מראי מקומות/אורח חיים/מו

מראי מקומות אורח חיים מו

א

נוסח ברכת לשכוי בינה

הטוש"ע בסעיף א, כתבו הנותן לשכוי בינה, ויש להעיר דלפנינו בברכות ס:, איתא אשר נתן לשכוי בינה, דהיינו בלשון עבר, וכעי"ז גרסי תוס' שם, שנתן לשכוי, וכ"ה ברי"ף בברכות קיח, ובר"ן שם, וברא"ש שם ט,כג, ובמנהיג בהל' תפילה סי' א, וכעין זה יש מחלוקת גבי הנותן ריח טוב בפירות, ועי' במה שהבאתי בזה בסי' רטז,ב, דצריך לברך בלשון עבר, ונראה דנוסח ב' ברכות אלו הוא תלוי זו בזו, והכי נקטינן בתרוויהו דצריך לברך בלשון עבר.

מהי הזקיפה שמברכים עליה זוקף כפופים

אמרי' בברכות ס:, ופסקוהו הטוש"ע בסעיף א, דכי תריץ ויתיב אומר מתיר אסורים וכי זקיף אומר זוקף כפופים וכי נחית לארעא אומר רוקע הארץ על המים, ע"כ, ואינו מובן כל הצורך, דאיזה זקיפה יש בין הישיבה על המטה לבין שמניח רגליו על הארץ, והעירוני דבמלא הרועים כתב מחמת קושיא אחריתי, דהאי יתיב לאו דווקא אלא היינו שמנענע אבריו ליטול לבושו, ע"כ, ומיהו כבר העיר במלא הרועים שם לגבי קושייתו, דגי' הטור הוא כי לביש ואח"כ כי תריץ ויתיב, וא"כ הדרא קושיין לדוכתא לגי' הטור, דכיון דכבר לביש א"כ ודאי נענע אבריו, וא"כ על כרחך יתיב דווקא, וצ"ע.

נוסח ברכת שעשה לי כל צרכי

הטוש"ע בסעיף א, כתבו שעשה לי כל צרכי, וכ"ה לפנינו בברכות ס:, וכ"ה ברי"ף בברכות קיח, וכעין זה ברא"ש שם ט,כג, שעשית לי כל צרכי, ויש להעיר דהמנהיג בדיני תפילה סי' א, כתב אשר לא חסר, ולא הביא את כל נוסח הברכה.

ב

האם אפשר לברך ברכות השחר בבית הכנסת או דוקא בשעה שמתחייב בהם

הטוש"ע בסעיף ב, כתבו דנוהגים לברכם בבית הכנסת, וכן הביא הב"י מהראשונים, ובסעיף ח הביא הב"י דלהרמב"ם צריך לברכם בשעה שנתחייב בהם, ויש להעיר דהמנהיג בריש דיני תפילה ד"ה ואע"פ, כתב דמנהג כל ישראל לברכם בבית הכנסת, וכן דעת המנהיג שם, וכן הביא שם מרב נטרונאי ורב עמרם, ע"כ, וכן לר"ן והרמב"ן ושאר הראשונים שהביא הב"י בסעיף ח, דס"ל דאין צריך להתחייב בברכה זו כדי לברכה א"כ ודאי דיכול לברכה בבית הכנסת, ונמצא דהרמב"ם יחידאה דס"ל דצריך לברכה בשעתה, ונדחו דבריו מההלכה.

ג

מי תיקן מאה ברכות

הטור בסעיף ג, כתב שדוד תיקנם, ויש להעיר דבספר המנהיג בסוף ההקדמה עמוד ו ד"ה כל פעל, כתב דמאה ברכות הם מסורת מאבותינו ממשה מסיני ואחר שיסדם משה רבינו שכחום וחזר דוד ויסדם ושוב שכחום וחזרו חכמי התלמוד ויסדום, ע"כ.

מהם הברכות שתיקן דוד לברך מהם מאה ברכות בכל יום

כתב הטור בסעיף ג, בשם רב נטרונאי שדוד תיקן שיאמרו מאה ברכות בכל יום, ע"כ, וקצת קשה דהא אמרי' בברכות לג., שאנשי כנה"ג תיקנו ברכות והם היו בזמן בית שני, וא"כ בימות דוד לא היו עדיין ברכות, וי"ל דמ"מ היו מברכים כל אחד בנוסחא שלו כמו שהיו מתפללים, אולם בהגהות והערות על הטור, בהערה על הפרישה כתבו, שכתוב בסדר רב עמרם שהברכות היו אף לפני אנשי כנה"ג ושכחום וחזרו אנשי כנה"ג וסדרום.

מה הם מאה ברכות שיש בכל יום

הב"י בסעיף ג, מנה את המאה ברכות, ויש להעיר דהאשכול בליקוטים מהל' ברכות ד"ה והרי (לז:), הביא ב' שיטות נוספות כיצד למנות הברכות, וכן המנהיג בריש דיני תפילה עמוד ו, מנה בדרך אחרת.

מה הטעם שמהני להשלים בברכות של העולים לתורה

הב"י בסעיף ג, הביא מהראשונים דמהני, והב"י הבין דהטעם כיון דהוי כאילו בירכם, ע"כ, ויש להעיר דדבר זה אינו מובן כל צרכו דאמנם חובת הציבור שיעלו עולים לתורה אבל אין הציבור חייבים בברכות אלו, דהא אם יברכו הציבור יחד עם העולים הוי לבטלה וא"כ כיצד יצאו בזה, והמנהיג בריש דיני תפילה ד"ה ואלו הן, כתב דהטעם כיון דעונים אמן וגדול העונה אמן יותר מן המברך, ע"כ, ולפי דבר זה מהני אף במאה אמנים בלא ברכות ומהני אף בשאר ברכות ששומע ועונה אמן, וא"כ למה לא אמרו המנהיג והראשונים דיצא נמי בברכות חזרת הש"ץ כשעונה אמן, וצ"ע.

ד

הטעם שמברכים שלא עשני אשה וגוי וכן סדר ברכות אלו

הב"י בסעיף ד, הביא דרש"י כתב שמברכים שלא עשני אשה כיון שפטורה מהמצוות, והבין הב"י דאף ברכת גוי היא על שפטור מן המצוות, ומחמת זה כתב הב"י שמטעם זה מקדימים את ברכת גוי לעבד ואת ברכת עבד לאשה, ע"כ, ויש להעיר דבתשובות הגאונים שערי תשובה סי' שכז, כתב רב האי בשם הירושלמי בברכות דברכת גוי היא מחמת שכל הגויים כאין נחשבים, וברכת אשה היא כיון שפטורה ממצוות, ע"כ, והמנהיג בדיני תפילה סי' א, כתב דאשה קודמת לעבד, ע"כ, ונמצא דנתחלשו דברי הב"י.

ו

אם יש לברך הנותן ליעף כח

הטור והרמ"א בסעיף ו, כתבו דמברכים והב"י והשו"ע נטה דאין לברך, ויש להעיר דהאשכול בהל' ברכות השחר ד"ה ובשחר (ה.), כתב את ברכות השחר ולא הזכיר ברכה זו וכתב דיש שמוסיפים עוד ברכות ואין להשגיח בהם.

ז

ברכת סומך נופלים או מגביה שפלים

הב"י בסעיף ז, הביא מהאבודרהם שצריך לברך מגביה שפלים, ודחה דבריו הב"י וכן הביא שרב עמרם ס"ל שאין לברכה, ואח"כ כתב הב"י דאפי' שכעת מצא שגם העיטור כתב כן מ"מ במקומו הוא עומד שאין לברכה, והביא עוד מהעיטור דהמברך סומך נופלים טעות הוא, ע"כ, ויש להעיר דבה"ג בהל' ברכות בעמוד צ, כתב דצריך לברך מגביה שפלים או סומך נופלים, וכן סמ"ק במצוה קמח אות קנ, כתב שצריך לברך מגביה שפלים, אמנם האשכול בהל' ברכות השחר ד"ה ובשחר (ה.), כתב את ברכות השחר ולא הזכיר ברכות אלו, וכתב דיש המוסיפים עוד ברכות ואין להשגיח בהם.

אם יש לברך שלא עשני בור

ברכה זו לא נזכרה בטור והב"י, אמנם בתשובות הגאונים שערי תשובה סי' שכז, הביא רב האי מהירושלמי בברכות דחייבים לברך, ע"כ, ומשמע קצת דהכי ס"ל לרב האי דצריך לברכה, ומאידך המנהיג בדיני תפילה סי' א, הביא מרב עמרם שאין לברכה.

ח

אם לא עשה את המעשה שעליו נתקנה כל ברכה האם יברך

הטור בסעיף ח, חילק בזה בין הברכות, והב"י והשו"ע כתב דבכולם יברך בלא שם ומלכות, והדרכ"מ והרמ"א כתב דבכולם יברך בשם, ויש להעיר דהאשכול בהל' ברכות השחר ד"ה ובשחר (ה.), ס"ל כהרמ"א דיברך בכולם עם שם ומלכות.

ט

הקורא פסוקים דרך תחנונים האם צריך לברך עליהם ברכת התורה

הטור והב"י בסעיף ט בד"ה והוקשה לי, הביאו בזה מחלוקת, והשו"ע כתב דיברך וי"א דאין צריך ונכון לחוש לסברא ראשונה, והרמ"א כתב דהמנהג להקל, ויש להעיר דהרמב"ם בתשובה בפאר הדור סי' קד, כתב דצריך לברך, וכדאי הוא הרמב"ם להכריע המחלוקת, והכי נקטינן דצריך לברך.

האם נשים חייבות לברך ברכות השחר

בתשובות הגאונים שערי תשובה סי' שמה, כתוב בתשובת רבינו החסיד דחייבות, ע"כ, וכן הלכה.

פרשת התמיד וברייתא דר' ישמעאל ושאר דברים

הטור בסוף הסימן הביא שנוהגים לאומרם, ויש להוסיף דכ"כ המנהיג בדיני תפילה סי' א, שיאמר פרשת התמיד וברייתא דר' ישמעאל ולעולם יהא אדם ירא שמים וכו' עד ברוך המקדש שמו ברבים.

---

---

שולי הגליון

---

---

· הבא >מעבר לתחילת הדף