קרן אורה/עירובין/מג/א

קרן אורה עירובין מג א

דף מ"ג ע"א

תוס' בד"ה האי רצו כו' ולמאי דמסיק הש"ס דר' יהושע גופי' הכריע כר"ג בספינה אתי שפיר לישנא דרצו וכן מבואר בירושלמי ע"ש ועיין מהרש"ל ועיין מהרש"א ז"ל בזה:

שם גמרא בעי ר' חנניא יש תחומין למעלה מעשרה כו' משמע דיש איסור תחומין אפילו בכרמלית או ברה"י היכא דאינו נחשב כד'. והרמב"ם ז"ל כתב בתשובה דאפילו למ"ד תחומין מה"ת בכרמלית ובימים ונהרות לא הוי אלא מדרבנן דלא עדיף ממעביר חפץ והוצאת חפץ ויצאה חוץ לתחום מחד קרא נפקא מאל יצא ולפ"ז אפילו אי נימא דיש תחומין למעלה מי' לא הוי אלא מדרבנן דלמעלה מי' לאו רה"ר היא וא"כ הא דאמרינן לקמן כתנא ספוקי מספקא לי' ואזיל לחומרא מצי אתיא אפילו כמ"ד ספק נזירות להקל אלא דאסור משום דהוי ספיקא דרבנן ולקולא ושרי לילך למעלה מי' אבל מדברי הרמב"ם ז"ל נראה דמחמת ספק דתחומין אזלינן לקולא בנזירות ומש"ה מותר בשבתא דקאי נדר דספק שמא לא יבוא בשבת משיח וע"כ הספק הוא משום תחומין וכן מסתבר דלענין ביאת המשיח לא שייך למימר ספיקא דרבנן לקולא דאם לדידן ספיקא הוא קמי' משיח ליכא ספיקא ושמא יש תחומין ועוד אפ"ל דלמעלה מי' הוי ספיקא דאורייתא אם הי' שביתתו בקרקע ואח"כ חוזר על הקרקע. והנה מש"כ הה"מ דספיקא דרבנן לקולא בתחומין צ"ע דאיכא כמה ספיקות בתחומין דאזלינן לחומרא ולדעת הרמב"ם ז"ל דתלו תחומין בהוצאה א"כ בי"ט ודאי ליכא איסור תחומין מה"ת כיון דהותרה הוצאה ולא מצינו לשארי ראשונים ז"ל בסברא זו. ומה שהקשו המפרשים ז"ל על דברי הרמב"ם ז"ל בהא דהריני נזיר ביום שבן דוד בא אי לא דמסתפינא הייתי אומר דכל הסוגיא אזלא דלא כשמואל דאמר אין בין עוה"ז כו' וכבר כתב הרמב"ם ז"ל דעתו בסוף ה' מלכים דלא יעלה על הדעת שמלך המשיח יחדש אותות ומופתים אלא עיקר הדבר שאחד מן הדור יעמוד מבית דוד ויחזק בדקי התורה ויעשה ויצליח במלחמות ד' ויבנה המקדש ויקבץ נדחי ישראל זהו מלך המשיח ומביא ראי' מבן כוזיבא וא"כ אין ספיקא של ביאת המשיח בשבתות וי"ט מחמת תחומים כלל כי מי יודע מקומו איו ושמא הי' מקומו במקום ב"ד הגדול וע"כ מטעם אחר לא יבא בשבת מפני הטורח או איזה טעם אחר ומה שהקשו מביאת אליהו ז"ל על חד בשבתא עיין בלח"מ עיין בפי"ב מהל' מלכים שכ' דהחכמים נחלקו אי ביאת אליהו ז"ל יהי' קודם ביאת המשיח או אח"כ לפני מלחמות גוג ומגוג והדברים נפלאים ומכוסים המה וכבר עמדו על דעתו הרבה מהראשונים ועיין בהשגת הראב"ד ז"ל ועיין בריטב"א ז"ל באורך ונראה מדבריו דילפי' להא מילתא דס' תחומין לקולא מהא דספק עירוב ע"כ היכא דאיכא חזקת תחום ביתו לא מקלינן בספיקו וכבר הארכתי לעיל דזה לפי מאי דפסקו כר' יוסי אבל לשיטת הרמב"ם ז"ל דפסק כר' מאיר אפי' במקום חזקה אזלינן לקולא ודו"ק:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף