קרן אורה/סוטה/מב/ב

קרן אורה סוטה מב ב

דף מ"ב ע"ב

גמ' גלית אמר ר' יוחנן שבא בגילוי פנים כו' הענין הזה הוא להודיע שבחו של דוד מלכנו כי הוא היה המלך הראשון ובחינת אדם הראשון כידוע ובמלחמתו הראשונה בא לעומתו הרשע הזה והעיז מצחו מול מלכות שמים דוגמת הנחש הלוחם הראשון ודוד בן איש שמת בעטיו של נחש הוא המוכן לנקום נקמה בכל הרשעים המעיזים מול מלכות שמים כי לזה הוקם על להגדיל כבוד מלכות שמים ועול התורה והרשע הזה בא לבטל מהם עול מלכות שמים כמו שאמר ר"י השכם והערב כו' וכן ויתיצב ארבעים יום מול ארבעים יום של התורה לבטלן מן התורה אך הוא בא בנצחון שוא ודוד בא אליו בשם ה' כמבואר בד' הראשונים ז"ל כי חמשה חלוקי אבנים הם החמשה תיבות של שמע ונטבע האבן במצחו של אותו רשע בשביל שהעיז מצחו ומוכן הוא לעז פנים כי היה מורכב ממאה פפי וחד כו' ירמוז לכללות מרכבה הטמאה:

והוא היה איש הבינים מורכב מכללה ובנצחונו של הקב"ה הפילו דוד ומן אז והלאה נצמח קרן מלכות שמים ע"י דוד וזרעו עד עולם וזה שענו לו במחולות הכה שאול באלפיו ודוד ברבבותיו כמו שאמר ואנכי בא אליך בשם ה' צבאות אלהי מערכות ישראל והוא שבח של רבוא ישראל כדתנן בפ' ג' שאכלו והבן:

שם אמר ר"א כו' מכאן שאסור לספר כו' לכאורה מאי קמ"ל הא כתיב לא תחנם לא תתן להם חן וי"ל דקמ"ל אפילו בכה"ג כדי להודיע שבחו של דוד אסור להרבות הרבה בשבח רשע:

תוס' בד"ה מפני שהשם כו' הביאו דברי התוספתא כי ה' כו' זה השם שנתון בארון ויש אומרים בגדי כהונה זה דעת רבנן בירושלמי דס"ל שלא היה אלא ארון אחד ולא זז מתוך המחנה כ"א פעם אחת בימי פלשתים. ומפרש כלי הקדש דפנחס היינו בגדי כהונה כדאמרינן בירושלמי זה הציץ. וריב"ל אמר דב' ארונות היו זה שיצא עמהם למלחמה היו בו שברי לוחות וזה שהיה עמהם היה בו ס"ת שנאמר ויעפילו כו' וארון ברית ה' ומשה לא משו מקרב המחנה משמע שהיה מהלך עמהם במלחמה. ועי' פ"מ שם ומש"כ בירושלמי אמרי ארון אחד היה היינו הך דהתוספתא כנ"ל ומ"מ משמע ארון אחד היה לא הי' מהלך במלחמה והרי בב"ב פ"ק משמע לשיטת תלמודין דארון אחד היה והכל מונח בו לוחות ושברי לוחות וס"ת ואפ"ה תנן הכא במתניתין זה מחנה הארון משמע דהיה מהלך במלחמה וצ"ע בזה בד' הרמב"ן על התורה ועי' תוס' עירובין ריש פ' הדר שהאריכו בזה וכתבו שם דבבית עולמים היו מונחים הכל בארון אחד ואכתי תיקשי כנ"ל דהא מתניתין בבית עולמים קמיירי וקאמר זה מחנה הארון:

מפני שהשם וכל כינויו מונחים בארון עי' מהרש"א ז"ל בח"א שכתב דכל כינוייו לאו דווקא דהא לא היו בו רק הלוחות ולא היה בו אלא שם אלהים ולא שאר הכינויים ולא משמע הכי בב"ב דף י"ז דיליף מקרא דאשר נקרא שם שם ה' צבאות מלמד שהשם וכל כינוייו מונחים בארון ולד' מהרש"א ז"ל דקאי אלוחות מה בא ללמד בזה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף