2,169
עריכות
שב יעקב/א/ג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הוספה
(עריכה) |
(הוספה) |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
<small>הוכחה דדעת הרמב"ם כדעת הזוהר שראשה ומרגלותיה זה למזרח וזה למערב</small> | <small>הוכחה דדעת הרמב"ם כדעת הזוהר שראשה ומרגלותיה זה למזרח וזה למערב</small> | ||
'''ע"כ''' נראה דהרמב"ם פירש נמי האי דמטה נכון להיות בין צפון לדרום היינו רוחב המטה בין צפון ודרום וראשה ומרגלותיה למזרח ולמערב, והשתא הטעם הוא ממש כמו גבי מפנה משום דאי המטה ראשה ומרגלותיה בין צפון לדרום ע"כ אדם שיישן בא אחוריו למזרח או למערב משום דסתם אדם אינו שוכב על פניו ופרקדן היינו על גביו אסור לישן{{הערה| | '''ע"כ''' נראה דהרמב"ם פירש נמי האי דמטה נכון להיות בין צפון לדרום היינו רוחב המטה בין צפון ודרום וראשה ומרגלותיה למזרח ולמערב, והשתא הטעם הוא ממש כמו גבי מפנה משום דאי המטה ראשה ומרגלותיה בין צפון לדרום ע"כ אדם שיישן בא אחוריו למזרח או למערב משום דסתם אדם אינו שוכב על פניו ופרקדן היינו על גביו אסור לישן{{הערה|עיין משנה ברורה {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/רלט#ו|סימן רלט סק"ו]]}} ואיסור גדול לשכב פרקדן דהיינו שמושלך על גבו ופניו למעלה או שפניו טוחות למטה. אך באמת הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/איסורי ביאה/כא#יט|איסורי ביאה פכ"א הי"ט]]}} הזכיר רק האיסור לשכב על גבו.}} אם כן על כרחך צריך לשכב על אחד מצדדיו, וכיון דסתם אדם שוכב ערום אף דמכסה עצמו בסדין מכל מקום נתגלה בעת שינתו והוי פירועו שלאחריו לצד השכינה: | ||
'''זאת''' ועוד אחרת, דסתם ישן מפיח דמטעם זה אסור לישן בתפילין ואם כן הוי גנאי לצד שכינה, משא"כ אי ראשה ומרגלותיה למזרח ולמערב הוי אחוריו לצד צפון או דרום. וע"כ מוכרח לפרש הכי לשון הרמב"ם דכתב בפרק הנ"ל אסור לאדם לישן או שיפנה לעולם בין מזרח למערב, אם כן כיון דבכללא חדא כייל איסור מפנה ושינה בין מזרח למערב ע"כ צ"ל כפירוש של יפנה כן פירוש של יישן, וכשם שפירוש של יפנה בין מזרח למערב היינו שלא ישב ויהיה אחוריו ופניו בין מזרח למערב כן פירוש של יישן ויהיה אחוריו ופניו בין מזרח למערב וזה הוא אם המטה עומד שראשה ומרגלותיה הן לצפון ולדרום: | '''זאת''' ועוד אחרת, דסתם ישן מפיח דמטעם זה אסור לישן בתפילין ואם כן הוי גנאי לצד שכינה, משא"כ אי ראשה ומרגלותיה למזרח ולמערב הוי אחוריו לצד צפון או דרום. וע"כ מוכרח לפרש הכי לשון הרמב"ם דכתב בפרק הנ"ל אסור לאדם לישן או שיפנה לעולם בין מזרח למערב, אם כן כיון דבכללא חדא כייל איסור מפנה ושינה בין מזרח למערב ע"כ צ"ל כפירוש של יפנה כן פירוש של יישן, וכשם שפירוש של יפנה בין מזרח למערב היינו שלא ישב ויהיה אחוריו ופניו בין מזרח למערב כן פירוש של יישן ויהיה אחוריו ופניו בין מזרח למערב וזה הוא אם המטה עומד שראשה ומרגלותיה הן לצפון ולדרום: | ||