קרן אורה/מועד קטן/כו/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרן אורה TriangleArrow-Left.png מועד קטן TriangleArrow-Left.png כו TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רמב"ן
ריטב"א
חי' הלכות מהרש"א
קרן אורה
רש"ש

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


דף כ"ו ע"ב

גמרא וכשם שמוכר אסור לאחותו כו'. עי' תוס' שכתב דד"ה הוא ולפי מה שכתב באבל רבתי סוף פ' ט' משמע דהכל דברי רשב"א הוא דס"ל דאסור לאחות הקרע באיזה אופן שיהיה או ע"י היפוך למטה דלאו מקום קריעה היא או למוכרו לאחר ורבי מתיר דלא נאסר לאחות אלא זה שקרע ובשעה שהוא במקום קריעה אבל להפכו למטה דלאו מקום קריעה או למוכרו לאחר דלאו מחוייב בקריעה הוא מותר לו לאחותו:

שם גמרא ת"ר אמרו לו מת אביו כו'. בדברי הלכה זו עיין בנימוק"י וברש"י שברי"ף ז"ל ובריטב"א ז"ל ובב"י ז"ל סימן ש"מ ויתבארו לך ד' הלכה זו היטב. והנה הרי"ף והרא"ש ז"ל הביאו כאן ברייתא דנדרים אמרו לו מת אביו וקרע ואח"כ נמצא בנו יצא ופריך עליה מברייתא דתני דאמרו לו מת אביו כו' לא יצא כסבור שהוא אביו ואח"כ נמצא בנו יצא וקשיין אהדדי ומשני רב אשי אם נודע לו תכ"ד של קריעה יצא ולאחר כ"ד לא יצא אבל סבור שהוא אביו ונמצא בנו אפילו לאחר כדי דבור יצא והיינו סתם דאיתמר בשינוי' קמא בנדרים שם אבל ברי"ף ז"ל הנוסחא לפנינו גבי סבור שהוא אביו ג"כ לא יצא וכן נראה קצת מפסקי הרא"ש ז"ל ע"ש ובד' הרמב"ם ז"ל מפורש להדיא דבכולהו לא יצא אי לא תכ"ד ולא הזכיר כלל הא דאמרינן כאן בסתם ועי' בלח"מ שכתב בד' דרב אשי פליג אשינויא קמא ולא ס"ל ומש"ה כתב הטור על דברי הרמב"ם ז"ל גבי נדרים שלא הזכיר שום קולא לא סתם ולא תכ"ד משום דנקיט לחומרא בתרווייהו כיון דפליגי אהדדי ול"נ דהרמב"ם ז"ל גריס כגירסא השניה שהביא הרא"ש ז"ל בנדרים וא"כ האי חילוקא דבין תכ"ד לאחר כ"ד לא איתמר כלל לענין הפרה אלא לענין קריעה ומש"ה לא כתב לה גבי הפרה ומה שלא כתב לחלק בין סתם למפרש נראה דמפרש בסתם היינו שקרע על איזה שיהיה ובכה"ג לא איצטריך לאשמעינן גבי הפרה דפשיטא דיוכל להפר סתם כל הנדרים וכן פי' הנימוק"י בסוגין והתוס' בנדרים שם וק"ק לי אעיקר מילתא דמדמי הש"ס שם קריעה להפרה ואכתי לא' דמי דבהפרה לא יוכל להפר לשניהם ביחד וכמש"כ הר"ן ז"ל שם ובקריעה קורע קרע אחד לכולן ובאבל רבתי נראה בזה שיטה אחריתי דמקרוב לקרוב אחר שדומה לו באבל יצא ואמרו לו אביו ונמצא בנו פשיטא דיצא כיון דקריעה היתה על אבילות יותר גדולה אבל אחד מן הקרובים ונמצא שהוא אביו לא יצא וכן נראה משיטת הירושלמי ע"ש ודוק ומש"כ התוס' וכן קרע על אביו ונמצא בנו אם מת על אחר כו' לא מצאתי כן בל' הירושלמי ונראה דאפילו לאחר כ"ד יצא וכמו שאמרו במס' שמחות:

תוס' בד"ה לפי שאין מוסיפין כו' פי' בקונטרס כו' עיין רש"י ברי"ף שפי' כן:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף