ואע"ג דהעיד הרב פה"א שבירושלם לא נהגו להחמיר לשלש בשניהם, וסגי להו לשלש בחד דוקא, עכ"ז מלשון הכתיבת יד שהביא בספר גט מקושר, והרב חיים שאל, מוכח להדיה הא דלא שלשו באותה מעשה הוא, מפני שכבר נכתב חציו של גט, וכבר כתבו שם המגרש בלא שילוש, ולכן נכון להחמיר לשלש בשניהם כדרבנן קשישאי, וכמ"ש הלק"ט בסוף דבריו, ועיין להרב זכור לאברהם ח"ג. בסדר הגט אות שי"ן קכ"ה מ"ש בזה, ועיין פתחי תשובה על סדר גיטין אות יו"ד שהביא ויש שם טעות דפוס, שכתב לחם שמים במקום לחם שלמה, ופרי הארץ במקום פרי האדמה:

ולענין הספק שנסתפקו בשאלה אם לא שלשו אם פוסל בדיעבד או לא, ראיתי להרב הגדול מהרח"ף ז"ל בגנזי חיים דף למ"ד אות י"ד שכתב, בדיעבד אפילו במקום הצריך שילוש ושכן נהגו לעשות, ואירע שנכתב ונחתם וניתן הגט בלי שילוש, אין לפסלו והרי הוא כשר, וכמ"ש בסה"ק רו"ח על אה"ע ע"ש. גם הרב אוזן אהרן דף י"ד אות י"ט כתב על גט הבא לירושלים מעיר אר"ץ, שהיה שם אבי העד כשם אבי המתגרשת, ולא שלשו כדי שלא יאמרו האח העיד על אחותו, אע"ג דמנהג ירושלים ת"ו לשלש בכה"ג, וכמ"ש בספר הוראת ב"ד כמו מעשה זו ממש ושלשו, מ"מ אין זה מעכב בדיעבד, וכל האחרונים שהולידו חששה זו אינו אלא לכתחילה ע"ש. הנה יש פ"פ לומר אע"ג דלא חשו בזה בדיעבד, והיינו דוקא בגט הניתן במקומות שהב"ד פקיע שמייהו, דפשיטה לן שאין טועין בדברים פשוטים כאלה להיות אחי המתגרשת עד בדבר, או הבעל עצמו חתום בעד וכיוצא בזה, אכן בערי פרס דליכא התם ב"ד דפקיע שמייהו, אפשר שיזדמן אדם מוציא לעז על הגט הזה לומר דכו"כ הוה, וטעו הב"ד בכך, על כן מעלתכם תשיבו תשובה לאנשי פרס בעלי השאלה, אם יכולים לכתוב גט אחר כראוי בשילוש וכיוצא ולגרש בו שנית, הנה מה טוב, ואם קשה הדבר הזה לכתוב גט אחר ולגרש שנית, יסמכו על גט זה וכשר, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.