12,106
עריכות
בבלי/ברכות/ה/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מס' דק"ס, חומת אש, ופורום אוצה"ח
(עוד מדק"ס) |
(מס' דק"ס, חומת אש, ופורום אוצה"ח) |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
אהבה ונגעים לא<ref>בכי"מ "ונגעים לא" ליתא {{ממ|דק"ס}}.</ref> והתניא<ref>באה"ת '''והאמר מר''' וכ"ה בע"י ובמנוה"מ שם פ"ה ובתו' ר"י {{ממ|דק"ס}}.</ref> כל מי שיש בו אחד | אהבה ונגעים לא<ref>בכי"מ "ונגעים לא" ליתא {{ממ|דק"ס}}.</ref> והתניא<ref>באה"ת '''והאמר מר''' וכ"ה בע"י ובמנוה"מ שם פ"ה ובתו' ר"י {{ממ|דק"ס}}.</ref> כל מי שיש בו אחד | ||
מארבעה מראות נגעים הללו אינן אלא מזבח | מארבעה מראות נגעים הללו אינן אלא מזבח | ||
כפרה מזבח כפרה<ref>בכי"מ מארבע '''מיני''' מראות נגעים הללו אינן אלא מזבח כפרה '''לכל ישראל''', וכ"ה "מיני" באה"ת. לכל ישראל, וכן העתיק הרמב"ן בשער הגמול {{ממ|דק"ס}}.</ref> הוו יסורין של אהבה לא | כפרה מזבח כפרה<ref>בכי"מ מארבע '''מיני''' מראות נגעים הללו אינן אלא מזבח כפרה '''לכל ישראל''', וכ"ה "מיני" באה"ת. לכל ישראל, וכן העתיק הרמב"ן בשער הגמול {{ממ|דק"ס}}. בפסקי ריא"ז הביא הלכה זו בזה"ל וכל שיש בו מארבעה מיני נגעים הרי זה מזבח כפרה לישראל ע"כ הנה מפרש מזבח כפרה על האדם עצמו וצ"ל שהי' גורס '''אינו''' [בוי"ו] אלא מזבח כפרה. שוב מצאתי בש"ס ישן נושן שכך גרס '''אינו''' אלא מזבח כפרה '''לישראל''' {{ממ|חומת אש, עיי"ש}}.</ref> הוו יסורין של אהבה לא | ||
הוו ואב"א הא לן והא להו ואי בעית אימא | הוו ואב"א הא לן והא להו ואי בעית אימא | ||
הא בצנעא הא בפרהסיא<ref>בכי"מ הא בצינעא הא בפרהסיא ואב"א הא לן והא להו, וכן הסדר באה"ת {{ממ|דק"ס}}.</ref> ובנים לא היכי דמי | הא בצנעא הא בפרהסיא<ref>בכי"מ הא בצינעא הא בפרהסיא ואב"א הא לן והא להו, וכן הסדר באה"ת {{ממ|דק"ס}}.</ref> ובנים לא היכי דמי | ||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
לשתי שלחנות ואי משום בני דין גרמא | לשתי שלחנות ואי משום בני דין גרמא | ||
דעשיראה ביר<ref>באה"ת הסדר אי משום בני כו' אי משום מזוני כו' וסדר ישר הוא {{ממ|דק"ס}}.</ref> א"ל להאי שופרא דבלי בעפרא | דעשיראה ביר<ref>באה"ת הסדר אי משום בני כו' אי משום מזוני כו' וסדר ישר הוא {{ממ|דק"ס}}.</ref> א"ל להאי שופרא דבלי בעפרא | ||
קא בכינא<ref>בכי"מ א"ל '''אנא על האי שופרא דידך קא חזינא ובכינא דאזיל ובלי בעפרא''', וצריך למחוק תיבות "על האי" וכ"ה באה"ת ושם ליתא גם תיבת אנא וכעין זה הוא ב{{ממק|בית נתן}}. ובס' שבמ"ה שם הגי' על שופרך קא בכינא דאזיל ובלי בעפרא {{ממ|דק"ס}}.</ref> א"ל על דא ודאי קא בכית ובכו | קא בכינא<ref>בכי"מ א"ל '''אנא על האי שופרא דידך קא חזינא ובכינא דאזיל ובלי בעפרא''', וצריך למחוק תיבות "על האי" וכ"ה באה"ת ושם ליתא גם תיבת אנא וכעין זה הוא ב{{ממק|בית נתן}}. ובס' שבמ"ה שם הגי' על שופרך קא בכינא דאזיל ובלי בעפרא {{ממ|דק"ס}}.</ref> א"ל<ref>באה"ת הגי' '''אם''' על דא כו' {{ממ|דק"ס}}.</ref> על דא ודאי קא בכית ובכו | ||
תרוייהו אדהכי והכי א"ל חביבין עליך יסורין | תרוייהו אדהכי והכי א"ל חביבין עליך יסורין | ||
א"ל לא הן ולא שכרן א"ל הב לי ידך יהב ליה | א"ל לא הן ולא שכרן א"ל הב לי ידך יהב ליה | ||
ידיה ואוקמיה. רב הונא תקיפו ליה ארבע מאה | ידיה ואוקמיה<ref>בכי"מ ליתא מ"ובכו תרוייהו" עד כאן, וכן ליתא בב"נ ובאה"ת {{ממ|דק"ס}}.</ref>. רב הונא תקיפו ליה ארבע מאה | ||
דני דחמרא על לגביה רב יהודה אחוה דרב סלא חסידא ורבנן ואמרי לה רב | דני דחמרא<ref>בכי"מ רב הונא '''הוה''' ליה ארבע מאה דני דחמרא '''תקוף ["והוו חלא"]''', וכ"ה בב"נ ובע"י. וכגי' הגליון והוו חלא כ"ה באה"ת ובכד הקמח ערך כפורים ובמנוה"מ נר ה' כלל ג' ח"א פ"א. ובבב"נ הגי' איתקוף והוו חלא {{ממ|דק"ס}}.</ref> על לגביה רב יהודה אחוה דרב סלא חסידא<ref> בכי"מ "חסידא" ליתא ואי בגליון, וגי' הדפוס נכון והוא מוזכר בכמה דוכתי בש"ס ומהן לקמן כ"ט ב'. ובאה"ת הגי' ר' יהודה '''חסידא''' אחוה כו' אבל לקמן כ"ט ליתא גם שם {{ממ|דק"ס}}.</ref> ורבנן ואמרי לה רב | ||
אדא בר אהבה ורבנן ואמרו ליה לעיין מר במיליה אמר להו ומי חשידנא | אדא בר אהבה ורבנן ואמרו ליה לעיין מר במיליה אמר להו ומי חשידנא | ||
בעינייכו אמרו ליה מי חשיד קב"ה דעביד דינא בלא דינא אמר להו אי איכא | בעינייכו<ref>בכי"מ בעינייכו '''דעבידנא מילתא בלא דינא''', ובאה"ת ליתא "אל ומי חשידנא" כו' עד "בלא דינא" ואולי קצר את המאמר {{ממ|דק"ס}}.</ref> אמרו ליה מי חשיד קב"ה דעביד דינא בלא דינא אמר להו אי איכא | ||
מאן דשמיע עלי מלתא לימא אמרו ליה הכי שמיע לן דלא יהיב מר שבישא | מאן דשמיע עלי מלתא לימא אמרו ליה הכי<ref>בכי"מ דעביד '''מילתא''' בלא דינא אמר להו '''שמעו רבנן מילתא דעבדי בלא דינא''' אי איכא מאן דשמיע '''ליה''' מילתא '''מן חבריה''' לימא א"ל שמיע לן. וב{{ממק|בית נתן}} דעביד "דינא" ליתא {{ממ|דק"ס}}.</ref> שמיע לן דלא יהיב מר שבישא | ||
לאריסיה אמר להו מי קא שביק לי מידי מיניה הא קא גניב ליה כוליה אמרו | לאריסיה אמר להו מי קא שביק לי מידי מיניה הא קא גניב ליה כוליה<ref>בכי"מ "הא קא גניב ליה כוליה" ליתא, וכן ליתא בכד הקמח ובמנוה"מ שם ולא העתיקו הערוך בערך שבש ועי' רש"י ד"ה מי שביק {{ממ|דק"ס}}.וכעין זה בפריס 671. וגם שאר עדי הנוסח השמיטו את "הא קא גניב ליה כוליה" אבל יש ביניהם שינויים בנוגע למחצית המשפט הראשונה: "מי קא שביק לי מידי מיניה". בכ"י פירנצה הנוסח כגירסת הדפוסים [עם שינוי קל 'הא גנב ליה כוליה'] {{ממ|וראה [[שיחה:בבלי/{{כאן}}#שינויי נוסחאות מפורום אוצר החכמה|כאן]] בנוגע לקשר בין | ||
נוסח הדפוסים לכ"י זה}}. וכתב האמרי נועם (ד"ה הא), שרש"י הוכרח לפרש כן, שאם כפשוטו שהיה האריס גונב הכל, אם כן מהיכן יוכל רב הונא ליתן לו את חלקו, ובהכרח שלא היה גונב הכל ממש אלא יותר מן המגיע לחלקו, וכעין זה כתב היעב"ץ. מתוך פורום אוצה"ח.</ref> אמרו | |||
ליה היינו דאמרי אינשי בתר גנבא גנוב וטעמא טעים אמר להו קבילנא עלי | ליה היינו דאמרי אינשי בתר גנבא גנוב וטעמא טעים אמר להו קבילנא עלי | ||
דיהיבנא ליה איכא דאמרי הדר חלא והוה חמרא ואיכא דאמרי אייקר חלא | דיהיבנא ליה<ref>בכי"מ '''מיכאן ואילך''' קבילנא '''עילואי דיהבינהו לה לכלהי''', ובגליון מכאן ואילך '''קבל עליה דיהיב'''. ותיבת לכלהי נר' כי ט"ס הוא ואולי פירושו אף חלק בשבשי עם היין והקנים. וכנוסח הגליון כ"ה בכד הקמח {{ממ|דק"ס}}.</ref> איכא דאמרי הדר חלא והוה חמרא ואיכא דאמרי אייקר חלא | ||
ואיזדבן בדמי דחמרא: תניא אבא בנימין אומר על שני דברים הייתי מצטער | ואיזדבן בדמי דחמרא<ref>בכי"מ בדמי חמרא. '''תרין ותרין דיהיב רשותא לצלויי סימן''', סימן הוא למימרות דאבא בנימין. שני דברים. שנים שנכנסו. נתנה רשות. אין תפלתו {{ממ|דק"ס}}.</ref>: תניא<ref>תיבת "תניא" אבא בנימין ליתא בכל המימרות בכל הדפוסים הישנים והמהרש"ל הוא שהגיהו לבד מהמימרא הראשונה על שני דברים ובד' שונצינו ליתא גם שם מלת תניא {{ממ|דק"ס}}.</ref> אבא בנימין אומר על שני דברים הייתי מצטער | ||
כל ימי על תפלתי שתהא לפני מטתי ועל מטתי שתהא נתונה בין צפון לדרום על תפלתי שתהא לפני מטתי | כל ימי<ref>בכי"מ '''כל ימי הייתי מצטער על שני דברים''', וכ"ה ברי"ף וברא"ש {{ממ|דק"ס}}.</ref> על תפלתי שתהא לפני מטתי ועל מטתי שתהא נתונה בין צפון לדרום<ref>כתב בראש יוסף דלשון בין יורה שראש המטה למזרח ולמערב וכן יש מפרשים כן, עכ"ד, ורש"י שפי' ראשה ומרגלותיה זה לצפון וזה לדרום תירץ בפמ"ג שם שהרי ציין צפון ולא מלת בין ש"מ דל"ג לה. וכן מצאתי בס"ד בפסקי הרי"ד שגורס נתונה '''צפון ודרום''' וכן הוא במרדכי עפ"י הגהת מהר"ם טיקטין וכן מצאתי בכת"י נושן שגורס כך בכל הסוגיא {{ממ|חומת אש}}.</ref> על תפלתי שתהא לפני מטתי | ||
מאי לפני מטתי אילימא לפני מטתי ממש והאמר רב יהודה אמר רב ואיתימא ריב"ל מנין למתפלל שלא יהא | מאי לפני מטתי אילימא לפני מטתי ממש והאמר רב יהודה אמר רב ואיתימא ריב"ל<ref>בכי"מ ואיתימא ריב"ל '''ואמרי לה במתניתא תנא אבא בנימין אומר''', וכ"ה בב"נ. וכ"ה בע"י ובאו"ז הל' ק"ש סי' ה' (ושם איתא ואמרי לה אמר ריב"ל) {{ממ|דק"ס}}. | ||
דבר חוצץ בינו לבין הקיר שנאמר [[תנ"ך/ישעיה/לח#ב|ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל]] לא תימא לפני מטתי אלא אימא סמוך | </ref> מנין למתפלל שלא יהא | ||
למטתי ועל מטתי שתהא נתונה בין צפון לדרום דא"ר חמא ברבי חנינא אמר רבי יצחק כל הנותן מטתו בין | דבר חוצץ בינו לבין הקיר שנאמר [[תנ"ך/ישעיה/לח#ב|ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל]]<ref>בכי"מ בינו לבין '''הכותל ת"ל''' ויסב חזקיהו פני אל הקיר ויתפלל '''אל ה' לאמר''', וכ"ה "בין הכותל" בע"י ובסרע"ג ד' ז' ב' ובאו"ז שם ובמרדכי (אשר לפנינו אבל במרדכי שנדפס עם הגמ' בד' שונצינו שהוא קצר ומשונה מאשר אתנו אצל הרי"ף כתוב קיר) ובס' הסדרים לרש"י כ"י (והוא ספר הפרדס הגדול) הל' ק"ש ובאבודרהם אצל פי' התפלה ובהגמ"י פ"ה מהל' תפלה ואע"ג דבקרא קיר כתיב לשון חכמים לחוד. וכ"ה "ת"ל ויסב" באו"ז ולשון הדפוס עדיף {{ממ|דק"ס}}.</ref> לא תימא לפני מטתי אלא אימא סמוך | ||
צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים שנאמר [[תנ"ך/תהלים/יז#יד|וצפונך תמלא בטנם ישבעו בנים]] רב נחמן בר יצחק אמר אף אין | למטתי ועל מטתי שתהא נתונה בין צפון לדרום דא"ר<ref>עי' בב"י או"ח סי' ג' ד"ה ומ"ש דאולי הגירסא היא '''א"ר''' חמא והיא מילתא באפי נפשה שאבא בנימין הי' נוהג כן משום איסורא ור' חמא מוסיף שהעושה כן הויין ליה בנים זכרים. ות"ל מצאתי כן בנמוקי יוסף שנדפס זה מקרוב {{ממ|חומת אש}}.</ref> חמא ברבי חנינא אמר<ref>בכי"מ '''ואיתימא''' ר' יצחק, וכ"ה בילקוט תהילים י"ז וברי"ף וברא"ש. וכ"ה בע"י ובב"נ ושם הגי' ואמרי לה ר' יצחק וכ"ה במנוה"מ נר ג' כלל ו' ח"ו פ"ב {{ממ|דק"ס}}.</ref> רבי יצחק כל הנותן מטתו בין | ||
אשתו מפלת נפלים כתיב הכא וצפונך תמלא בטנם וכתיב התם [[תנ"ך/בראשית/כה#כד|וימלאו ימיה ללדת והנה תומים בבטנה]]: | צפון לדרום הויין ליה בנים זכרים שנאמר [[תנ"ך/תהלים/יז#יד|וצפונך תמלא בטנם ישבעו בנים]]<ref>בכי"מ '''ממתים ידך ה' ממתים בחלד חלקם בחיים''' וצפונך תמלא בטנם '''["ישבעו בנים והניחו יתרם לעולליהם וגו'"]''', וכ"ה "ממתים" ברי"ף וברא"ש. וכ"ה בכל הדפוסים הישנים ובכולם ליתא תיבות ישבעו בנים וכן לא היה כתוב לפני רש"י והמהרש"ל הוא שמחק ממתים כו' והוסיף ישבעו בנים {{ממ|דק"ס}}.</ref> רב נחמן בר יצחק אמר אף<ref>ב{{ממק|בית נתן}} ליתא "אף".</ref> אין | ||
תניא אבא בנימין אומר שנים שנכנסו להתפלל וקדם אחד מהם להתפלל ולא המתין את חברו ויצא טורפין | אשתו מפלת נפלים כתיב הכא וצפונך תמלא בטנם וכתיב התם [[תנ"ך/בראשית/כה#כד|וימלאו ימיה ללדת והנה תומים בבטנה]]<ref>באה"ת "והנה תומים בבטנה" ליתא וכן ליתא בילקוט ובמנוה"מ שם וכ"ה נכון {{ממ|דק"ס}}.</ref>: | ||
תניא אבא בנימין אומר שנים שנכנסו להתפלל וקדם אחד מהם להתפלל ולא המתין את חברו ויצא<ref>בכי"מ שנכנסו '''לבית הכנסת''' להתפלל וקדם אחד מהם '''וסיים ויצא''' ולא המתין '''אחד לחברו''', וכ"ה לבהכ"נ בילקוט איוב י"ח וברי"ף וברא"ש ובראב"ן סי' קכ"ה (ושם הגי' בכל המימרות אבא בנימין) ובפסקי רי"ד ובמנוה"מ נר ג' כלל ג' ח"ב פ"ג {{ממ|דק"ס}}. </ref> טורפין | |||
לו תפלתו בפניו שנאמר [[תנ"ך/איוב/יח#ד|טורף נפשו באפו הלמענך תעזב ארץ]] ולא עוד אלא שגורם לשכינה שתסתלק | לו תפלתו בפניו שנאמר [[תנ"ך/איוב/יח#ד|טורף נפשו באפו הלמענך תעזב ארץ]] ולא עוד אלא שגורם לשכינה שתסתלק | ||
מישראל שנאמר [[תנ"ך/איוב/יח#ד|ויעתק צור ממקומו]] ואין צור אלא הקב"ה שנאמר [[תנ"ך/דברים/לב#יח|צור ילדך תשי]] ואם המתין לו מה שכרו | מישראל שנאמר [[תנ"ך/איוב/יח#ד|ויעתק צור ממקומו]]<ref>ולא עוד אלא כו' עד כאן בכי"מ ליתא, ואע"פ שנר' שחסר בט"ס אבל לא מצאתיו גם בילקוט איוב י"ח ובע"י הראשון ובמנוה"מ שם ובס' המוסר ד' קל"ו א' {{ממ|דק"ס}}.</ref> ואין צור אלא הקב"ה שנאמר [[תנ"ך/דברים/לב#יח|צור ילדך תשי]] ואם המתין לו מה שכרו | ||
{{שומר דף בבלי|אמר}} | {{שומר דף בבלי|אמר}} | ||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
[[קטגוריה:תלמוד בבלי: ברכות]] | [[קטגוריה:תלמוד בבלי: ברכות]] | ||