מהרש"ל/עירובין/מג/א
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רמב"ן רשב"א ריטב"א מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א קרן אורה רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמ' הלכתא מכלל דפליגי. נ"ב אין לפרש דלמא לא פליגי כלל ובעמדה כ"ע אסירא משום דהוי מחיצה העשויה להבריח מים וגרוע מדיר וסהר דליתא כדפרי' דא"כ הוי ליה לרבי זירא לפרושי טעמא אמתני' דשרי רבן גמליאל בספינה משום דנוטלתו מתחלת ד' ועוד מאי פריך רב אחא לרב אשי הלא כבר דייק רב אשי דמתני' בעמדה איירי דומיא דדיר וסהר ואפי' הכי שרי רבן גמליאל אלא הכי פירושו דלמא לא פליגי בספינה ולכולי עלמא שרי משום דשבת באויר מחיצות ולרבה פריך ומ"מ הם רצו להחמיר ולא רצו לסמוך אהא שריותא דשבת באויר מחיצות מבעוד יום דלא שייך למיפרך מאי רצו אלא לעיל דאי ס"ד פליגי אף במהלכת כמו לר' זירא ודו"ק:
שם והתניא חנניא אומר כל אותו כו' כצ"ל:
רש"י בד"ה כי פליגי כו' וללישני בתראי על שעת עמידה נחלקו כל זה נמחק ונ"ב בס"א אינו וכן יראה דאפי' ללשון אחרון שהוא עיקר איננו צריך לפרש שעל שעת עמידה דוקא נחלקו אלא מאחר שעמדה פעם אחת כבר קנו ליה ד' אמותיו ושוב אין לו היתר ותדע שהרי רבי' יהונתן כתב בלשון אחרון שפרש"י שהוא עיקר ואפי' הכי לא פי' כאן שבשעת עמידה נחלקו אלא כתב כלשון רש"י כי פליגי בשעמדה פי' ובשעת עמידתה קני ליה ד' אמותיה עכ"ל וכן משמע מלשון רש"י שכתב לקמן דילמא עמדה פתאום ולאו אדעתיהו וכן יראה מדברי התוס' שהקשו על רשב"ם שכתב מי שנכנס בספינה בשבת אין לו אלא ד' אמות מהא דהלכה כר"ג בדיר וסהר כו' תיפוק ליה מדידיה מהא דהלכה כרבן גמליאל בספינה מהלכת אלא שמע מיניה כי עמדה פעם אחת שוב אין מועיל היתר דמהלכת אלא דומה לדיר וסהר והטעות שנפל בפי' רש"י היינו לפי מה שמצאתי בפי' אחרים עוד לשון אחר ופי' להדיא שכל זמן שמהלכת שרי אפי' כבר עמדה וע"ז נכתב שלפי זה צ"ל שעל שעת עמידה נחלקו אבל לפי הגירסא שלנו טעות הוא וכאשר ג"כ הוכחתי מכל הראיות דלעיל נ"ל (עיין במהרש"א):
בא"ד משום אויר מחיצות. נ"ב פי' בלא טעמא דשבת מבעוד יום ודו"ק:
ד"ה הלכה כרבן גמליאל נמחק כל הדבור. ונ"ב בס"א אינו וכן מצאתי בפי' מדויק וכן נראה שטעות הוא דלפי סוגיא זו דאנו מפרשין רצו אמהלכת קאי והם החמירו על עצמם ובזה אין שייך לפסוק הלכה כמו שהקשה אח"כ בסוגיא ודוקא בעמדה הוא דפליגי ובזה הוא דפסק הלכה כרבן גמליאל מטעמא דשבת באויר מחיצות מבעוד יום דעכשיו אליבא דרבה אנו קיימין וא"כ דוקא בדיר וסהר דלא שבת מבעוד יום הוא דפסק הלכה כר"ע וכל מה שפי' רש"י הוא שייך דוקא לרבי זירא שאמר מחיצות העשויות להבריח מים אינן מחיצות א"כ אי עמדה הספינה הוי כמו דיר וסהר וכמו דשרי ר"ג בדיר וסהר כו' אפי' היכא דלא שבת באויר מחיצות הוא הדין ספינה וליכא למימר מחיצות העשויות להבריח מים דהא סוף סוף איכא מחיצות כדאיתא בפרק כל גגות ותדע דהא ר' זירא לעיל לא אתא לפרושי אלא לדשמואל דפסק הלכה כרבן גמליאל בספינה ולא בדיר וסהר ואם איתא שרבי זירא סבר מחיצות העשויות להבריח מים אינן מחיצות כלל אפי' להיות כדיר וסהר ואף רבן גמליאל מודה בה אם כן אמתני' אדברי ר"ג הוי ליה לפרושי טעמא דספינה נוטלתו וכו' אלא בוודאי דוקא לענין זה להיות כאלו שבת באויר מחיצות פליג ר' זירא ואמר מאחר שהמחיצות העשויות להבריח מים אינו עדיפא כ"כ להיות כאלו שבת באויר מחיצות אבל רבן גמליאל גופיה בודאי שרי אפי' עמדה וא"כ רבי זירא דלא חש להאי קושיא דרצו כמו שפירשו התוס' א"כ הוא מפרש בע"כ האי ברייתא הלכה כרבן גמליאל בספינה דוקא במהלכת ובעמד' הלכה כר"ע כמו דיר וסהר ודו"ק (עיין במהרש"א):
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |