קרית ספר/חובל ומזיק/ד

קרית ספר ‏ חובל ומזיק ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

הנוגף את האשה ויצאו ילדיה משלם דמי וולדות לבעל ונזק וצער לאשה כדתנן פרק הפרה דמ"ח וכתיב בעל האשה נראה שהתורה זכתה לו דמי וולדות דעליהו קאי כאשר ישית עליו בעל האשה אבל צער ונזק שלה ואם נגפה אחר שמת בעלה אף דמי וולדות שלה דכיון דכתיב כאשר ישית עליו וגו' משמע בזמן שהוא בעולם בשעת נגיפה אבל אם מת לאשה דומיא דאשת גר דאמרינן התם דף מ"ט דזכה איהו בגויהו.

ד

היתה שפחה או גויה בשעת הריון ונתגיירה או נשתחררה דמי הוולדות שלה דלא קרינא ביה בעל האשה כיון שאין עליה קדושין שהרי אינו קרוי בנו לכל דבר.

ה

נגפה ומתה פטור מדמי וולדות כדכתיב ולא יהיה אסון ענוש יענש הא יש אסון לא יענש ולא חילק בין שוגג למזיד בדבר שיש בו מיתת ב"ד לפוטרו מן התשלומין ואם לא היה מכוין אלא לחברו משלם דמי וולדות דאנשים שנתכונו זה לזה אף על גב דיש אסון לאשה יענשו כדאסיק רב אדא פ' דו"ה וכרבי דאמר הכין פרק אלו הן הנשרפין. וכן חובל אביו ואמו ולא עשה בהם חבורה שאינו חייב מיתה כדילפינן פרק אלו הן הנחנקין דף פ"ה ממכה אדם ומכה בהמה דכת' בה נפש דמשמע דם דעשה חבורה וחייב בה' דברים כיון שלא עשה חבורה. וכן חובל בחברו בי"ה דאינו חייב אלא מלקות חייב בתשלומין דאף על גב דאין אדם לוקה ומשלם כדילפינן בעלמא הכא משלם דבפי' רבתה תורה חובל בתשלומין כדכתיב רק שבתו יתן ובפי' המשנה כתב משום דכתיב יד ביד וכו' וכדאמרינן באלו נערות אבל עשה חבורה או חובל בשבת שעושה נחת רוח ליצרו הרע שחייב מיתה פטור מן התשלומין כדאמרינן.

י

החובל בעבד כנעני שלו פטור שהרי אחר שחובל בו נותן כולם לרבו כדאמרינן פ"ק דגיטין ואם יצא לחירות ולא הגיע גט שיחרור בידו הוא בעיא דלא איפשיט אי הוי לאדון או לעבד דהלכה כרבי עקיבא מחבירו פ"ק דקידושין דאמר על איברים שהעבד יוצא לחרות דצריך נמי גט שחרור להתירו בבת חורין דיליף שילוח דכתיב גבי עבד לחפשי ישלחנו משילוח דאשה דכתיב ושלחה דהיינו בשטר כדאמרינן התם דף כ"ד. מי שחציו עבד וחציו בן חורין והוזק ביום של רבו בדלא כפוהו עדיין לשחררו היזקו לרבו. אבל בעבד עברי בדבר שבטלו ממלאכה ילקח קרקע מחמשה דברים ויאכל הרב פירות דהני פירות הוו במקום ידו שקטע ובטלו ממלאכ' ואם אינו מעכב מלאכה כמו קטע ראש אזנו הכל לעבד כדאיתא פרק החובל דף פ"ו.

יד

החובל בבת קטנה צער ובושת וריפוי ונזק שאינו פוחתה מכספה הוא [שלה] אפי' לרבי יוחנן דלא זכתה תורה לאב אלא שבח נעורים בלבד אבל חבלה כיון דלא מצי חביל בה דהא ישראלי' היא ועבר על לא תוסיף לא קנייה ליה רחמנא ושבת הוי לאב דמעשה ידיה עד שעת בגרות לאביה וחבלא דאפחתא מכספא נמי משום דבידו למוכרה הוי דאביה כר' יוחנן דפליג אדרב וכדאמרינן התם פרק החובל דף פ"ז.

טו

החובל באשת איש מדאוריתא כל ה' דברים הם שלה אלא שחכמים זיכו לו מקצת כדתנן ריש פרק מציאת האשה. וכן בעל המזיק לאשתו אפילו בתשמיש המטה כדאיפשטא לן פרק המניח את הכד דף ל"ב דאף על גב דהנאה לתרויהו איהו הוא דקעביד מעשה ומיהו לענין חטאת ומלקות חייבת דרחמנא אחשבה להנאה מעשה כמו שכתבו התוספ'. אשה שחבלה בבעלה אם רצה לגרשה גובה הכל מכתובתה.

יט

החובל בבניו גדולים או קטנים או של חברו מדאוריתא משלם להם אלא שחכמים תקנו בסמוכים לאב.

כ

חרש שוטה וקטן בכלל אחיך הם לחייב החובל בהם אלא שפגיעתן רעה שאם חבלו באחרים פטורים כדת' התם פ' החובל משום דלאו בני דעה (נינהו) הוו כשחבלו ועבד ואשה [משלמין] לכשישתחרר או תתגרש.

כב

הניח  גחלת על לב עבדו של חברו הוי כגופו דהוה ליה לסלקה ופטור ובהמתו כממונו דאין בו דעת לסלקה וחייב כדאיתא שלהי כיצד הרגל:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.