משנה למלך/מלווה ולווה/יב

משנה למלך ‏ מלווה ולווה יב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אין נפרעין מן היורשים אא"כ היו גדולים כו'. (*א"ה עיין מ"ש ה' המחבר לעיל פי"א מהלכות אלו דין ו'):

ג

לפיכך אם קפצה האשה ונשאת כו'. יש לדקדק בדברי רבינו כיון דהוא ז"ל ס"ל דטעמא דמזוני נמי עיקר כי נשאת נמי אמאי אינן נזקקין שהרי לר"י דתלה טעמא דכתובת אשה משום מזוני אמרו בגמרא דאפילו תבעה כתובתה בב"ד שאין לה מזוני נזקקין ומטעמא דאי אמרת דאי תבעה דאין נזקקין כל אשה לא תתבע כתובתה כיון שידעה שאין נזקקין ומפסדי יתומים מזוני וה"נ דאמרת דאי קדמה ונשאת אין לה מזונות אי אין נזקקין לה לא תנשא כדי שלא תפסיד מזונות ועוד דאין נזקקין ומפסדי היתומים ולכאורה י"ל דלגבי נשואין לא חיישינן להכי דאי נתנה דעתה להנשא משום האי אינה מונעת עצמה. אבל עיקרן של דברים הם דגבי תובעת כתובתה אי אמרינן דאין נזקקין תו לא תבעה כדי שלא להפסיד מזונות כיון שיודעת דתביעתה לאו כלום היא ומפסדי היתומים. אבל היכא שבאה להנשא ומעשיה גרמו להפסיד מזונותיה ואין דעתה לתבוע כתובה מאיזה טעם נחיש לומר שלא תנשא כדי שלא תפסיד המזונות. כתב הטור ס"ס ק"י בשם הרמב"ן שאם לוו ב"ד או אפוטרופא של יתומים לצרכם נזקקין לנכסיהם ומוכרים בלא הכרזה ועיין ש"ך סי' קנ"ז ס"ק ד' ודו"ק:

ח

כשנזקקין ב"ד לנכסי יתומים למכור כו'. משנה בפרק שום היתומים. וכתב בתשובות להרמב"ן סי' נ"ד וז"ל אבל בארץ ההיא שנמנעין מלהכריז כשמגבין לאלמנה בלא טעם טועים בדבר משנה הם וחוזרים ע"כ ולכאורה תשובה זו סותרת מאי דכתב לעיל סי' נ"א דהתם כתב דלא בחנם נהגו כן אלא דחזו בה טעמא וכאן כתב בהיפך. ונראה לחלק דהתם היה המנהג כולל שלא להכריז בין לב"ח בין לאלמנה אבל הכא המנהג היה דוקא שלא להכריז לאלמנה אבל לב"ח היו מכריזין והלכך מנהג בטעות הוא דאין טעם לחלק ביניהם ודו"ק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף