פתחי תשובה/אבן העזר/עז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פתחי תשובהTriangleArrow-Left.png אבן העזר TriangleArrow-Left.png עז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
בית שמואל
חלקת מחוקק
פתחי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) משקל ל"ו שעורים. ע' באר הגולה ועי' בס' קרבן נתנאל פ' אע"פ אות נ"ב מ"ש בזה:

(ב) דאם רוצה לגרש כו' אין מוסיפין עבה"ט סק"ו ועיין בתשו' נו"ב תניינא סי' י"ב נראה שמסכים לדברי הב"ש דאף לדידן דאיכא חר"ג כו' ע"ש. ומ"ש הבה"ט בשם מהר"א מזרחי ושאר אחרונים בענין אם חייב במזונות. עיין בס' בית מאיר שכ' דמהר"א ששון לא הביא כ"א המהרי"ק לכן פסק דיכול לומר קים לי כמהר"א מזרחי דהוה יחיד נגד יחיד אבל הח"מ שהביא נמי דעת הרא"ש דלא כהרא"ם נמצא הרא"ם יחיד במקום שנים ולא יכול לומר קים לי וביחוד נגד הרא"ש ובפרט שהרב הגדול הח"מ שהוא אחרון הסכים למעשה שמחויב בשאר וכסות והכי מסתבר למ"ד דאל"כ האיך יתקיים הח' שלי' לגרש בע"כ כו' ומסיים ע"כ לע"ד הסומך על הח"מ לא הפסיד ע"ש. (ובגליון ש"ע דהגאון רע"ק איגר זצ"ל עמ"ש הב"ש בשם מהר"א ששון דהבעל י"ל קים לי כהרא"ם נ"ב וז"ל בשו"ת בשמים ראש ס"ס קס"ח כתב להדיא דלא כהרא"ש עכ"ל) ועיין בס' ישועות יעקב שהאריך ג"כ בזה ובסוף כתב ואבותינו סיפרו לנו מזקיני הגאון ח"צ ז"ל שפעם אחד אירע בימיו שמורה א' הורה כדעת הרא"ם והוא ז"ל חלק עליו וסתר דינו אחר מעשה וכפה את הבעל שיתן לאשתו מזונותי' בשלימות אמנם אם טען מאיס' היא עלי ויש לו טעם מבורר אף שאין הדין נותן לגרשה בע"כ מחמת זה מ"מ יוכל למנוע ממנה מזונות עד שתקבל ג"פ. ומעשה היה בא' שטען על אשתו שעברה על דת ולא היה לו עדות ברורה בדבר אלא שהיה רגלים לדבר קצת וכתבתי דהבעל יכול למנוע ממנה שארה כסותה עד שתקבל גט ובזה יש לסמוך על דעת הרא"ם והמר"א ששון עכ"ד וע' עוד בס' גט מקושר בסג"ר אות ר"ח מענין זה. וע' בת' משכנות יעקב סי' ט"ז מ"ש בזה:

(ג) בלאותי' הקיימים. עבה"ט מ"ש וענין תפיסה ע' בסי' צ"ג כו' וע' בתשו' נו"ב סי' ס"ח מ"ש בזה:

(ד) ואפי' היא בעוברת עבה"ט מ"ש דאינה חייבת להניק הולד והובא מדברי הח"מ וב"ש. ועיין בהגהת יד אפרים שתמה ע"ז דלשיטת הר"ן שהובא בב"ש לקמן סי' פ' ס"ק כ"א (ובבה"ט שם סק"כ) דגם באומרת איני ניזונת חייבת בהנקה א"כ הנקה לאו תחת מזונות הוא ונתחייב להניק גם כאן ומ"ש הח"מ והב"ש כן בשם תשו' הרשב"א צ"ע דהרשב"א שם כוונתו מלאחר גירושין ע"ש מ"ש בזה. ולפמ"ש הב"ש שם הרב דבמקום פלוגתא היא פטורה א"כ אין נ"מ כ"כ לדינא אם לא היכא שהוא מוחזק בנכסי' שיהא יכול לעכב מנכסיה שכר הנקה וכן היכא שכבר הניקה הולד עד שמכירה וכמו שאכתוב בסי' פ' שם ע"ש:

(ה) ודוקא בנשואה. עב"ש סק"כ ועי' בתשו' גליא מסכת סי' ט"ז:

(ו) אבל נכסים שהכניסה. כתב המל"מ פי"ד מה"א דין י"ג וז"ל נוהגין בקצת מקומות שהבעל נותן לאבי הכלה ואותו הממון כותבין אותו בנדוניא יש להסתפק אי חשיב כנדוניא ונוטלתן או דילמא כיון שהבעל נתן לה במתנה איכא אומדנא דאדעתא למשקל ולמיפק לא יהיב לה. מהרי"ט צהלון סי' ר"צ ע"ש:

(ז) אמתלא. עבה"ט מ"ש בשם ט"ז הא דמוציאין ממנו דוקא בזמן הגט אבל כו'. ובגליון ש"ע דהגר"ע איגר זצ"ל עמ"ש והב"ש בדיני מורדת דין א' אבל א"צ להחזיר את שלה עד שעת הגט כו' נ"ב וז"ל זהו מדברי הט"ז שהביא הב"ש ס"ק כ"ז ועיין בתשו' שבות יעקב ח"א סי' ק"ח דהשיג על הט"ז עכ"ל:

(ח) שקדש ברמאות כו' עיין בתשובת חתם סופר סי' קט"ז במי שנשא אשה ולא גילה שהוא בעל נכפה ר"ל ועתה נתגלה והאשה אינה רוצית לדור עמו והוא אינה רוצה לגרשה בשום אופן ואבי האשה יש בידו גם המעות שהכניס הבעל ורוצה לעכב עד שיגרשה וכתב הנה אי כייפי' להוציא בזה פליגי המרדכי בשם ראבי"ה הרא"ש בתשוב' ומייתי להו רמ"א סי' קנ"ד ס"ה ופלוגתייהו בהלכות הרופאים אם הוא חולי המתדבק כי בשנים קדמונים היו נשמרים מד' אמות שלו ורופאי זמנינו מחליטים שאיננו מתדבק כלל ואינו אפילו לאשת חיקו אם איננו מאיס עליו נמצא לענין כפיה להוציא מי יכניס ראשו באיסור דאורייתא כו' אך בהיות שהיא טוענת מאיס עלי בטענה מבוררת יש לה דין המבואר בב"ש ס"ס ע"ז ד"ה מורדת אות א' כו' אלא בטענת מאיס לא יכול אביה לעכב את של הבעל אלא את שלה אבל הכא נ"ל שאין כופין האב להחזיר לו כלום עד שיתרצה לגרש שהרי בסי' ע"ז מייתי רמ"א בשם ת' הרא"ש דאם קידשה ברמאות כופין להוציא והרמ"א קיצר במקום שהיה לו להאריך וז"ל הרא"ש בתשובה אמנם אם נראה לכם רבותי כו' אמנם יש לנסות אם יש לפייסו בריצוי כסף ואם לא יאות אני נגרר אחריכם לכופו לגרשה עכ"ל ומעתה אומר אני הכא שקידש ברמאות ולא גילה מומו ומאיסותו נהי דלא נכוף לגרש מ"מ גם לא נעזור לו להוציא שלו מיד אביה עד שירצה לגרש מרצונו הטוב עכ"ד ע"ש):

(ט) ואם אביה תפס מנדוניא. עבה"ט ועיין בתומים בקיצור ת"כ אות קכ"ו שחולק על הח"מ וב"ש ומצדיק דברי הרמ"א ע"ש:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון