מהר"ם שיף/כתובות/לח/א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רשב"א ריטב"א מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף פני יהושע הפלאה רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמ' אלא מעתה נערה ולא בוגרת ה"נ וכו'. אין להקשות דודאי הכא אף שיש לה קנס איצטריך אשר לא אורסה שלא ניתן לאביה דכ"ז שהיא נערה אף שנתארסה לא יצאה מרשות אביה וכן הדין נותן הואיל ואביה זכאי בקידושיה כו' כדבסמוך אבל בוגרת אם יש לה קנס מהיכא תיתי שיהיה לאביה דאיצטריך למעוטי י"ל דבקנס ה"א שיהיה לאביה ועיין:
גמ' האי לא אורסה מבעי ליה לגזירה שוה וכו'. עד סופו וצ"ל אף דר"ע דמתני' יליף לה לגזירה שוה מ"מ מפיק ממשמעות הא אורסה לעצמה [כי היכי דלא ליפקי' ממשמעותי' לגמרי כדפריך לקמן על ר"ע דברייתא] אבל לא למעט לגמרי כיון דאיצטריך לגז"ש ואף אם לא איצטריך להיות מופנה לגז"ש מ"מ נוכל להצטרך לגז"ש ומנ"ל למעוטי לגמרי משא"כ נערה ולא בוגרת ובתולה ולא בעולה ועיין:
ברש"י בד"ה לחייבו ממון כו' לפטור שוגג דרך עלייה. אם לא נגיה מזיד דרך עלייה צריך ליישבו בדוחק (נ) ודו"ק:
ברש"י בד"ה הא דסימא עינו והרגו בה. מאידך דבי חזקיה נפקא וכו'. אינו מפרש כפי' התוס' רק משמע ליה מעין תחת עין שמעי' דלא תעביד ביה תרתי ול"ש סימא עינו ולא מת או אפילו מת כמ"ש בסמוך וא"כ מייתר לא יהיה אסון לסימא עינו והרגו בדבר אחר ואכתי כל חרם למה לי:
ברש"י בד"ה ולא עין וכו'. דבריו דחוקים וקשים ליישב בעיני:
בתד"ה הני מילי וכו' דדרך עליה קיל טפי וכו'. דהוי אונס טפי:
בא"ד דאינו מקפיד הש"ס במה שסקילה וכו'. דמקצת ממיתות קלות דלעיל בסקילה ושריפה וקצת מחמורות בהרג וחנק ואפ"ה קאמר אין לי וכו' דבהרג וחנק דקיל לא יקח ממון ובסקילה ושריפה ה"א דיקח ממון ויפטר דלא תלוי אלא במה שניתן שגגתו לכפרה וק"ל:
בתד"ה אבל סימא כו' להכי איצטריך כל חרם למיפטרי'. והשתא לכאורה ילפינן מחרם וכל חרם דלא תשקול מיניה ממון ותקטלי' בסימא עינו והרגו בדבר אחר בבת אחת ושלא תשקול מיניה ממונא ותפטרי' במיתות קלות שניתן שגגתן לכפרה בקרבן אע"ג דדחוק הוא למילף מלא יפדה שלא תקטליה ושלא תפטריה. ולא תקחו כופר למיתות חמורות בדרך עליי' ולבתר דגלי לן קרא פטורא דדרך עליי' תו ילפינן מהיקישא דתנא דבי חזקיה דלא תחלוק בין עלייה לירידה ואייתר לימוד חד מחרם וכל חרם לסימא עינו והרגו בדבר אחר והקישא דלא תחלוק אמכה אדם קאי ולהכי איצטריך קרא למיתות קלות שניתן שגגתן לכפרה בקרבן ואי לא כתיב אלא חד קרא ה"א למיתות חמורות שלא ניתן שגגתן לכפרה כלל כגון רוצח דרך עלייה אתיא הקישא אח"כ שלא תחלוק בין עלייה לירידה ואכתי לא ידעינן ניתן שגגתן לכפרה בקרבן אי לאו קרא יתירא ואין להקשות אמאי לא כתבו דמחרם וכל חרם ילפינן מיתות חמורות וקלות ולא תקחו כופר לסימא עינו והרגו בדבר אחר ולא תקשי קושית הרשב"א [גם לא יצטרך לדוחק לילף מלא יפדה דלא ליפטרי' ולא לקטלי'] דריהטא דשמעתין משמע אלא אמר רמי בר חמא איצטריך ר"ל כל חרם דעלה קאי הקושיא האי מדתנא דבי חזקיה נפקא וא"כ מוכח מלא תקחו כופר דלא תשקול ממונא ותפטרי' וכן בסוגיא דלעיל קאמר בהדיא דלא תקחו כופר אתיא להכי וכל חרם למה לי ועלה קמשני איצטריך וכן בסמוך לרבה דאמר חידוש כו' האי כל חרם מאי עביד ביה:
בא"ד אילו לא נאמר קאמר וכו'. אילו לא נאמר היקישא הוה ילפינן מכל חרם ואין לומר ליישב קושיתו לפרש"י נמי בכה"ג דאלו לא נאמר לא תקחו כופר הוי ילפינן מחרם וכל חרם אך עתה דכתיב לא תקחו כופר לנפש רוצח דהיינו מיתות קלות לא איצטריך כל חרם אלא לדרך ירידה ואח"כ מקשה דרך ירידה מהיקשא נפקא כו' דסוף סוף אייתר לן חד קרא השתא לבתר דכתיבי לא תקחו כופר והיקישא וק"ל:
בא"ד אבל רבי ישמעאל ודאי לית ליה כו'. והא דלא משני דלתנא דבי חזקיה איצטריך כל חרם כת"ק דרבי חנניא דהכא אליבא דרבי חנניא מסיק דמצי למיסבר הך דחזקיה ודו"ק:
בתד"ה הא נמי כו' לאו מהך דרשא גופיה כו' וא"ת הא מלתא נמי מתנא דבי חזקיה דלעיל כו'. מקושר כיון דלאו מעין תחת עין בפירוש נפקא אלא מכח דיוקא כי היכי דדרשינן עין ה"נ דרשינן נפש א"כ טפי הו"ל מהיקישא דחזקיה דלעיל נפקא:
בא"ד היה רודף כו'. שהכהו בידו האחרת להורגו אף שבאמת לא הרג אבל סימא עינו לחודיה דמשלם ממון ודאי לא קשה הא רודף הוא כיון דמצי מיית דסוף סוף אין כוונתו להורגו וק"ל. וא"ל דלמא איצטריך קרא יתירא דמנפש תחת נפש ה"א דאיירי היכא שאינו יכול להצילו באחד מאיבריו אבל ביכול להצילו משלם עין ונפש תחת עין ונפש דאין זה [קושיא] וק"ל:
בתד"ה אמר רב אשי כו' תימה כו' וקרע שיראין דידיה דמחייב כו'. ר"ל כעין סימא עינו והרגו בדבר אחר לא הריגה וקריעה בדבר אחד בהדי דהרג קרע בה רק הרג בידו אחת וקרע שיראין דידיה בדבר אחר בבת אחת דמלא יהיה אסון ליכא למיפטרי' דאיירי שבהכאה אחת הרג האשה ובה המית הולדות ומנפש תחת נפש לא שמעינן אלא נפש וממון של עין תחת נפש לחודיה דמה שסימא ג"כ עינו לא מקרי רק נפש וכמ"ש התוס' לעיל ודו"ק:
בא"ד ולעיל פטר אביי זר שאכל תרומה. בפיו וקרע שיראין בידו היינו ממש בדבר אחר רק בבת אחת:
בא"ד וי"ל כו' כלומר ע"כ לא איצטריך כו'. ורבא מניח לו סברתו אף לסברתך דלא ילפית מהיקישא מ"מ ילמוד מאידך תנא כו' [ועלה כתבו] וא"ת כו' למאי דמניח לו סברא זו דלא ילפינן הכל מהיקישא לישני לי' סימא עינו והרגו בדבר אחר אה"נ דילפינן מאידך תנא דבי חזקיה אבל איצטריך כל חרם לקרע שיראין דלא שמעינן מנפש תחת נפש דהוי נפש וממון תחת נפש וממון וק"ל:
בתד"ה סד"א כו' אע"ג דמתני' כו' משום דכייל כו'. גם מתני' אלו אין חייבין ג"כ בושת ופגם ופגם הוי ממונא עיין ריש ח"מ וק"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |