2,169
עריכות
שב יעקב/א/ג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
עריכה
(עריכה) |
(עריכה) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
'''תשובה''' אף שאיני כדאי להכריע בין הרים גדולים מכל מקום תורה היא ולמלאות בקשת השואל אגלה דעתי הקלה, כיון דבדברי אבא בנימין שהביא הש"ס אין הכרע אם כוונתו דאורך המטה נכון להיות בין צפון ודרום או רוחב המטה כדברי הזוהר, וודאי | '''תשובה''' אף שאיני כדאי להכריע בין הרים גדולים מכל מקום תורה היא ולמלאות בקשת השואל אגלה דעתי הקלה, כיון דבדברי אבא בנימין שהביא הש"ס אין הכרע אם כוונתו דאורך המטה נכון להיות בין צפון ודרום או רוחב המטה כדברי הזוהר, וודאי עדיפא להשוות דברי הזוהר עם דברי הש"ס, ואילו ראה רש"י דברי הזוהר אפשר הוי מפרש נמי הכי, רק ידוע דבימיהם עדיין לא נתגלה אור הזוהר: | ||
'''גם''' צ"ע לפי פירוש רש"י בטעמו של דבר, אף דרש"י מסיים בטעמא הואיל דהשכינה במזרח או במערב נכון להסיב דרך תשמיש לרוח אחרת עכ"ל, וזה דווקא שייך עם אשתו עמו ודברי אבא בנימין משמע אפילו לבדו דסתמיה נקיט וע"כ משמע דומיא דמטתי דרישא דאמר על תפלתי שתהא לפני מטתי ועל מטתי שתהא נתונה כו'. ובוודאי מה שאמר דתפלתו תהא לפני מטתי לאו משמעותו מטתו שישן עם אשתו דווקא, הוא הדין מה שאמר אח"כ על מטתו שתהא נתונה כו' אין חילוק: | '''גם''' צ"ע לפי פירוש רש"י בטעמו של דבר, אף דרש"י מסיים בטעמא הואיל דהשכינה במזרח או במערב נכון להסיב דרך תשמיש לרוח אחרת עכ"ל, וזה דווקא שייך עם אשתו עמו ודברי אבא בנימין משמע אפילו לבדו דסתמיה נקיט וע"כ משמע דומיא דמטתי דרישא דאמר על תפלתי שתהא לפני מטתי ועל מטתי שתהא נתונה כו'. ובוודאי מה שאמר דתפלתו תהא לפני מטתי לאו משמעותו מטתו שישן עם אשתו דווקא, הוא הדין מה שאמר אח"כ על מטתו שתהא נתונה כו' אין חילוק: | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
'''וכן''' הוא דעת הרמב"ם שכתוב בפ"ז מהלכות בית הבחירה {{ממ|[[רמב"ם/בית הבחירה/ז#ט|ה"ט]]}} וז"ל אסור לאדם לעולם שיפנה או שישן בין מזרח למערב אלא בין צפון לדרום ופונים וישינן{{הערה|לפנינו: נפנים וישנים.}} עכ"ל. מלשון זה משמע דקפידה הוא על השינה אפילו הוא לבדו: | '''וכן''' הוא דעת הרמב"ם שכתוב בפ"ז מהלכות בית הבחירה {{ממ|[[רמב"ם/בית הבחירה/ז#ט|ה"ט]]}} וז"ל אסור לאדם לעולם שיפנה או שישן בין מזרח למערב אלא בין צפון לדרום ופונים וישינן{{הערה|לפנינו: נפנים וישנים.}} עכ"ל. מלשון זה משמע דקפידה הוא על השינה אפילו הוא לבדו: | ||
'''וכן''' כתב הבית יוסף | '''וכן''' כתב הבית יוסף באורח חיים {{ממ|[[בית יוסף/אורח חיים/ג|סימן ג]]}} דמדברי הרמב"ם נראה שאפילו האדם לבדו אסור לישן בין מזרח למערב, ואם כן צ"ע מאי טעם יש בה כיון דהטעם של רש"י דאין להסב דרך תשמיש לצד השכינה לא שייך בישן לבדו, ובוודאי דוחק לומר דכל זה הוי בשביל גזירה שמא יישן עם אשתו נמי בדרך זה. ואף שיש לדחוק הכי בדעת רש"י דפירש על נתינת המטה של אבא בנימין בין צפון לדרום משום דחושש אם יקבע מטתו בין מזרח ומערב אולי ישכב באותו מטה הקבוע שם עם אשתו, משא"כ בלשון הרמב"ם שלא הזכיר מטה כלל רק לא יישן משמע מצד השינה בא האיסור. ועוד צ"ע לפי טעם הנ"ל מאין יצא להרמב"ם האיסור של שינה בין מזרח למערב דמה דכתב הבית יוסף דיצא לו מהאי דאבא בנימין שנצטער על מטתו שתהא נתונה בין צפון ודרום כו' לא אתי שפיר דמהאי לא משמע דאסור רק זהירות בעלמא כמו שהרגיש הבית יוסף בעצמו ודחק את עצמו להגיה בש"ס דגרס' אחרת הי' לפני הרמב"ם: | ||
<small>הוכחה דדעת הרמב"ם כדעת הזוהר שראשה ומרגלותיה זה למזרח וזה למערב</small> | <small>הוכחה דדעת הרמב"ם כדעת הזוהר שראשה ומרגלותיה זה למזרח וזה למערב</small> | ||
'''ע"כ''' נראה דהרמב"ם | '''ע"כ''' נראה דהרמב"ם פירש נמי האי דמטה נכון להיות בין צפון לדרום היינו רוחב המטה בין צפון ודרום וראשה ומרגלותיה למזרח ולמערב, והשתא הטעם הוא ממש כמו גבי מפנה משום דאי המטה ראשה ומרגלותיה בין צפון לדרום ע"כ אדם שיישן בא אחוריו למזרח או למערב משום דסתם אדם אינו שוכב על פניו ופרקדן היינו על גביו אסור לישן{{הערה|רבינו נוקט שהאיסור לשכב פרקדן אינו בשוכב על פניו.}} אם כן על כרחך צריך לשכב על אחד מצדדיו, וכיון דסתם אדם שוכב ערום אף דמכסה עצמו בסדין מכל מקום נתגלה בעת שינתו והוי פירועו שלאחריו לצד השכינה: | ||
'''זאת''' ועוד אחרת דסתם ישן מפיח דמטעם זה אסור לישן בתפילין | '''זאת''' ועוד אחרת, דסתם ישן מפיח דמטעם זה אסור לישן בתפילין ואם כן הוי גנאי לצד שכינה, משא"כ אי ראשה ומרגלותיה למזרח ולמערב הוי אחוריו לצד צפון או דרום. וע"כ מוכרח לפרש הכי לשון הרמב"ם דכתב בפרק הנ"ל אסור לאדם לישן או שיפנה לעולם בין מזרח למערב, אם כן כיון דבכללא חדא כייל איסור מפנה ושינה בין מזרח למערב ע"כ צ"ל כפירוש של יפנה כן פירוש של יישן, וכשם שפירוש של יפנה בין מזרח למערב היינו שלא ישב ויהיה אחוריו ופניו בין מזרח למערב כן פירוש של יישן ויהיה אחוריו ופניו בין מזרח למערב וזה הוא אם המטה עומד שראשה ומרגלותיה הן לצפון ולדרום: | ||
<small>הוכחה דכוונת הש"ס נמי כדעת הזוהר</small> | <small>הוכחה דכוונת הש"ס נמי כדעת הזוהר</small> | ||