פתחי תשובה/אבן העזר/נו
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) מיום התביע'. עבה"ט וע' בס' טיב קדושין שכ' דיש טעות בב"ש סק"ב במה שנרשם ריש סעיף זה וצריך להרשים על מיום התביעה דסוף הסעיף דבהא איכא פלוגתא וצ"ל בב"ש כן הוא דעת הרמב"ם ורמ"ה ורא"ש אבל רש"י פי' משעת אירוסין וכ"כ בש"ג ופלוגתא זו היא בבוגרת שעברו עלי' יב"ח ואח"כ נתקדשה דלרש"י א"צ קביעה כלל ומונין משעת אירוסין שלשים יום ולשיטת הרמב"ם והמחבר נותנין לה השלשים יוה מיום שתבעה ובבאר היטב העתיק כאשר היה לפניו ולא חלי ולא מרגיש עכ"ל ע"ש עוד:
(ב) נתחייב במזונותי'. כ' בס' טיב קדושין פשוט דמעשה ידיה שלו כיון שנותן לה מזונות לא עדיפא מנשואה מיהו צ"ע אם זוכה במציאתה כו' עכ"ל:
(ג) אע"פ שלא כנס. בגליון ש"ע דהגר"ע איגר זצ"ל נ"ב ואם מת עי' בהר"ן פ' נערה דף פ"ג ע"ב עכ"ל:
(ד) ואח"כ חלה כו' בגליון ש"ע הנ"ל נ"ב ע' מהרש"א ומהר"ם שיף שכ' דבחלתה היא אף אחר שהגיע זמנה תליא באבעיא דש"ס דיכול לומר הא קאימנא עי"ש עכ"ל:
(ה) לכנוס כדי ליורשה. כ' הח"מ אע"פ שתוך שנה ראשונה צריך להחזיר הכל מ"מ הי' מצפה שמא תמות לאחר שנה ראשונה כו' והב"ש כתב דלק"מ דהא היא מכנסת הנדן וא"ח להחזיר ע"ש. וע' בתשו' נו"ב תניינא סי' נ"ו דרב אחד הקשה מלעיל סי' ל"ז סעיף י"ג שכ' רמ"א שם וי"א דה"ה אם מת האב קודם שנשאת ונשאת. וא"כ פסק שם דאינו יורשה. ובאמת הם שני דיעות הפכים במרדכי ואיך זיכה הרמ"א שטרא לבי תרי. והוא ז"ל השיב דלק"מ דלפ"ד הח"מ כאן דמצפה ליורשה אחר כלות שנה ראשונ' אח"כ אפשר דמיירי שקודם כלות השנה תגדל ויגמרו הנישואין דבר תורה ובזה שהוא רק תקנה להחזיר בשנה ראשונ' שפיר סמך רמ"א למחשב הנישואין מהיום בעודה קטנה אבל בסי' ל"ז שם מיירי מדין תורה חשש הרמ"א לדעת הסוברים דנישואין בעוד' קטנה לאו נישואין הם. וגם לדברי הב"ש כאן י"ל דרע"א כאן לא מיירי מדין הנישואין אי מחשבי נישואין רק מיירי אם הקרובי' יכולים למחות כיון שעיקר הכוונה להפקיע הירושה מהם בזה הכריע רמ"א שאינם יכולים למחות וי"מ לנל הדיעות היכא שלא נתקדשה בחיי אביה כלל שיכולה להתקדש ולהנשא בעודה חולנית ובזה שגם הקידושין הם לאחר מות אביה ליכא שום פלוגתא דנישואין שלה מועילים ואפילו למאן דסובר בסי' קנ"ה ס"ב קטנה שנתקדשה שלא לדעת אמה ואחיה אפילו מיאון א"צ וכאן הרי האחים מעכבים שהרי הם היורשי' מ"מ נלע"ד דאם נתקדשה לדעתה ולדעת אמה כ"ע מודים דמהני אף בלא דעת אחיה ועוד י"ל דמשכחת לה שפיר דינו של הרמ"א כאן אפילו בקידשה אביה ומת ונשאת אחר מותו ואפ"ה מהני הנישואין לכ"ע וכגון שכבר היתה יתומה בחיי האב שאז קידושי האב הם דרבנן ולכ"ע מהני נישואין אחר מותו דע"כ לא נחלקו אלא היכא שקידושי האב היה דבר תורה שבזה ס"ל להי"א בסי' ל"ז דלא מהני נישואין דרבנן כלל אבל בקידושי דרבנן ליכא פלוגתא כלל עכ"ד. ועמש"ל סי' ס"א סק"ח:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |