בבלי/ברכות/ה/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 742 בתים ,  29 במרץ 2022
מס' רינת אהרן
(מס' דק"ס, חומת אש, ופורום אוצה"ח)
(מס' רינת אהרן)
שורה 23: שורה 23:
לגביה ר' חנינא א"ל חביבין עליך יסורין א"ל  
לגביה ר' חנינא א"ל חביבין עליך יסורין א"ל  
לא הן ולא שכרן א"ל הב לי ידך יהב ליה ידיה  
לא הן ולא שכרן א"ל הב לי ידך יהב ליה ידיה  
{{הערה|ואוקמיה '''ואמאי לא''' לוקים {{ממ|הגהות הב"ח}}.}}ואוקמיה אמאי לוקים ר' יוחנן לנפשיה אמרי<ref>ר"י לנפשיה '''דהא ר' חייא חלש''' (וכ"כ בספר {{ממק|חכמת מנוח}}) '''עאל לגבי ר"י א"ל חביבין עליך יסורין א"ל לא הן ולא שכרן יהיב ליה ידיה ואוקמיה וליקום מנפשיה''' אין חבוש וכו' {{ממ|{{ממק|בית נתן}}}}. בכי"מ ר' '''יוחנן''' חלש על לגביה ר' '''חנינא לשיולי ביה''' א"ל חביבין כו' ואוקמיה '''אמאי ליקום ר' יוחנן לנפשיה דהא ר' חייא בר אבא''' חלש על לגביה ר' '''יוחנן לשיולי ביה''' א"ל חביבין כו' ואוקמיה '''אין''' חבוש, וגי' אמיתית היא וכ"ה בע"י ובס' שבמ"ה כ"י סי' מ"ח. ובאה"ת ליתא כלל הא דרחב"א ושם ר' יוחנן כו' ר' חנינא '''ושאיל ביה''' א"ל חביבין כו' ולא שכרן יהיב ליה ידיה ואוקמיה ונוקים ר"י לנפשיה אין חבוש כו' ותיבות "א"ל הב לי ידך" ליתא וכן ליתא בב"נ {{ממ|דק"ס}}.</ref>  
{{הערה|ואוקמיה '''ואמאי לא''' לוקים {{ממ|הגהות הב"ח}}.}}ואוקמיה אמאי לוקים ר' יוחנן לנפשיה אמרי<ref>ר"י לנפשיה '''דהא ר' חייא חלש''' (וכ"כ בספר {{ממק|חכמת מנוח}}) '''עאל לגבי ר"י א"ל חביבין עליך יסורין א"ל לא הן ולא שכרן יהיב ליה ידיה ואוקמיה וליקום מנפשיה''' אין חבוש וכו' {{ממ|{{ממק|בית נתן}}}}. בכי"מ ר' '''יוחנן''' חלש על לגביה ר' '''חנינא לשיולי ביה''' א"ל חביבין כו' ואוקמיה '''אמאי ליקום ר' יוחנן לנפשיה דהא ר' חייא בר אבא''' חלש על לגביה ר' '''יוחנן לשיולי ביה''' א"ל חביבין כו' ואוקמיה '''אין''' חבוש, וגי' אמיתית היא וכ"ה בע"י ובס' שבמ"ה כ"י סי' מ"ח. ובאה"ת ליתא כלל הא דרחב"א ושם ר' יוחנן כו' ר' חנינא '''ושאיל ביה''' א"ל חביבין כו' ולא שכרן יהיב ליה ידיה ואוקמיה ונוקים ר"י לנפשיה אין חבוש כו' ותיבות "א"ל הב לי ידך" ליתא וכן ליתא בב"נ {{ממ|דק"ס}}. וכן נכון [גירסת הכת"י] אמנם צ"ע למה הוצרך התלמוד להביא הך דר"ח
בר אבא ולא הביא הך דבסמוך גבי ר"א, אבל התשובה שהקטע שם "ובכו תרוייהו אדהכי והכי א"ל חביבין
וכו' ואוקמיה" אינו מן הגמ', וליתא בכת"י מינכן ובית נתן והגדות התלמוד (אבל ודאי הסיפור הזה אינו
המצאה גמורה, וכנראה הוא תוספת גליון, ומקור הסיפור מאיזה מדרש אגדה), ולפי"ז לק"מ {{ממ|רינת אהרן}}.</ref>  
אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים רבי  
אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים רבי  
אליעזר חלש על לגביה רבי יוחנן חזא דהוה  
אליעזר חלש על לגביה רבי יוחנן חזא דהוה  
שורה 36: שורה 39:
תרוייהו אדהכי והכי א"ל חביבין עליך יסורין  
תרוייהו אדהכי והכי א"ל חביבין עליך יסורין  
א"ל לא הן ולא שכרן א"ל הב לי ידך יהב ליה  
א"ל לא הן ולא שכרן א"ל הב לי ידך יהב ליה  
ידיה ואוקמיה<ref>בכי"מ ליתא מ"ובכו תרוייהו" עד כאן, וכן ליתא בב"נ ובאה"ת {{ממ|דק"ס}}.</ref>. רב הונא תקיפו ליה ארבע מאה  
ידיה ואוקמיה<ref>בכי"מ ליתא מ"ובכו תרוייהו" עד כאן, וכן ליתא בב"נ ובאה"ת {{ממ|דק"ס}}. עי' הע' לעיל על אמאי לוקים ר"י לנפשיה מש"כ ברינת אהרן.</ref>. רב הונא תקיפו ליה ארבע מאה  
דני דחמרא<ref>בכי"מ רב הונא '''הוה''' ליה ארבע מאה דני דחמרא '''תקוף ["והוו חלא"]''', וכ"ה בב"נ ובע"י. וכגי' הגליון והוו חלא כ"ה באה"ת ובכד הקמח ערך כפורים ובמנוה"מ נר ה' כלל ג' ח"א פ"א. ובבב"נ הגי' איתקוף והוו חלא {{ממ|דק"ס}}.</ref> על לגביה רב יהודה אחוה דרב סלא חסידא<ref> בכי"מ "חסידא" ליתא ואי בגליון, וגי' הדפוס נכון והוא מוזכר בכמה דוכתי בש"ס ומהן לקמן כ"ט ב'. ובאה"ת הגי' ר' יהודה '''חסידא''' אחוה כו' אבל לקמן כ"ט ליתא גם שם {{ממ|דק"ס}}.</ref> ורבנן ואמרי לה רב  
דני דחמרא<ref>בכי"מ רב הונא '''הוה''' ליה ארבע מאה דני דחמרא '''תקוף ["והוו חלא"]''', וכ"ה בב"נ ובע"י. וכגי' הגליון והוו חלא כ"ה באה"ת ובכד הקמח ערך כפורים ובמנוה"מ נר ה' כלל ג' ח"א פ"א. ובבב"נ הגי' איתקוף והוו חלא {{ממ|דק"ס}}.</ref> על לגביה רב יהודה אחוה דרב סלא חסידא<ref> בכי"מ "חסידא" ליתא ואי בגליון, וגי' הדפוס נכון והוא מוזכר בכמה דוכתי בש"ס ומהן לקמן כ"ט ב'. ובאה"ת הגי' ר' יהודה '''חסידא''' אחוה כו' אבל לקמן כ"ט ליתא גם שם {{ממ|דק"ס}}.</ref> ורבנן ואמרי לה רב  
אדא בר אהבה ורבנן ואמרו ליה לעיין מר במיליה אמר להו ומי חשידנא  
אדא בר אהבה ורבנן ואמרו ליה לעיין מר במיליה אמר להו ומי חשידנא  
בעינייכו<ref>בכי"מ בעינייכו '''דעבידנא מילתא בלא דינא''', ובאה"ת ליתא "אל ומי חשידנא" כו' עד "בלא דינא" ואולי קצר את המאמר {{ממ|דק"ס}}.</ref> אמרו ליה מי חשיד קב"ה דעביד דינא בלא דינא אמר להו אי איכא  
בעינייכו<ref>בכי"מ בעינייכו '''דעבידנא מילתא בלא דינא''', ובאה"ת ליתא "אל ומי חשידנא" כו' עד "בלא דינא" ואולי קצר את המאמר {{ממ|דק"ס}}.</ref> אמרו ליה מי חשיד קב"ה דעביד דינא בלא דינא אמר להו אי איכא  
מאן דשמיע עלי מלתא לימא אמרו ליה הכי<ref>בכי"מ דעביד '''מילתא''' בלא דינא אמר להו '''שמעו רבנן מילתא דעבדי בלא דינא''' אי איכא מאן דשמיע '''ליה''' מילתא '''מן חבריה''' לימא א"ל שמיע לן. וב{{ממק|בית נתן}} דעביד "דינא" ליתא {{ממ|דק"ס}}.</ref> שמיע לן דלא יהיב מר שבישא  
מאן דשמיע עלי מלתא לימא אמרו ליה הכי<ref>בכי"מ דעביד '''מילתא''' בלא דינא אמר להו '''שמעו רבנן מילתא דעבדי בלא דינא''' אי איכא מאן דשמיע '''ליה''' מילתא '''מן חבריה''' לימא א"ל שמיע לן. וב{{ממק|בית נתן}} דעביד "דינא" ליתא {{ממ|דק"ס}}.</ref> שמיע לן דלא יהיב מר שבישא  
לאריסיה אמר להו מי קא שביק לי מידי מיניה הא קא גניב ליה כוליה<ref>בכי"מ "הא קא גניב ליה כוליה" ליתא, וכן ליתא בכד הקמח ובמנוה"מ שם ולא העתיקו הערוך בערך שבש ועי' רש"י ד"ה מי שביק {{ממ|דק"ס}}.וכעין זה בפריס 671. וגם שאר עדי הנוסח השמיטו את "הא קא גניב ליה כוליה" אבל יש ביניהם שינויים בנוגע למחצית המשפט הראשונה: "מי קא שביק לי מידי מיניה". בכ"י פירנצה הנוסח כגירסת הדפוסים [עם שינוי קל 'הא גנב ליה כוליה'] {{ממ|וראה [[שיחה:בבלי/{{כאן}}#שינויי נוסחאות מפורום אוצר החכמה|כאן]] בנוגע לקשר בין  
לאריסיה אמר להו מי קא שביק לי מידי מיניה הא קא גניב ליה כוליה<ref>בכי"מ "הא קא גניב ליה כוליה" ליתא, וכן ליתא בכד הקמח ובמנוה"מ שם ולא העתיקו הערוך בערך שבש ועי' רש"י ד"ה מי שביק {{ממ|דק"ס}}. וכעין זה בפריס 671. וגם שאר עדי הנוסח השמיטו את "הא קא גניב ליה כוליה" אבל יש ביניהם שינויים בנוגע למחצית המשפט הראשונה: "מי קא שביק לי מידי מיניה". בכ"י פירנצה הנוסח כגירסת הדפוסים [עם שינוי קל 'הא גנב ליה כוליה'] {{ממ|וראה [[שיחה:בבלי/ברכות/ד/ב#שינויי נוסחאות מפורום אוצר החכמה|כאן]] בנוגע לקשר בין  
נוסח הדפוסים לכ"י זה}}. וכתב האמרי נועם (ד"ה הא), שרש"י הוכרח לפרש כן, שאם כפשוטו שהיה האריס גונב הכל, אם כן מהיכן יוכל רב הונא ליתן לו את חלקו, ובהכרח שלא היה גונב הכל ממש אלא יותר מן המגיע לחלקו, וכעין זה כתב היעב"ץ. מתוך פורום אוצה"ח.</ref> אמרו  
נוסח הדפוסים לכ"י זה}}. וכתב האמרי נועם (ד"ה הא), שרש"י הוכרח לפרש כן, שאם כפשוטו שהיה האריס גונב הכל, אם כן מהיכן יוכל רב הונא ליתן לו את חלקו, ובהכרח שלא היה גונב הכל ממש אלא יותר מן המגיע לחלקו, וכעין זה כתב היעב"ץ. מתוך פורום אוצה"ח.</ref> אמרו  
ליה היינו דאמרי אינשי בתר גנבא גנוב וטעמא טעים אמר להו קבילנא עלי  
ליה היינו דאמרי אינשי בתר גנבא גנוב וטעמא טעים אמר להו קבילנא עלי  
שורה 50: שורה 53:
</ref> מנין למתפלל שלא יהא  
</ref> מנין למתפלל שלא יהא  
דבר חוצץ בינו לבין הקיר שנאמר [[תנ"ך/ישעיה/לח#ב|ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל]]<ref>בכי"מ בינו לבין '''הכותל ת"ל''' ויסב חזקיהו פני אל הקיר ויתפלל '''אל ה' לאמר''', וכ"ה "בין הכותל" בע"י ובסרע"ג ד' ז' ב' ובאו"ז שם ובמרדכי (אשר לפנינו אבל במרדכי שנדפס עם הגמ' בד' שונצינו שהוא קצר ומשונה מאשר אתנו אצל הרי"ף כתוב קיר) ובס' הסדרים לרש"י כ"י (והוא ספר הפרדס הגדול) הל' ק"ש ובאבודרהם אצל פי' התפלה ובהגמ"י פ"ה מהל' תפלה ואע"ג דבקרא קיר כתיב לשון חכמים לחוד. וכ"ה "ת"ל ויסב" באו"ז ולשון הדפוס עדיף {{ממ|דק"ס}}.</ref> לא תימא לפני מטתי אלא אימא סמוך  
דבר חוצץ בינו לבין הקיר שנאמר [[תנ"ך/ישעיה/לח#ב|ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל]]<ref>בכי"מ בינו לבין '''הכותל ת"ל''' ויסב חזקיהו פני אל הקיר ויתפלל '''אל ה' לאמר''', וכ"ה "בין הכותל" בע"י ובסרע"ג ד' ז' ב' ובאו"ז שם ובמרדכי (אשר לפנינו אבל במרדכי שנדפס עם הגמ' בד' שונצינו שהוא קצר ומשונה מאשר אתנו אצל הרי"ף כתוב קיר) ובס' הסדרים לרש"י כ"י (והוא ספר הפרדס הגדול) הל' ק"ש ובאבודרהם אצל פי' התפלה ובהגמ"י פ"ה מהל' תפלה ואע"ג דבקרא קיר כתיב לשון חכמים לחוד. וכ"ה "ת"ל ויסב" באו"ז ולשון הדפוס עדיף {{ממ|דק"ס}}.</ref> לא תימא לפני מטתי אלא אימא סמוך  
למטתי ועל מטתי שתהא נתונה בין צפון לדרום דא"ר<ref>עי' בב"י או"ח סי' ג' ד"ה ומ"ש דאולי הגירסא היא '''א"ר''' חמא והיא מילתא באפי נפשה שאבא בנימין הי' נוהג כן משום איסורא ור' חמא מוסיף שהעושה כן הויין ליה בנים זכרים. ות"ל מצאתי כן בנמוקי יוסף שנדפס זה מקרוב {{ממ|חומת אש}}.</ref> חמא ברבי חנינא אמר<ref>בכי"מ '''ואיתימא''' ר' יצחק, וכ"ה בילקוט תהילים י"ז וברי"ף וברא"ש. וכ"ה בע"י ובב"נ ושם הגי' ואמרי לה ר' יצחק וכ"ה במנוה"מ נר ג' כלל ו' ח"ו פ"ב {{ממ|דק"ס}}.</ref> רבי יצחק כל הנותן מטתו בין  
למטתי ועל מטתי שתהא נתונה בין צפון לדרום דא"ר<ref>עי' בב"י או"ח סי' ג' ד"ה ומ"ש דאולי הגירסא היא '''א"ר''' חמא והיא מילתא באפי נפשה שאבא בנימין הי' נוהג כן משום איסורא ור' חמא מוסיף שהעושה כן הויין ליה בנים זכרים. ות"ל מצאתי כן בנמוקי יוסף שנדפס זה מקרוב {{ממ|חומת אש}}. וע"ע בזה ברינת אהרן.</ref> חמא ברבי חנינא אמר<ref>בכי"מ '''ואיתימא''' ר' יצחק, וכ"ה בילקוט תהילים י"ז וברי"ף וברא"ש. וכ"ה בע"י ובב"נ ושם הגי' ואמרי לה ר' יצחק וכ"ה במנוה"מ נר ג' כלל ו' ח"ו פ"ב {{ממ|דק"ס}}.</ref> רבי יצחק כל הנותן מטתו בין  
צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים שנאמר [[תנ"ך/תהלים/יז#יד|וצפונך תמלא בטנם ישבעו בנים]]<ref>בכי"מ '''ממתים ידך ה' ממתים בחלד חלקם בחיים''' וצפונך תמלא בטנם '''["ישבעו בנים והניחו יתרם לעולליהם וגו'"]''', וכ"ה "ממתים" ברי"ף וברא"ש. וכ"ה בכל הדפוסים הישנים ובכולם ליתא תיבות ישבעו בנים וכן לא היה כתוב לפני רש"י והמהרש"ל הוא שמחק ממתים כו' והוסיף ישבעו בנים {{ממ|דק"ס}}.</ref> רב נחמן בר יצחק אמר אף<ref>ב{{ממק|בית נתן}} ליתא "אף".</ref> אין  
צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים שנאמר [[תנ"ך/תהלים/יז#יד|וצפונך תמלא בטנם ישבעו בנים]]<ref>בכי"מ '''ממתים ידך ה' ממתים בחלד חלקם בחיים''' וצפונך תמלא בטנם '''["ישבעו בנים והניחו יתרם לעולליהם וגו'"]''', וכ"ה "ממתים" ברי"ף וברא"ש. וכ"ה בכל הדפוסים הישנים ובכולם ליתא תיבות ישבעו בנים וכן לא היה כתוב לפני רש"י והמהרש"ל הוא שמחק ממתים כו' והוסיף ישבעו בנים {{ממ|דק"ס}}.</ref> רב נחמן בר יצחק אמר אף<ref>ב{{ממק|בית נתן}} ליתא "אף".</ref> אין  
אשתו מפלת נפלים כתיב הכא וצפונך תמלא בטנם וכתיב התם [[תנ"ך/בראשית/כה#כד|וימלאו ימיה ללדת והנה תומים בבטנה]]<ref>באה"ת "והנה תומים בבטנה" ליתא וכן ליתא בילקוט ובמנוה"מ שם וכ"ה נכון {{ממ|דק"ס}}.</ref>:  
אשתו מפלת נפלים כתיב הכא וצפונך תמלא בטנם וכתיב התם [[תנ"ך/בראשית/כה#כד|וימלאו ימיה ללדת והנה תומים בבטנה]]<ref>באה"ת "והנה תומים בבטנה" ליתא וכן ליתא בילקוט ובמנוה"מ שם וכ"ה נכון {{ממ|דק"ס}}.</ref>:  

תפריט ניווט