2,169
עריכות
שב יעקב/א/ג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
עריכה
(עריכה) |
(עריכה) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
{{מרכז|{{גופן|4||שאלה ג}}}} | {{מרכז|{{גופן|4||שאלה ג}}}} | ||
'''שאלה''' לברר דעתי במה דאיתא בשו"ע {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/ג|או"ח סימן ג]]}} דאסור לישן בן מזרח למערב ויצא מקור הדין ממה דאמר אבא בנימין {{ממ|[[בבלי/ברכות/ה/ב|ברכות ה:]]}} כל ימי הייתי מצטער כו' ועל מיטתי שתהא נתונה בין צפון ודרום כו'. רק בזה יש פרושים שונים דרש"י {{ממ|[[רש"י/ברכות/ה/ב#צפון|שם ד"ה צפון]]}} פירש בין צפון ודרום שתהא ראשה ומרגלותיה זה לצפון וזה לדרום. ובהזוהר משמע איפכא דזה אינו נכון רק נכון להיות ראשה ומרגלותיה זה למזרח וזה למערב, וכן פסק בתשובת מנחם עזריה {{ממ|[[שו"ת הרמ"ע מפאנו/ג|סימן ג]]}} וביקש לדעת ממני באיזה דרך נלך: | '''שאלה''' לברר דעתי במה דאיתא בשו"ע {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/ג|או"ח סימן ג]]}} דאסור לישן בן מזרח למערב ויצא מקור הדין ממה דאמר אבא בנימין {{ממ|[[בבלי/ברכות/ה/ב|ברכות ה:]]}} כל ימי הייתי מצטער כו' ועל מיטתי שתהא נתונה בין צפון ודרום כו'. רק בזה יש פרושים שונים דרש"י {{ממ|[[רש"י/ברכות/ה/ב#צפון|שם ד"ה צפון]]}} פירש בין צפון ודרום שתהא ראשה ומרגלותיה זה לצפון וזה לדרום. ובהזוהר משמע איפכא דזה אינו נכון רק נכון להיות ראשה ומרגלותיה זה למזרח וזה למערב, וכן פסק בתשובת מנחם עזריה {{ממ|[[שו"ת הרמ"ע מפאנו/ג|סימן ג]]}}. וביקש לדעת ממני באיזה דרך נלך: | ||
'''תשובה''' אף שאיני כדאי להכריע בין הרים גדולים | '''תשובה''' אף שאיני כדאי להכריע בין הרים גדולים מכל מקום תורה היא ולמלאות בקשת השואל אגלה דעתי הקלה, כיון דבדברי אבא בנימין שהביא הש"ס אין הכרע אם כוונתו דאורך המטה נכון להיות בין צפון ודרום או רוחב המטה כדברי הזוהר, וודאי עדיפי' להשוות דברי הזוהר עם דברי הש"ס, ואילו ראה רש"י דברי הזוהר אפשר הוי מפרש נמי הכי, רק ידוע דבימיהם עדיין לא נתגלה אור הזוהר: | ||
'''גם''' צ"ע לפי פירוש רש"י בטעמו של דבר, אף דרש"י מסיים בטעמא הואיל דהשכינה במזרח או במערב נכון להסיב דרך תשמיש לרוח אחרת עכ"ל, וזה דווקא שייך עם אשתו עמו ודברי אבא בנימין משמע אפילו לבדו דסתמיה נקיט וע"כ משמע דומיא דמטתי דרישא דאמר על תפלתי שתהא לפני מטתי ועל מטתי שתהא נתונה כו'. ובוודאי מה שאמר דתפלתו תהא לפני מטתי לאו משמעותו מטתו שישן עם אשתו דווקא, הוא הדין מה שאמר אח"כ על מטתו שתהא נתונה כו' אין חילוק: | '''גם''' צ"ע לפי פירוש רש"י בטעמו של דבר, אף דרש"י מסיים בטעמא הואיל דהשכינה במזרח או במערב נכון להסיב דרך תשמיש לרוח אחרת עכ"ל, וזה דווקא שייך עם אשתו עמו ודברי אבא בנימין משמע אפילו לבדו דסתמיה נקיט וע"כ משמע דומיא דמטתי דרישא דאמר על תפלתי שתהא לפני מטתי ועל מטתי שתהא נתונה כו'. ובוודאי מה שאמר דתפלתו תהא לפני מטתי לאו משמעותו מטתו שישן עם אשתו דווקא, הוא הדין מה שאמר אח"כ על מטתו שתהא נתונה כו' אין חילוק: | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
('''ולכך''' התוס' {{ממ|[[תוספות/ברכות/ה/ב#כל|ברכות שם ד"ה כל]]}} כתבו על מה שאמרו אח"כ כל הנותן מטתו בין צפון לדרום וכו' ולא בין מזרח למערב, ודווקא כשישן עם אשתו כו' וכן משמע ומוכחי קראי ע"כ. ואמאי לא כתבו זאת על דברי אבא בנימין גופא, אלא משום דבדברי אבא בנימין משמעותו אפילו על מטתו שהוא שוכב לבדו): | ('''ולכך''' התוס' {{ממ|[[תוספות/ברכות/ה/ב#כל|ברכות שם ד"ה כל]]}} כתבו על מה שאמרו אח"כ כל הנותן מטתו בין צפון לדרום וכו' ולא בין מזרח למערב, ודווקא כשישן עם אשתו כו' וכן משמע ומוכחי קראי ע"כ. ואמאי לא כתבו זאת על דברי אבא בנימין גופא, אלא משום דבדברי אבא בנימין משמעותו אפילו על מטתו שהוא שוכב לבדו): | ||
'''וכן''' הוא דעת הרמב"ם שכתוב בפ"ז מהלכות בית הבחירה {{ממ|[[רמב"ם/בית הבחירה/ז#ט|ה"ט]]}} וז"ל אסור לאדם לעולם שיפנה או שישן בין מזרח למערב אלא בין צפון לדרום ופונים | '''וכן''' הוא דעת הרמב"ם שכתוב בפ"ז מהלכות בית הבחירה {{ממ|[[רמב"ם/בית הבחירה/ז#ט|ה"ט]]}} וז"ל אסור לאדם לעולם שיפנה או שישן בין מזרח למערב אלא בין צפון לדרום ופונים וישינן{{הערה|לפנינו: נפנים וישנים.}} עכ"ל. מלשון זה משמע דקפידה הוא על השינה אפילו הוא לבדו: | ||
'''וכן''' כתב | '''וכן''' כתב הבית יוסף באו"ח {{ממ|[[בית יוסף/אורח חיים/ג|סימן ג]]}} דמדברי הרמב"ם נראה שאפילו האדם לבדו אסור לישן בין מזרח למערב ואם כן צ"ע מאי טעם יש בה כיון דהטעם של רש"י דאין להסב דרך תשמיש לצד השכינה לא שייך בישן לבדו, ובוודאי דוחק לומר דכל זה הוי בשביל גזירה שמא יישן עם אשתו נמי בדרך זה. ואף שיש לדחוק הכי בדעת רש"י דפירש על נתינת המטה של אבא בנימין בין צפון לדרום משום דחושש אם יקבע מטתו בין מזרח ומערב אולי ישכב באותו מטה הקבוע שם עם אשתו, משא"כ בלשון הרמב"ם שלא הזכיר מטה כלל רק לא יישן משמע מצד השינה בא האיסור. ועוד צ"ע לפי טעם הנ"ל מאין יצא להרמב"ם האיסור של שינה בין מזרח למערב דמה דכתב הבית יוסף דיצא לו מהאי דאבא בנימין שנצטער על מטתו שתהא נתונה בין צפון ודרום כו' לא א"ש דמהאי לא משמע דאסור רק זהירות בעלמא כמו שהרגיש הב"י בעצמו ודחק את עצמו להגיה בש"ס דגרס' אחרת הי' לפני הרמב"ם: | ||
<small>הוכחה דדעת הרמב"ם כדעת הזוהר שראשה ומרגלותיה זה למזרח וזה למערב</small> | <small>הוכחה דדעת הרמב"ם כדעת הזוהר שראשה ומרגלותיה זה למזרח וזה למערב</small> | ||