מראי מקומות/ברכות/יא/ב

מראי מקומות ברכות יא ב

שכבר נפטר באהבה רבה

התוספות (ד"ה שכבר) הביאו דברי הירושלמי והוא ששנה על אתר. והקשה האחרונים מאחר שאחר ברכות קריאת שמע קורא את שמע מפני מה לא תחשב קריאת שמע כ"שונה על אתר".

• הבית יוסף (או"ח סימן מז) יישב שדברי הירושלמי נוגעים לאדם שקרא את שמע ועתה מברך ברכותיה ואינו צריך לשוב ולקרוא את שמע, אך כדי שתעלה לו הברכה לברכת התורה צריך שישנה על אתר.

• עוד יישב הבית יוסף, שקריאת שמע ותפילה אינם חשובים לימוד לענין זה, דדברי תחנונים ותפילה לחוד ודברי תורה לחוד וקריאת שמע כדברי תפילות הוא.

ובשולחן ערוך (שם ס"ח) הסתפק מכח יישובים אלו להלכה, אם קריאת שמע סמוך לברכת אהבה רבה מספקת כדי שיפטר על ידי ברכה זו מברכת התורה. ובמשנה ברורה (סקי"ז) הביא הכרעת הגר"א והאליה רבה שקריאת שמע אינה חשובה לימוד לענין זה ולפיכך צריך שישנה מיד אחר התפילה דבר אחר כדי להיפטר מברכות התורה בברכת אהבה רבה.

באבן העוזר (שם) הקשה מדברי הגמרא במנחות (צט:) אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי אפילו לא קרא אדם אלא קרית שמע שחרית וערבית קיים לא ימוש ודבר זה אסור לאומרו בפני עמי הארץ. הרי מבואר שמקיים מצוות תלמוד תורה בקריאת שמע.

במגן גיבורים (שם) חילק שדברי הגמרא במנחות עוסקים באדם שהתכוון לקיים בכך מצוות תלמוד תורה, ואילו הפוסקים עוסקים בסתמא כשלא כיוון לקיים בכך מצוות תלמוד תורה ואזי קריאת שמע הרי היא כתפילה ואינה עולה לו לקיום דין הירושלמי שצריך שיהיה שונה על אתר.

בביאור ר"י פערלא לספר המצוות לרס"ג (עשין יד) יישב הקושיא מדברי הגמרא במנחות, שאכן אינו מקיים בכך מצוות תלמוד תורה אך מכל מקום קיים לא ימוש כיון שסוף סוף לא משו דברי התורה מפיו.

• בספר חיי משה (או"ח שם) יישב שאף שמקיים מצוות תלמוד תורה בקריאת שמע אך לדעת הירושלמי צריך לשנות על אתר לעשות פעולה המוכחת שכוונתו לפטור עצמו מברכת התורה, וזאת אי אפשר לקיים על ידי קריאת שמע שהיא חלק מסדר התפילה.

הערב נא וכו' בפינו ובפיפיות עמך בית ישראל ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל וכו'

בעיון תפלה (בסידור אוצר התפלות, בסוף תפילת שמונה עשרה, עמ' 376 ד"ה עלינו ועל כל ישראל) מביא בשם מחזור ויטרי (ח"ב סי' קנה): "ר' מאיר בר' יצחק מוורמייזא דקדק שצ"ל עלינו ועל כל ישראל שאז כוללנו עם כל ישראל, שאם יאמר עלינו ועל ישראל משמע שאין אנו בכלל ישראל ואמר שמואל (להלן מט, ב) אל יוציא אדם את עצמו מן הכלל, וכן נוהג לומר בצבורו בוורמייזא, ורש"י אמר יישר" עכ"ל, ובעל עיון תפלה תמה לפי זה על מה שמצאנו כאן בגמ' ובכל הסדורים הערב נא וגו' בפינו ובפי עמך בית ישראל ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי עמך בית ישראל (בלי תיבת כל), וכי אנחנו לא מעמך בית ישראל אנחנו? ונשאר בצע"ג.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף