מנחת שי/דברים/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

מנחת שיTriangleArrow-Left.png דברים TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

בס"ת צריך להניח ריוח ד' שיטין

אלה. בגלגל והלמ"ד בדגש:

ג[עריכה]

אלהם. חסר יו"ד כי אינו מהי"ז מלאים בתורה:

ד[עריכה]

את. בשופר יתיב:

בעשתרת. במפתח בעשתרות והרמ"ה כתב בעשתרת קרנים פרשת לך לך חסר וא"ו כתיב ודכותא אשר יושב בעשתרת באדרעי:

ז[עריכה]

ובנגב. כ"כ לא ובנגף (צ"ל לא בנגב בלא וא"ו):

י[עריכה]

ככוכבי השמים לרב. חסר וא"ו וכל רב באורייתא דכותיה וכל לרב בלישנא דכותיה הרמ"ה ז"ל. ויש בזה דרש בדברים רבה. אמר להן היום הזה כככבים אבל לעתיד לבא לרב אתכם עתידים להיות דומין לרבכן כיצד כתיב כאן כי ה' אלהיך אש אוכלה וכתיב בישראל לעתיד לבא והיה אור ישראל לאש וקדושו ללהבה:

יא[עריכה]

אבותכם. מלא וא"ו וחסר יו"ד בכל ספרים כ"י מדוייקים וכן כתוב בהעתק הללי לית כתיב כן וגם במסורת כ"י לית חסר יו"ד וכן במסורת פרשת שמות ובספר מנחת כהן הכא והתם. ואמרתי להם אלהי אבותיכם לית מלא דמלא בתורה. אלהי אבותכם יוסף אליכם לחוד מלא וא"ו וחסר יו"ד. ושארא אבתיכם כתיב חסר וא"ו ומלא יו"ד ע"כ. וכן מסר הרמ"ה ז"ל ובמקצת ספרי הדפוס דין חסר דחסר ובמקצתם חסר וא"ו ומלא יו"ד וכולם שגו ברואה:

יג[עריכה]

ואשימם. במדרש דברים רבה ואשמם כתיב. אמר ריב"ל אמר להן משה אם אי אתם נשמעים להם אשמה תלוי בראשיכם וכו' ודרשו גם כן בספרי מלמד שאשמותיהן של ישראל תלוים בראשי דייניהם. ורש"י הביא מדרש זה דספרי וכתב בפירוש שהוא חסר יו"ד וכן נראה מהמזרחי והחזקוני שהביאו דברי רש"י ולא כתבו מזה מאומה. גם בעל הטורים אמר שהוא חסר יו"ד וכן ראיתי בשם ספר הללי. אמנם העיד בעל אור תורה כי בכל ס"ס ואשכנז ומצריים וירושלמיים מלא יו"ד ושהמסורת עליו לית ומלא ולזה הסכים המאירי ושמן ששון וכן כתב הרמ"ה ז"ל לפום דרשא חסר יו"ד כתיב ובכולהו נסחי מלא יו"ד כתיב וכן העידו חכמי בורגוש על הרמ"ה שכן עשה מעשה וכן עיקר. והמפרשים שכתבו שהוא חסר הלכו בזה אחר הדרש ואנן כמציאות הספרים והמסרות נקטינן עכ"ל. עוד מצאתי מסורת כ"י שאומרת לית וא' ואני אשימם (מלכים א ה׳:כ״ג) והוא חד מן מלין דמשמשין חד א' וחד וא' (צ"ל וא"ו ואלף). ולית דכוותיהון ומשם קצת ראיה שגם זה מלא (צ"ל כי גם היה חסר היה להזכיר ההבדל הגדול בין מלא וחסר). ואולי לזה נתכוון בעל מ"כ באמרו ואשימם מלא בהכרח המסרה ועיין בש"ת הרמב"ן ז"ל סי' רל"ב:

יד[עריכה]

טוב הדבר. במקצת מדוייקים אין הטי"ת במאריך וכן נראה בחילופים:

טו[עריכה]

אנשים. האל"ף בחטף פתח:

טז[עריכה]

שמע בין אחיכם. סנהדרין פ"ק אזהרה לבעל דין שלא יטעים דבריו לדיין קודם שיבא בעל דין חברו קרי ביה נמי שמע בין אחיכם פי' שמע כתיב חסר וא"ו כלומר שמע דבריך בין אחיכם כשתהיו שניכם יחד:

יז[עריכה]

לא תכירו. מקף באמצע:

אשר יקשה. בלא תרין חוטרין במלת אשר:

מכם. בזקף קטן:

יח[עריכה]

בעת ההוא. ההוא כתיב בוא"ו בכל ספרים כתיבת יד מדוייקים וקרי בחירק ומאי דאמרינן במסורת. בעת. בפעם. בשנה. הבאר. כלהון ההיא ולית חד מנהון ההוא לענין הקריאה בלחוד אתמ' ועיין מ"ש בשם הרמ"ה על מלה זו בפרשת תולדות יצחק:

כא[עריכה]

אלהיך. הה"א בסגול:

כג[עריכה]

שנים עשר. בלא תרין חוטרין במלת שנים:

כה[עריכה]

ויורדו אלינו. בהעתק הללי וירדו ירושלמי ויורדי ע"כ. ובספרים שלנו מלא וא"ו ונמסר עליו ב' חסר יו"ד וכן נמסר על וימהרו ויורדו דסוף מקץ ומכללא משמע דמלא וא"ו כתיב ובמסורת כתיבת יד ויורדו ב' כתיב כן ובפירוש איתמר מבעל מנחת כהן ויורדו אלינו ב' מלא וא"ו וחסר יו"ד וסי' ויורדו איש אמתחתו ודין והכי נמי איתמסר מהרמ"ה ז"ל בהדיא והוסיף עוד וחד בלישנא מלא דמלא וסימן ובנסע המשכן יורידו אתו הלוים מלא וא"ו ויו"ד כתיב:

דבר ויאמרו. הדל"ת רפה:

כז[עריכה]

ביד האמרי להשמידנו. ב' פסוקים דמטעים באורייתא ביד האמרי להשמידנו. דיהושע ז' ביד האמרי להאבידנו ואחד פסוק סימן להשמדה ולהובדה עד סופא (דניאל ז׳:כ״ו):

כח[עריכה]

אנה אנחנו. מלרע וכן אנא אלך מרוחך (תהילים קל״ט:ז׳) והשאר כלם מלעיל מכלול דף רס"א ומסורת ועיין מה שאכתוב בתילים סימן קי"ו:

כט[עריכה]

לא תערצון ולא תראון. הוא"ו בגעיא:

לג[עריכה]

לתור לכם. תביר בכ"ף:

לה[עריכה]

הרע. הרי"ש בקמץ:

לו[עריכה]

דרך. הדל"ת במאריך:

לח[עריכה]

יבא. הגלגל ביו"ד בדפוס ישן ובספרים כתיבת יד מדוייקים. ובאחד מהם מסור לית מלעיל:

חזק. הזי"ן בדגש:

הוא ינחלנה. דין לחוד חסר יו"ד בלישנא בחירק בלישנא נחלה באורייתא ושארא מלאים יו"ד וכן במסורת שמואל ב':

מא[עריכה]

ותחגרו. הגימ"ל דגושה:

מב[עריכה]

תנגפו. התי"ו דגושה:

מד[עריכה]

ויכתו. בדפוס ישן ובמקצת ספרים כתיבת יד אין בוא"ו מאריך וכן נראה בחילופים:

מו[עריכה]

· הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

מנחת שיTriangleArrow-Left.png דברים TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

בס"ת צריך להניח ריוח ד' שיטין

אלה. בגלגל והלמ"ד בדגש:

ג[עריכה]

אלהם. חסר יו"ד כי אינו מהי"ז מלאים בתורה:

ד[עריכה]

את. בשופר יתיב:

בעשתרת. במפתח בעשתרות והרמ"ה כתב בעשתרת קרנים פרשת לך לך חסר וא"ו כתיב ודכותא אשר יושב בעשתרת באדרעי:

ז[עריכה]

ובנגב. כ"כ לא ובנגף (צ"ל לא בנגב בלא וא"ו):

י[עריכה]

ככוכבי השמים לרב. חסר וא"ו וכל רב באורייתא דכותיה וכל לרב בלישנא דכותיה הרמ"ה ז"ל. ויש בזה דרש בדברים רבה. אמר להן היום הזה כככבים אבל לעתיד לבא לרב אתכם עתידים להיות דומין לרבכן כיצד כתיב כאן כי ה' אלהיך אש אוכלה וכתיב בישראל לעתיד לבא והיה אור ישראל לאש וקדושו ללהבה:

יא[עריכה]

אבותכם. מלא וא"ו וחסר יו"ד בכל ספרים כ"י מדוייקים וכן כתוב בהעתק הללי לית כתיב כן וגם במסורת כ"י לית חסר יו"ד וכן במסורת פרשת שמות ובספר מנחת כהן הכא והתם. ואמרתי להם אלהי אבותיכם לית מלא דמלא בתורה. אלהי אבותכם יוסף אליכם לחוד מלא וא"ו וחסר יו"ד. ושארא אבתיכם כתיב חסר וא"ו ומלא יו"ד ע"כ. וכן מסר הרמ"ה ז"ל ובמקצת ספרי הדפוס דין חסר דחסר ובמקצתם חסר וא"ו ומלא יו"ד וכולם שגו ברואה:

יג[עריכה]

ואשימם. במדרש דברים רבה ואשמם כתיב. אמר ריב"ל אמר להן משה אם אי אתם נשמעים להם אשמה תלוי בראשיכם וכו' ודרשו גם כן בספרי מלמד שאשמותיהן של ישראל תלוים בראשי דייניהם. ורש"י הביא מדרש זה דספרי וכתב בפירוש שהוא חסר יו"ד וכן נראה מהמזרחי והחזקוני שהביאו דברי רש"י ולא כתבו מזה מאומה. גם בעל הטורים אמר שהוא חסר יו"ד וכן ראיתי בשם ספר הללי. אמנם העיד בעל אור תורה כי בכל ס"ס ואשכנז ומצריים וירושלמיים מלא יו"ד ושהמסורת עליו לית ומלא ולזה הסכים המאירי ושמן ששון וכן כתב הרמ"ה ז"ל לפום דרשא חסר יו"ד כתיב ובכולהו נסחי מלא יו"ד כתיב וכן העידו חכמי בורגוש על הרמ"ה שכן עשה מעשה וכן עיקר. והמפרשים שכתבו שהוא חסר הלכו בזה אחר הדרש ואנן כמציאות הספרים והמסרות נקטינן עכ"ל. עוד מצאתי מסורת כ"י שאומרת לית וא' ואני אשימם (מלכים א ה׳:כ״ג) והוא חד מן מלין דמשמשין חד א' וחד וא' (צ"ל וא"ו ואלף). ולית דכוותיהון ומשם קצת ראיה שגם זה מלא (צ"ל כי גם היה חסר היה להזכיר ההבדל הגדול בין מלא וחסר). ואולי לזה נתכוון בעל מ"כ באמרו ואשימם מלא בהכרח המסרה ועיין בש"ת הרמב"ן ז"ל סי' רל"ב:

יד[עריכה]

טוב הדבר. במקצת מדוייקים אין הטי"ת במאריך וכן נראה בחילופים:

טו[עריכה]

אנשים. האל"ף בחטף פתח:

טז[עריכה]

שמע בין אחיכם. סנהדרין פ"ק אזהרה לבעל דין שלא יטעים דבריו לדיין קודם שיבא בעל דין חברו קרי ביה נמי שמע בין אחיכם פי' שמע כתיב חסר וא"ו כלומר שמע דבריך בין אחיכם כשתהיו שניכם יחד:

יז[עריכה]

לא תכירו. מקף באמצע:

אשר יקשה. בלא תרין חוטרין במלת אשר:

מכם. בזקף קטן:

יח[עריכה]

בעת ההוא. ההוא כתיב בוא"ו בכל ספרים כתיבת יד מדוייקים וקרי בחירק ומאי דאמרינן במסורת. בעת. בפעם. בשנה. הבאר. כלהון ההיא ולית חד מנהון ההוא לענין הקריאה בלחוד אתמ' ועיין מ"ש בשם הרמ"ה על מלה זו בפרשת תולדות יצחק:

כא[עריכה]

אלהיך. הה"א בסגול:

כג[עריכה]

שנים עשר. בלא תרין חוטרין במלת שנים:

כה[עריכה]

ויורדו אלינו. בהעתק הללי וירדו ירושלמי ויורדי ע"כ. ובספרים שלנו מלא וא"ו ונמסר עליו ב' חסר יו"ד וכן נמסר על וימהרו ויורדו דסוף מקץ ומכללא משמע דמלא וא"ו כתיב ובמסורת כתיבת יד ויורדו ב' כתיב כן ובפירוש איתמר מבעל מנחת כהן ויורדו אלינו ב' מלא וא"ו וחסר יו"ד וסי' ויורדו איש אמתחתו ודין והכי נמי איתמסר מהרמ"ה ז"ל בהדיא והוסיף עוד וחד בלישנא מלא דמלא וסימן ובנסע המשכן יורידו אתו הלוים מלא וא"ו ויו"ד כתיב:

דבר ויאמרו. הדל"ת רפה:

כז[עריכה]

ביד האמרי להשמידנו. ב' פסוקים דמטעים באורייתא ביד האמרי להשמידנו. דיהושע ז' ביד האמרי להאבידנו ואחד פסוק סימן להשמדה ולהובדה עד סופא (דניאל ז׳:כ״ו):

כח[עריכה]

אנה אנחנו. מלרע וכן אנא אלך מרוחך (תהילים קל״ט:ז׳) והשאר כלם מלעיל מכלול דף רס"א ומסורת ועיין מה שאכתוב בתילים סימן קי"ו:

כט[עריכה]

לא תערצון ולא תראון. הוא"ו בגעיא:

לג[עריכה]

לתור לכם. תביר בכ"ף:

לה[עריכה]

הרע. הרי"ש בקמץ:

לו[עריכה]

דרך. הדל"ת במאריך:

לח[עריכה]

יבא. הגלגל ביו"ד בדפוס ישן ובספרים כתיבת יד מדוייקים. ובאחד מהם מסור לית מלעיל:

חזק. הזי"ן בדגש:

הוא ינחלנה. דין לחוד חסר יו"ד בלישנא בחירק בלישנא נחלה באורייתא ושארא מלאים יו"ד וכן במסורת שמואל ב':

מא[עריכה]

ותחגרו. הגימ"ל דגושה:

מב[עריכה]

תנגפו. התי"ו דגושה:

מד[עריכה]

ויכתו. בדפוס ישן ובמקצת ספרים כתיבת יד אין בוא"ו מאריך וכן נראה בחילופים:


· הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.